בר סימן טוב צפוי לקבלת פנים צוננת במשרד הבריאות

משה בר סימן טוב, מי שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בשתי הקדנציות של יעקב ליצמן (יהדות התורה) בין מאי 2015 ועד מאי 2020, צפוי לשוב לאותו תפקיד תחת כהונתו של שר בריאות חרדי אחר – אריה דרעי (ש"ס). הגישושים בין הצדדים החלו בשבוע שעבר, אך הפרטים עדיין לא סגורים שכן בר סימן טוב רוצה לוודא שאכן הוא מקבל את הסמכויות שליצמן ידע להעניק לו בזמנו.

בר סימן טוב, המכהן היום כמנהל חטיבת הבריאות ומשנה למנכ"ל כלל ביטוח, ביצע כמה רפורמות במערכת הבריאות, שתיים מהן מזוהות ביותר עימו: קיצור תורים – תוספת תקציבית משמעותית בסל הבריאות כדי לאפשר פרוצדורות רפואיות גם בבתי חולים לא ציבוריים; וסימון מזון מזיק (רווי בסוכר או בשומנים). הוא גם היה בין המובילים שקראו להגדיל את משקל תקציב הבריאות מכלל תקציב המדינה ולתעדף ביתר שאת את הבריאות, ואף הציע להעלות את מס הבריאות.

לפי נתונים מעודכנים של ה־OECD, ישראל מדורגת בשליש התחתון בהוצאה הלאומית לבריאות והיא מתחת לממוצע בארגון (8.3% מהתמ"ג, נכון ל־2020 שהייתה שנת קורונה). ישראל גם נמנית בין 10 המדינות עם ההוצאה הממשלתית הנמוכה ביותר בבריאות – 70% (לעומת 76% בשנת קורונה).

היתרון העצום שהפגין בר סימן טוב באותן שנים בהן כיהן כמנכ"ל הבריאות היה היכולת לעבוד עם שר חרדי שפחות מחובר לעבודת הממשלה השוטפת ולגיבוש מדיניות כלל אזרחית "לפי הספר": הוא ידע לקדם את הדברים שהיו חשובים לליצמן ולמגזר החרדי, אך בד בבד דרש ממנו חופש פעולה ויד חופשית לקדם אג'נדה מקצועית שהטיבה עם הציבור הרחב וקידמה מטרות של המערכת. עם זאת, למרות שכיהן רק 3-4 חודשים בעידן הקורונה, הדבר הכי מזוהה איתו היו הופעותיו היומיומיות בתחילת המגפה, שם שיחק תפקיד מרכזי בגיבוש המדיניות ההתחלתית – והנוקשה – של הממשלה, מדיניות שזוכה בימים אלו לביקורת קשה על רקע הנזקים שמתגלים.

מינויו החוזר של בר סימן טוב למנכ"ל משרד הבריאות טרם הפך לרשמי שכן בקואליציה מתעקשים לשמור על עמימות מכמה סיבות. הראשונה, והטבעית, היא שהפרטים עוד לא סגורים, אך בעיקר מפני שלבר סימן טוב יש שורה ארוכה של מתנגדים ויריבים שצפויים להתנגד באופן קולני למינוי.

בראש המתנגדים נמצאת הקהילה הרפואית שמעולם לא קיבלה אותו בזרועות פתוחות – בר סימן הוא כלכלן ששימש כסגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר בעבר והוא המנכ"ל הראשון של משרד הבריאות שאינו רופא. בנוסף, אחרי ההתפתחויות בתיקי ליצמן (לרבות תמיכתו בפדופילית מלכה לייפר) תדמיתו נפגעה.

כמו כן רבים סבורים כי קווי היסוד שהיוו בסיס למדיניות בתקופת המגפה – והמשיכו להשפיע אחרי פרישתו במאי 2020 – היו שגויים וגרמו נזקים אדירים. בניגוד ל־2015, הפעם הרוח הנגדית היא הרבה יותר חזקה מהרוח הגבית שכמעט ולא קיימת למעט ממי שעומד מאחורי הקלעים של המינוי הזה: לא אחר מראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו.

בין השניים יש היסטוריה של עבודה משותפת ארוכת שנים (עוד מימי האוצר) שהתחזקה מאוד בתקופת הקורונה. נתניהו מעריך מאוד את בר סימן טוב, וההערכות הן כי הוא גם "הרוקח" בחיבור המחודש של הפקיד למשרד הבריאות ולשר חרדי. המטרה של נתניהו ברורה ומוצדקת: להשאיר גורם משלו' אך גם כזה שיודע לקדם מדיניות נכונה לכלל האזרחים ולא רק יתמקד בצרכים המידיים והפרטניים של האוכלוסיה החרדית שמהווה רק עשירית מכלל האוכלוסיה.

רשימת האתגרים שממתינים למנכ"ל משרד הבריאות – שחייב להיות איש מקצוע על רקע חוסר ההבנה של דרעי בסוגיות בריאות – עצומה ומתבררת כמורכבת ביותר אי פעם: מינוי מנכ"ל ל"כללית" שכבר חוגגת חצי שנה ללא מנכ"ל; חתימת הסכמי שכר עם הרופאים; צמצום גירעונות קופות החולים (חתימת על הסכמי ייצוב); הסדרת תקציב סל התרופות; הקמת בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריות; יישום מודל תקצוב חדש של בתי החולים הציבוריים; קיצור תורנויות המתמחים; הכשרת רופאים על רקע המחסור החמור שהולך ומתגבר; קידום תמ"א 49 (תכנון כלל מערכת הבריאות לעתיד); הרפורמה הדרושה במערך בריאות הנפש; המשך פיתוח והשקעה ברפואה דיגיטלית; שיפור ברישום תרופות. וזו רק רשימה חלקית שאיננה כוללת את מה שמסתמן כמשימה הקשה מכולן: שיקום המשרד שתדמיתו התרסקה לחלוטין, משרד שהתרוקן משדירה ניהולית מוערכת ומשפיעה והפך לארגון בלתי רלבנטי בעליל במערכת הבריאות הישראלית.

גם הפעם הציפייה ממנו, כמו מכל שר ומנכ"ל משרד הבריאות מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, היא להגדיל את משקל תקציב סל הבריאות מכלל התקציב (התקציב גדל כל שנה אוטומטית) ולהתנתק כמה שיותר מזרועות האוצר. אך חשוב לזכור כי בר סימן טוב לא הצליח באף אחת מהמשימות האלו בעבר. הסיבה העיקרית לכך היא כי ראש ממשלה דאז (וגם המיועד) דגל ב"מינימום תשומות – מקסימום תפוקות" בבריאות.

"ההשקעה שלנו בבריאות היא 7.5% מהתל"ג (הטעות במקור, א"פ). אומרים לי זה נמוך מדי. מי קבע את זה? אין דבר כזה מבחינתי", הסביר נתניהו ב־2018 כשפרס את משנתו סביב בריאות הציבור. "אני רוצה שתדעו את זה: אני לא מסתכל על תשומות. אם אתה בשירות הציבורי אתה רק מסתכל על התשומות. אבל אני בא ממקום אחר: אני מסתכל על תפוקות, מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל. למשל, בארה"ב זה יותר מפי שניים ביחס לתל"ג, 17% מהתל"ג הולך לבריאות (הטעות במקור, א"פ). התוצאות שלנו יותר טובות, וכשאתה לוקח את הגרף הזה - השקעה בתל"ג, אחוזים, תוחלת חיים, תמותת תינוקות, או ניהול מחלות, אז ישראל היא לא במקום הראשון בעולם בתפוקות, אבל כמעט במקום הראשון בעולם. יפן משיגה אותנו, אבל הם מוציאים הרבה יותר מאיתנו. אנחנו צריכים להוציא גם על כיפות ברזל, על F35".