למה אף אחד לא רוצה את משרד הרווחה?

תוך כדי הדיונים על הקמת הממשלה החדשה נוצרה תופעה מדאיגה. מאבק פוליטי מתחולל על תיק האוצר, רשימת מועמדים נאבקת על תיקי הפנים, החוץ, החינוך, ביטחון הפנים, התקשורת והמשפטים, אבל שום מועמד או מועמדת, גם לא החברתיים שבהם, נלחמים על תיק הרווחה. שום מפלגה אינה תובעת בקול או מציבה תנאי לכניסה לממשלה: משרד הרווחה והביטחון החברתי.

משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא מהמשרדים החשובים והאסטרטגיים במדינת ישראל. מדובר במשרד המטפל ישירות בלמעלה ממיליון אזרחים, שהם כ-12.2% מאוכלוסיית ישראל. המשרד מרכזי בתרומתו לחוסן החברתי, ותורם תרומה ישירה להגדלת התוצר ולהרחבת מעגל התעסוקה. זהו משרד שעם תוכנית מדויקת וביצוע נכון של מהלכים חברתיים יכול לתרום לקיצוץ ההסתמכות על קצבאות וסיוע של הביטוח הלאומי.

היעדר העניין הציבורי והפוליטי במשרד חברתי ומרכזי כזה, במיוחד בימים אלה, מדיר שינה מעיניי. איך ייתכן שאף אחד לא רוצה את התיק החיוני כל כך לעתידה, חוסנה וביטחונה החברתי של מדינת ישראל?

הסיבה המרכזית לקיומה של המדינה, של כל מדינה, היא רצונם של בני אדם להתאגד יחד ולחיות בביטחון וברווחה. במדינת ישראל חיים כיום אזרחים ותיקים, בעלי מוגבלויות, נשים נפגעות אלימות, בני ובנות נוער בסיכון וכולם נמנים עם האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר של החברה הישראלית. קשישים, עניים ונוער בסיכון לא יכולים להיות בני ערובה של משחק פוליטי ציני של כוח ומשחקי תפקידים. חייב להיות ברור לכולנו, איננו יכולים להזניח אותם, להתעלם או להתכחש לקיומם. במקרה הזה אנחנו זה הם, והם זה אנחנו במלוא מובן המילה.

אני רוצה לקרוא לשר הרווחה החדש להעמיד על סדר היום שלו חמישה אתגרים מיידים ומשמעותיים:

בראש ובראשונה, יישום חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות.

שנית, חקיקת חוק שירותי הרווחה - חוק שיחליף את החוק והסעד הישן ויקבע את הזכות לרווחה לכל אזרח.

על השר החדש לטפל במנגנון ההתאמה (matching) של המשרד, שמשאיר את הרשויות החלשות מאחור ולמעשה מעמיק את הפערים במקום לצמצם אותם.

על השר שימונה להסדיר את תהליך המכרזים והפיקוח של המשרד על שירותים המסופקים על ידי גורמים חיצוניים.

ולסיום, על השר החדש להבטיח את מעמדם של העובדים הסוציאליים במערך הרווחה, אנשי השטח, הנושאים על כתפיהם את עול העשייה וסובלים מאי ביטחון פיזי, תקיפות ומעשי אלימות, חוסר ביטחון כלכלי, שכר נמוך מאוד והיעדר מסלולי הדרכה וקידום.

כך למשל מדינת ישראל כיום איננה מתמודדת בצורה המיטבית עם אתגר העוני. יש לנו רשת ביטחון של הבטחת הכנסה, אך רשת זו מצומצמת ולא מספקת רמת חיים סבירה. רק באמצעות הרחבה ניכרת של משאבים ואימוץ רעיונות מתקדמים בתחומי הרווחה השונים, נוכל להבטיח כי כל אזרח הזקוק לסיוע להתמודד עם מצוקותיו יזכה לכך.

משרד הרווחה צריך שר או שרה חזקים, נחושים, איתנים, שברגעים של משבר חברתי או כלכלי יעמדו על הרגליים האחוריות ויילחמו כאריות עבור האנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית, תוך כדי הבנה שפעולה נכונה כיום תמנע הוצאות מיותרות בעתיד, תשלב יותר אנשים במעגלי צמיחה, ותגדיל את התוצר. כל שקל שמושקע כיום, בתבונה, במשרד הרווחה והביטחון החברתי יצדיק את עצמו כלכלית וחברתית, יעצים את מדינת ישראל ואת החוסן החברתי שלה.

אני מאמין כי הזכות לרווחה היא ערך יהודי ודמוקרטי. היא חשובה לשמאל, חשובה לימין, חשובה לכולנו. אני מלא תקווה שהממשלה הדמוקרטית הנבחרת תענה לאתגר החברתי המורכב, ותעמיד בראש סדר העדיפויות את חוסנה החברתי של החברה הישראלית.

חיים טייב הוא מייסד ונשיא קרן מנומדין וקבוצת מיטרלי