פרויקט מיוחד
בעקבות מבחני הרכב: המלצות לטיולים מיוחדים
משתגעים בבית ורוצים פינה שקטה ויפה בטבע? מדור הרכב של כלכליסט מציג: דרכי נוף שוות ולוקיישנים יפים שאפשר להגיע אליהם עם הרכב, לפרוש שמיכת פיקניק וליהנות מסוף שבוע רגוע בחיק המשפחה והחברים. צאו לדרך
ינואר 2022 ייזכר בציבור הישראלי כחודש מעיק במיוחד: האומיקרון משתולל, יש ילדים שנכנסים לבידוד וגם מבוגרים, אבל סופי השבוע הם עדיין שלנו - בחלק מן המקרים אפשר לצאת (וגם רצוי לצאת), אבל השאלה העיקרית היא לאן יוצאים? היכן אפשר למצוא חלקת דשא קטנה הרחק מהתנועה הסואנת והרחק ממטיילים אחרים ופשוט ליהנות משמש חורפית?
מדור הרכב של "כלכליסט" מפרסם מדי חודש מבחני דרכים למכוניות חדשות שמתקיימים בכל רחבי הארץ - החל במצוקים שמעל חמת גדר וכלה בכבישים המפותלים העולים אל ההרים שמשקיפים על אילת. ברובם המכריע של המקומות האלה יש לא מעט פינות חמד מקסימות שבהן ניתן לפרוש שמיכה למשך יום שלם ולשכוח מטרדות היום יום.
מכיוון שמבחני הרכב של "כלכליסט" הם מבחנים שמלווים בסרטוני וידאו מקיפים, ניתן להתרשם לא רק מהמכוניות, אלא גם מן הנופים ומפינות החמד. בכל אחד מן המקומות שבחרנו צירפנו גם הוראות הגעה מדויקות, אבל אפשר כמובן גם לאלתר. נסיעה טובה.
מצפה רמון: לשתות משהו קר בלב מדבר
מעטים המקומות שמהם ניתן ליהנות מנוף בראשיתי, מזג אוויר מקסים, אוויר צלול ולרוב גם גשם מועט כמו מצפה רמון. עבור חלק גדול מהנוסעים לאילת, מצפה רמון היא עוד תחנה בדרך, מקום לתדלוק וארוחה קלה. אבל מצפה רמון היא הרבה יותר מכך. כל מה שצריך לעשות הוא להכניס לווייז את מצפה הכוכבים של מצפה רמון.
בכניסה למצפה רמון יש מרכז מסחרי קטן שבו ניתן לרכוש אוכל במהלך שעות הפעילות. לאחר מכן צריך להיזהר בנסיעה בכבישים בתוך מצפה רמון מכיוון שהיעלים לא אוהבים לציית לחוקי התנועה. הכביש לוקח אותנו בין רגע אל מחוץ לעיירה היישר לתוך המדבר. הכביש עצמו אינו איכותי ומומלץ לנסוע לאט כדי להימנע מכניסה לבורות. אחרי חצי קילומטר נגיע לחורשה שבה אפשר לפתוח שולחן, אבל האטרקציה האמיתית נמצאת מחוץ לחורשה: הליכה של פחות מדקה בכיוון המכתש תחשוף את המטייל לאחד הנופים המדהימים ביותר בישראל: מכתש רמון במלוא הודו.
טיפ חשוב: לבוש חם. המדבר מתעתע והטמפרטורה בחוץ עשויה לרדת בקלות מעשר מעלות.
נבי מוסא: לא רק ברכב שטח
כביש שנמצא עשרים דקות מירושלים ומאפשר כניסה למדבר יהודה ללא רכב שטח? יש כזה בהחלט: כל מה שצריך לעשות הוא להכניס בווייז "נבי מוסא" והניווט כבר יעשה את השאר. אבל נבי מוסא הוא רק ההתחלה: כביש מסודר (עם בורות, צריך להיזהר) ייקח אותנו הרחק לעומק המדבר ואל נופים מדהימים במיוחד בעונות החורפיות. כל מה שצריך לעשות הוא להמשיך עם כביש נבי מוסא בכיוון דרום עד שהמנזר נעלם מן העין. בנקודה זו אפשר לרדת עם הרכב ולהתקדם בזהירות בכיוון ים המלח: הקרקע המדברית מאפשרת נסיעה זהירה עם כל רכב ואפשר להגיע ממש עד לנקודות שמהן ניתן לראות את ים המלח.
למי שלא מעוניין – אפשר להמשיך עם הכביש בימים גשומים עד לגשר שמעל נחל אוג. הכלל פשוט: כאשר גשם חזק יורד בירושלים, תוך כמה שעות ערוץ נחל אוג מתמלא במי שטפונות הזורמים בעוצמה אדירה - מחזה נדיר ומרשים בפני עצמו. ולמי שלא רוצה לעצור בנחל אוג, כל מה שצריך הוא להמשיך עם הכביש, לחלוף על פני הבסיס הצבאי ולשים לב היטב לשיבושי כביש או בורות כדי להימנע מנזק. מהר מאוד הכביש נשאר סלול, אבל הנוף הופך מדברי לחלוטין: בכל נקודה אפשר לעצור ולצאת מן הרכב כדי לטפס על אחת הגבעות הענקיות ולצפות בנחל קדרון.
טיפ חשוב: הכביש משובש והגמלים אוהבים להתפרץ לכביש
דרך נוף כרמל: נוף ירוק וקינוח מושלם
חיפה היא עיר שטובעת בירוק ויערות הכרמל הם ללא ספק גולת הכותרת, אבל כדי ליהנות משילוב נדיר של נוף שמתחיל במפרץ חיפה ומסתיים אי שם בעפולה מומלץ להגיע לדרך נוף כרמל. הכניסה של דרך נוף כרמל נראית תמימה: תחילתה של הדרך לא נראית בכלל כמו שביל ארוך אלא יותר כמו כניסה אל חניון. כאשר מתקרבים לאוניברסיטת חיפה יש להכניס בווייז "חניון בית היערן" ולהתקדם עם השביל. השביל ידידותי לכל סוגי הרכבים חוץ מבימי חורף שאינם נדירים באזור בין נובמבר לאפריל. השביל הופך במהרה מכניסה לחניון לשביל שמקיף את כל קו הירכתיים של הכרמל ועד מהרה מתגלה נוף מרהיב של ים.
חניון היערן עצמו הוא חניון נקי ומסודר וכולל גם פחי אשפה ענקיים לפסולת, כך שמומלץ לעצור בו להתרעננות. לאחר מכן נמשיך עם הדרך המקיפה את כל ההר וכאשר הצמחייה הופכת דלילה יותר נגלה שגם הנוף משתנה: הים של מפרץ חיפה מתחלף בנוף של בסיס רמת דוד והפינות שבהן ניתן לפרוש שמיכה הופכות יותר ויותר נפוצות מכיוון שהצמחייה פחות עבותה בואכה דליית אל כרמל ועוספיה. התחנה האחרונה שלנו נמצאת מתחת למוחרקה, ממנה ניתן לצאת אל הכביש.
טיפ חשוב: לא צריך אוכל מהבית, בדליית אל כרמל כל כנאפה הוא מעדן.
עין השופט וג'וערה: רק לא לקטוף מהמטעים
הנסיעה שלנו מתחילה באזור עין השופט, כבר אזור מדהים במהלך חודשי החורף, אבל לנו יש יעד אחר: ג'וערה, או "ג'וערה ודרך הפארק" בווייז. כבר ברגע שנפרדים מכביש עין השופט מבחינים בשינוי אווירה כמעט מיידי: כל האזור ירוק. למעשה קשה למצוא נקודה שאינה ירוקה. כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס לכביש הצדדי שלוקח אותנו ימינה מכביש עין השופט ולעבור את 3-2 הקילומטרים הראשונים של הכביש שבדרך כלל עמוסים במטיילים ומשפחות.
משם הכביש נפתח ועובר בין יער מוצל ובין משטחי דשא פתוחים ועמוסים ב"מוקשי" פרות. ה"בעיה" בכביש הזה היא שקשה למצוא בו מקום טוב לעצור מכיוון שכל המקומות טובים – וככל שנכנסים יותר לעומק הכביש, כך מוצאים יותר ויותר מקומות ראויים. הכביש מסתיים לאחר נסיעה ארוכה למדי בתצפית מרהיבה אל העמק, אבל דווקא באזור התצפית קל למצוא עוד מטיילים שמכירים את האזור. לכן מומלץ לעצור במדשאות הענק שנמצאות 3-2 קילומטרים לפני התצפית. ועוד נקודה חשובה: יש להיזהר מכניסה לשטח חקלאי, על אחת כמה וכמה מקטיף של פירות או כל גידול אחר ששייך כמובן לחקלאים.
טיפ חשוב: זהירות, רוכבי אופניים בכביש.
דרך נוף גלבוע: נקודות פיקניק מקסימות
אחת הדרכים היפות ביותר בארץ, דרך שממנה נפתחים מאות אתרי פיקניק מתחילה בסמוך למסעדת "קימל" בגלבוע, זהו השם שיש להכניס לווייז. בסמוך למסעדה אגב יש עמדות טעינה לרכב חשמלי. אבל אנחנו לא עוצרים למעדנים אלא ממשיכים בכביש שעולה אל הגלבוע. הדרך קלה: הגה ישר למעלה והכביש מטפס על פני עשרות קילומטרים. את הקילומטרים הראשונים אפשר סתם לעכל, הם צרים וקשים ואי אפשר לעצור לידם, וגם מחסומי הבקר בכביש מעט מעיקים, אבל אחרי שעולים אל חלקה היותר גבוה של הדרך, הכול משתנה: בצידה של הדך נפרש נוף מדהים של עמק המעיינות והדרך עצמה נפתחת לעשות שבילים אשר מובילים לנקודות פיקניק מקסימות.
בראשה של הדרך, כלומר בנקודה הגבוהה יותר יש חניון מוסד עם שולחנות פיקניק, אבל אנחנו דווקא נכניס בווייז את חוות הרוח במרכז מבקרים מעלה גלבוע. הנסיעה אורכת עוד כ-20 דקות, אפשר לעצור בצידי הדרך ולהתרשם מהנוף וגם לאכול, אבל עדיף להגיע אל טורבינות הרוח: גובהן עשרות מטרים, והחוויה של עמידה תחת אחת מהן משתווה למעט מאוד דברים.
טיפ חשוב: להתכונן לרוח קרה. בחוות טורבינות הרוח יש כמה עמדות טעינה מהירות לרכב חשמלי.
חמת גדר למבוא חמה: לונה פארק של סיבובים
הטיול הזה מיועד למי שאוהב נוף, אוהב חורף ואוהב לנהוג: המסלול שלנו מתחיל במרכז הקניות בצמח שעל שפת הכינרת לצורך הצטיידות, אבל אנחנו נפרדים במהרה מהעומס ויוצאים בכיוון חמת גדר. הכביש רחב ונוח אבל לא תמיד סלול באופן ראוי. אבל במקום לנסוע לחמת גדר, אנחנו לוקחים את הפניה שמאלה חזק אל הכביש שעולה לרמת הגולן. כאן מתחיל לונה פארק של סיבובים ותצפיות: הכביש הזה הוא אחד הטובים ביותר בישראל לחובבי נהיגה אבל הוא גם אחד המסוכנים שבהם: סיבובים צרים, נהגים שמתלהבים מהמהירות ולפעמים גם גשם דורשים ריכוז ונסיעה שקולה ומדודה.
בכביש יש קטעי תצפית מרהיבים שמאפשרים לנו להסתכל ישירות אל סוריה שנמצאת במרחק נגיעה, אבל עדיף לא להתעכב על הכביש: מהכביש יוצאות דרכי עפר שכל אחת מהן מובילה לתצפית מרהיבה לצד הסורי. בסוף נגיע למבוא חמה ושם נפנה את ההגה לשבילים אשר יורדים בכיוון הכינרת – הם רחוקים מן הנקודות היותר מתוירות ורובם סלולים היטב, מה שמאפשר פתיחה של שמיכה וארוחה ראויה כמעט בכל מקום.
טיפ חשוב: כבדו את הגדרות ואת השטחים החקלאיים ואל תיכנסו לשטח פרטי.
עמק הארזים שבצפון: קצת כמו אירופה
סוף השבוע החורפי אשר צפוי לנו בקרוב ישאיר ישראלים רבים בביתם צמודים לתנור ולמסכים, אבל רמת הגולן תאפשר בסוף השבוע הקרוב לבצע אינספור טיולי גשם במה שהוא בפועל אזור אקלימי אחר שמדצמבר עד מאי מזכיר את אירופה. הנסיעה שלנו מתחילה במרום גולן שאליה נגיע מכיוון צומת וואסט, אבל כקילומטר לפני מרום גולן נפנה אל דרך סלולה היטב המובילה אותנו בכיוון אל-רום. הדרך מכונה גם "עמק הארזים" (לא להתבלבל עם הרי ירושלים) בגלל שמדובר בעמק רחב ידיים שכמעט כולו תחום בארזים.
למי שלא רוצה להמשיך לעמק הארזים אפשר לעלות עם הכביש אל המוצב הצבאי לתצפית מרהיבה על העמק. חזרה לדרך הארזים: סביר להניח שאם אנו בגולן אז בחוץ קר ואולי גם יורד גשם. הפתרון נמצא בסוף הדרך: צריך להכניס אל הווייז את בית החולים הסורי אשר מהווה חלק משביל אלי כהן ולנסוע כמה דקות אל בית החולים הנטוש, רק כדי להסתובב ולשוב כלעומת שבאנו. בעיקול הדרך יתגלו כמה ביניינים נמוכים וגדולים, כאלה שיכולים לאכלס בקלות 20 מטיילים רעביםץ הביניינים האלה היו מגורי קצינים סורים, אחר כך הפכו לבית אריזה לתפוחים והיום מעניקים צל בקיץ ומחסה בחורף.
טיפ חשוב: לא לזלזל בקור של רמת הגולן. כפפות וכובע חם מומלצים.