ביידן וזלנסקי בבית הלבן, אמש. הנשיא האמריקני הבטיח לסייע ככל שיידרש | צילום: רויטרס
"זו לא צדקה, זו השקעה": ביקור נשיא אוקראינה בוושינגטון
בביקור המפתיע ניסה זלנסקי לשכנע את הקונגרס בארה"ב להמשיך להזרים לארצו מיליארדי דולרים: "המאבק הזה יגדיר את העולם שנכדינו יחיו בו". ברקע: כמה רפובליקנים החרימו את הנאום של "הלוביסט האוקראיני", וגם: הצחוק של ביידן כשזלנסקי דרש עוד טילי פטריוט
נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי עושה כעת את דרכו חזרה לארצו, אחרי ביקור רשמי בן 10 שעות בלבד בארה"ב, הראשון שלו מחוץ לאוקראינה מאז הפלישה הרוסית לפני כמעט עשרה חודשים. כעת תוהים בארה"ב ובעולם מה היו מטרות הביקור החריג – שנעשה חרף סכנה ממשית שרוסיה תנסה אולי לנצלו ולפגוע בזלנסקי בדרכו הלוך ושוב – והפרשנים מעריכים כי זלנסקי הסכים לקחת סיכון שכזה על מנת להבטיח את המשך הסיוע הצבאי והכלכלי של ארה"ב לממשלתו.
הסיוע הזה נחוץ לו כעת לקראת החורף הקשה שצפוי לארצו בצל המתקפות הרוסיות החוזרות ונשנות, ובצל חשש שרוסיה תזרים בתחילת השנה הקרובה רבבות חיילים נוספים אל הכוחות הפולשים הפועלים באוקראינה. למרות שהנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן הבטיח לסייע לקייב "ככל שיידרש", בוושינגטון מתרחבים כעת הסדקים בתמיכה הדו-מפלגתית בהזרמת מיליארדי הדולרים לקייב – וכמה רפובליקנים קוראים להטיל על הסיוע הזה הגבלות. קומץ מהם אף דורש לבטלו לחלוטין.
זלנסקי, נזכיר, הגיע אמש לארה"ב לביקור מפתיע ביותר, שפרטים לוגיסטיים רבים הקשורים אליו נשמרו בסוד: ההכרזה עליו נעשתה רק לאחר שהנשיא האוקראיני כבר המריא לוושינגטון במטוס של חיל האוויר האמריקני מנמל תעופה בפולין, שאליה נסע ברכבת. לאחר שנחת בארה"ב הוא נסע הישר לבית הלבן, שם נפגש עם ביידן בחדר הסגלגל והשתתף עמו במסיבת עיתונאים. בלילה חתם את הביקור בנאום מול כינוס משותף של שני בתי הקונגרס האמריקני, בית הנבחרים והסנאט.
בנאומו למחוקקים האמריקנים הודה זלנסקי על הסיוע הצבאי הנרחב שארה"ב העניקה לארצו מאז תחילת הפלישה בפברואר השנה – 21.3 מיליארד דולר – והביע תקווה שאלו ימשיכו בסיוע הזה. בניסיון לשכנעם להזרים לארצו מיליארדי דולרים נוספים, הוא הדגיש שוב ושוב כי המלחמה באוקראינה אינה רק מאבק על עצמאותה, אלא מאבק על עצם הרעיון הדמוקרטי ועל עתיד הסדר העולמי כולו. "המאבק הזה הוא לא רק על החיים, החירות והביטחון של העם האוקראיני, או של כל אומה אחרת שרוסיה תנסה לכבוש", אמר, "המאבק הזה יגדיר את העולם שהילדים והנכדים שלנו יחיו בו". הוא הדגיש: "הכסף שלכם הוא לא צדקה – הוא השקעה בביטחון הבינלאומי ובדמוקרטיה, ואנחנו מתנהלים עמו בצורה האחראית ביותר".
במהלך הנאום השווה זלנסקי בין המלחמה של ארצו לבין מלחמת העצמאות האמריקנית והמאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה, ובין היתר תיאר את הקרב שמתחולל כעת בעיר בחמוט שבמזרח אוקראינה – עיר שנמצאת במוקד הקרבות שם ושאותה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקווה לכבוש בכל מחיר – לקרב סרטוגה במלחמת העצמאות האמריקנית. הקרב, שהתחולל באזור ניו יורק ב-1777, הסתיים בניצחון מוחץ של המורדים האמריקנים על פני הצבא הבריטי, ונחשב לנקודת מפנה באותה מלחמה.
"כן, יש לנו ארטילריה. אבל האם זה מספיק? בכנות, לא ממש", אמר זלנסקי תוך שהוא מחלץ קול צחוק מקהל המחוקקים. "על מנת להבטיח שבחמוט לא תהיה רק מבצר שהודף את הצבא הרוסי, אלא גורם לו לנסיגה מוחלטת, אנו זקוקים לעוד תותחים ופגזים. אם כך יקרה, ממש כמו קרב סרטוגה, הקרב על בחמוט ישנה את מסלול המלחמה על עצמאותנו וחירותנו".
זלנסקי לא הסתפק כמובן בבקשה לנשק ארטילרי, ובנאומו קרא להסיר כל "טאבו" בברית הביטחונית בין וושינגטון לקייב, אמירה שמשתמעת כקריאה לשלוח לצבא האוקראיני כלי נשק מסוגים מתקדמים הרבה יותר מאלו שעד כה הסכימה ארה"ב לספק. וושינגטון ובעלות בריתה במערב, נזכיר, חוששות מעימות ישיר מול רוסיה, ונמנעות לרוב מלספק לקייב נשק "שובר שוויון", כמו טילים ארוכי טווח שיוכלו לפגוע בעומק רוסיה, אבל עם התמשכות המלחמה הן העזו לשלוח לקייב כלי נשק מתמקדים יותר, בהם טנקים, מערכות HIMARS לשיגור רקטות לטווח בינוני – וכעת גם טילי פטריוט שישדרגו משמעותית את מערכת ההגנה האווירית של אוקראינה.
ההכרזה על הענקת טילי הפטריוט, אותם דרש זלנסקי במשך חודשים ארוכים, נעשתה במקביל לביקורו בוושינגטון, אבל לא נראה שסיפקה אותו – כיוון שכללה רק סוללה אחת של המערכת. במסיבת העיתונאים המשותפת אמש עם ביידן, לפני הנאום בקונגרס, אמר זלנסקי: "אנחנו נרצה עוד פטריוט". ביידן שעמד לצדו והעיתונאים שממול פרצו בצחוק, וזלנסקי השיב במגננה מסוימת: "אני מצטער, אבל אנחנו במלחמה". ביידן לא הבטיח עוד סוללות פטריוט, אך השיב לעמיתו: "אנחנו עובדים על זה".
בניסיון נוסף לשכנע את המחוקקים, בנאומו בקונגרס הזהיר זלנסקי גם משיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין רוסיה לאיראן, שמספקת לצבא פוטין מל"טים מתאבדים שמשמשים אותו לתקוף תשתיות אזרחיות באוקראינה – קמפיין הפצצות שבמערב מעריכים כי מטרתו להקפיא את האוקראינים בחורף ולהכניע את רוחם. "המל"טים האיראניים הקטלניים שנשלחו לרוסיה הפכו לאיום על התשתית החיונית שלנו. כך טרוריסט אחד מצא את מינו. זה רק עניין של זמן עד שהם יתקפו את בעלי בריתכם האחרים, אם לא נעצור אותם עכשיו", אמר.
את עינם של רבים צדה גם העובדה שאפילו במעמד מכובד שכזה נמנע זלנסקי מלעטות חליפה ונאם בלבוש ירוק המזכיר מדי צבא, לבוש שהפך לסמל שלו מאז תחילת הפלישה. חלק מהפרשנים האמריקנים העריכו כי מדובר בניסיון מצד זלנסקי להבהיר שלמרות הישגיה של ארצו לאורך המלחמה – עם כמה נסיגות משפילות שספג הצבא הרוסי – הוא עדיין מנהיג של מדינה המצויה עמוק במלחמה, וזקוקה לסיוע.
לאורך הנאום זכה זלנסקי לתשואות ומחיאות כפיים מרובם המוחלט של חברי הקונגרס, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי אף השוותה את הנאום שלו לזה שערך בוושינגטון ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל לפני 81 שנה, ימים אחרי המתקפה היפנית על פרל הרבור – בביקור שמיצב את ארה"ב ובריטניה כמי שיובילו את שיקומו של העולם הדמוקרטי אחרי מלחמת העולם השנייה. אבל לצד האהדה הרבה שקיבל זלנסקי בביקור, ניתן היה גם להבחין בסדקים הולכים וגדלים בתמיכה הדו-מפלגתית בקייב, כשיותר ויותר רפובליקנים מביעים הסתייגות מסוימת מהסיוע הצבאי. תמיכת המחוקקים השמרנים חשובה כעת הרבה יותר מבעבר, כיוון שבחודש הבא יושבע בית נבחרים חדש שבו יהיה להם רוב דחוק – רוב שיאפשר לרפובליקנים להערים קשיים על חבילות סיוע עתידיות.
מי שמקווה כעת להיבחר ליו"ר בית הנבחרים החדש, הרפובליקני קווין מקארת'י, הבטיח בשבועות האחרונים כי לא יעניק "צ'ק פתוח" לאוקראינה, אם כי הוא ממשיך להביע תמיכה בקייב ואף השתתף הלילה במפגש של מחוקקים בכירים עם זלנסקי. ריק סקוט, סנאטור רפובליקני מפלורידה, שהביע אף הוא תמיכה בסיוע לאוקראינה, הדגיש שעל ארה"ב לעשות עבודה טובה יותר בנוגע להסברת הסיוע הזה: "אני חושב שצריך להמשיך 'למכור' דברים כאלה לציבור האמריקני. אני לא חושב שאפשר פשוט להגיד 'ככל שיידרש'", אמר, בהתייחסות לאותה אמירה של ביידן.
מחוקקים אחרים נשמעו ביקורתיים הרבה יותר, וגם אם מדובר במיעוט קטן בקרב הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים, העובדה שהרוב שלה שם יהיה דחוק מאוד תעניק לאותם קולות כוח רב יותר. "אנחנו צריכים להתמקד בהגבלת המלחמה, לא בהרחבתה", אמר חבר בית הנבחרים וורן דייווידסון, רפובליקני מאוהיו. הוא טען כי הייתה זו טעות להזמין את זלנסקי לנאום בפני הקונגרס: "אני חושב שזה שולח מסר שאנחנו בסדר עם הרחבת המלחמה".
כמה רפובליקנים נמנעו מלמחוא כפיים לנשיא האוקראיני במהלך נאומו, ואחרים אף החרימו אותו לחלוטין. אחד מאלו שהחרימו את הנאום, תומאס מאסי מקנטקי, הצהיר כי אין בכוונתו להאזין ל"לוביסט אוקראיני", בעוד חברת הקונגרס מג'ורג'יה מרג'ורי טיילור גרין – אשת ימין קיצוני שקידמה בעבר שלל תיאוריות קונספירציה – אמרה כי הסיוע למדינות זרות הוא בגדר "אונס יום-יומי" של העם האמריקני בידי נציגיו הנבחרים. היא הדגישה כי את הכסף לאוקראינה צריך להשקיע בצורכיה הפנימיים של ארה"ב: "במחוז שלי משפחות רבות ומבוגרים רבים לא יכולים להרשות לעצמם מזון, ועסקים רבים מתקשים לשרוד בגלל המדיניות של ביידן", אמרה. עמדה זו, כך נראה, מבטאת את תחושותיהם של לא מעט אמריקנים, כשברקע ההשלכות הכלכליות הקשות של המלחמה באוקראינה על כלכלות ברחבי העולם.
על רקע החשש שהרפובליקנים יערימו קשיים על סיוע נוסף לקייב בשנה הבאה, ממשל ביידן מקדם כעת חבילת סיוע ענקית שאולי תעניק לו מרחב נשימה מסוים: בחוק התקציב השנתי, שאישורו נדרש עד סוף השבוע כדי למנוע את השבתת הממשל הפדרלי, נכללת חבילת סיוע חדשה לאוקראינה, בהיקף של כ-45 מיליארד דולר. אבל גם מחוץ לוושינגטון, בדעת הקהל האמריקנית, נגלים כעת סדקים בסיוע הזה: סקר של מכון Pew מספטמבר הראה ש-20% מהאמריקנים היו סבורים אז שארה"ב לא מעניקה סיוע מספק לקייב ושעליה להרחיבו, לעומת 31% שסברו כך במאי ו-42% במרץ. באותו סקר מספטמבר 20% מהנשאלים השיבו שארה"ב מספקת יותר מדי סיוע.
בתוך כך, במוסקבה השמיעו בצהריים התייחסות רשמית ראשונה לנאום זלנסקי: דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען כי הן זלנסקי והן ביידן לא הפגינו במהלך הביקור נכונות כלשהי "להקשיב לדאגות של רוסיה". פסקוב הוסיף כי לא נשמעו מצדם "קריאות כנות לשלום", ותקף גם את וושינגטון על כך שלדבריו לא השמיעה "אזהרה" לאוקראינה מפני מה שתיאר כהפגזות חוזרות ונשנות על אזורים מאוכלסים בחבל דונבאס, החבל במזרח אוקראינה שרובו נתון לכיבוש רוסי. "זה מראה שארה"ב מנהלת דה-פקטו מלחמה לא-ישירה מול רוסיה, עד אחרון האוקראינים", אמר. הוא התייחס גם להכרזה על משלוח סוללת פטריוט, ואמר שהמערכת המתקדמת להגנה אווירית לא תסייע בפתרון הסכסוך ולא תפגע ביכולת של מוסקבה להשלים את יעדיה.