משרדי הממשלה נכשלו בשיפור הפיקוח על רישיונות הנשק האישי

המלצות שלא יושמו על ידי המשרד לביטחון לאומי בנושא הפיקוח על אחסון הנשקים הפרטיים בכספת; הצהרת בריאות חדשה ומורחבת שנוסחה על ידי משרד הבריאות עבור מבקשי הרישיונות אך עדיין לא הוכנסה בפועל; אי־הסדרת ממשקי הדיווח על מסוכנות מבקשי הרישיונות בין משרדי הרווחה והביטחון הלאומי ובין המשטרה וצה"ל; והתעלמות המשטרה במשך חודשים מבקשת חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לקבלת מידע שיאפשר פיקוח הדוק יותר על התחום - אלה רק חלק מהממצאים שמתגלים בדו"ח מקיף ראשון מסוגו של הממ"מ מאז פרוץ המלחמה וההקלות בקריטריונים ובתהליך לקבלת רישיון נשק פרטי (לאקדח).

הקלות אלה, שהוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביחד עם האימה שאחזה בציבור אחרי מתקפת חמאס, הובילו לבהלה לנשק ולשיא של יותר מ־317 אלף בקשות להוצאת רישיון נשק ב־2023, כאשר כפי שנחשף ב"כלכליסט", הקפיצה במספר הבקשות בין ספטמבר לאוקטובר היתה פי 76. ב־2023 ניתנו כ־55 אלף רישיונות חדשים ורבים עוד בדרך, בתהליך שמשנה את היקף הנשק הפרטי במרחב הציבורי.

הדו"ח נכתב לבקשת ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), הפעיל בנושא בוועדות הכנסת והרבה לבקר את קמפיין "ישראל מתחמשת" של בן גביר שהפך, לדבריו, ל"ישראל מטורללת". סגלוביץ הגיש שאילתות לבן גביר, יזם דיונים בוועדות, ומגבש ביחד עם חברי כנסת נוספים הצעת חוק פרטית להסדרת הפרצות שהתגלו בהליך הרישוי והפיקוח. בדיון היום בוועדה לביקורת המדינה הוא מתכוון להעלות את ממצאי הדו"ח שנחשפים כאן לראשונה, ומצביעים על אותם הכשלים והפרצות ועל הבעיות בממשקים בין הגופים העוסקים בנושא כמו המשרד לביטחון לאומי, המשטרה, משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד.

בהליך הרישוי מעורבים האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, המתכלל את ההליך; משרד הבריאות, שאחראי על בדיקת הכשירות הרפואית ובעיקר הנפשית של מבקשי הרישיונות ומחזיקי הנשק; והמשטרה, האמונה על בדיקת המסוכנות הפלילית שלהם. משרד הבריאות והמשטרה עורכים גם בדיקות שוטפות מדי חודש של כלל מחזיקי הרישיונות, לפי המאגרים ברשותם, ובמידה שמתקבל מידע פוסל, הוא מועבר לאגף לרישוי כלי ירייה.

דו"ח הממ"מ מצביע במקרים רבים על כך שלמרות המלצות דו"ח מבקר המדינה ב־2014 ודו"ח ועדת רונן לבדיקת הליך קבלת רישיון לנשק ב־2019, סוגיות שונות הקשורות להליך רישוי הנשק והפיקוח לא טופלו על ידי המשרדים הרלבנטיים. למשל, ההנחיות של המשרד לביטחון לאומי מחייבות את בעל הרישיון לחתום על הצהרה שלפיה ידוע לו שעל כלי הירייה להיות מאופסן בכספת המותקנת בביתו. ועדת רונן ומבקר המדינה המליצו לאור חשיבות הנושא לחייב את מבקש הרישיון גם להציג אסמכתה על רכישת הכספת הביתית, אולם הדבר לא בוצע, ובדו"ח נכתב: "מתשובת המשרד לביטחון לאומי עולה כי המלצות אלה לא התקבלו".

בדו"ח מוזכר השינוי באגף לרישוי כלי ירייה שבמסגרתו הראיונות הפרונטליים של מבקשי הרישיונות הומרו לראיונות טלפוניים וכן ניתן פטור מחובת ריאיון למרבית המבקשים. הדו"ח מציין שחרף המלצת ועדת רונן לתת יותר מקום ומשמעות לריאיון הפיזי בלשכות הרישוי כדי לזהות חריגים ולפסול אותם, "המקום של הריאיון בתהליך הרישוי צומצם". הצמצום מתבטא גם בעמדת המשרד לביטחון לאומי כלפי הריאיון, כאשר הוא מגדיר אותו בתשובתו כ"בירור פרטי בקשה בתבחינים מסוימים", ומציין ש"מכל מקום - ברירת המחדל היא שאין צורך בבירור כזה".

עוד כותבים בממ"מ שהמשטרה נמנעה במשך חודשים מלענות לשאלות שנשלחו אליה, וכך לא ברור אם ההמלצות של ועדת רונן בנוגע להליך בדיקות המסוכנות שעורכת המשטרה למבקשי הרישיונות יושמו, בין השאר, בכל הנוגע לממשק קבלת המידע מצה"ל על אירועים שהתרחשו בעת השירות הצבאי, למשל של גניבת או אובדן נשק - דבר שלא יושם בפועל, כפי שהתברר לאחרונה בדיון בוועדה לביקורת המדינה.

בדו"ח מוזכר שוועדת רונן הצביעה על כך שתמונת המצב של הכשירות הנפשית במשרד הבריאות אינה מלאה. זאת מאחר שקופות החולים, משרד הרווחה וביטוח לאומי מנהלים מאגרי מידע עצמאיים. אלא שמשרד הבריאות דחה את המלצתה של ועדת רונן להקמת מאגר משותף מפאת חשש לפגיעה בפרטיות.

משרד הבריאות עורך את הבדיקות שלו מול שני מאגרים: מאגר האשפוזים הפסיכיאטריים הארצי ומודול הודעות המטפל של המשרד, הכולל הודעות שמוסרים מטפלים במערכת הבריאות שסבורים שאדם בטיפולם עלול להיות מסוכן לעצמו או לאחרים אם הוא מחזיק כלי נשק. המשרד ציין בתשובתו שהוא מקבל הודעות מגורמים טיפוליים רבים (בתי חולים פסיכיאטריים, צה"ל, מרפאות בקהילה וכו') אך רק עשרות הודעות בודדות בשנה ממטפלים פרטיים. בנוסף עולה כי מאז 2021 יורד מספר הודעות המטפל המתקבלות במשרד.

עוד עולה, כי אף שלאחרונה גיבש משרד הבריאות נוסח מורחב להצהרת הבריאות של מבקשי הרישיון (יש חובה כחלק מההליך להחתים רופא על מסמך שאלות קצר ולהגישו לאגף לכלי ירייה) והעביר אותו למשרד לביטחון לאומי, הוא לא נכנס עדיין לשימוש. הנוסח החדש כולל הרחבה של שאלות קיימות והוספת חדשות, המתייחסות לליקויים בראייה או בשמיעה, לשימוש בקנאביס ולהיבטים של אובדנות ותוקפנות.

הדו"ח מציין עוד שאף על פי שגם מבקר המדינה וגם ועדת רונן הצביעו על הצורך לשלב את משרד הרווחה בהליך הבדיקות לפני מתן רישיונות נשק וגם בפיקוח לאחר מכן, הדבר לא בוצע. המשרד לביטחון לאומי כתב לממ"מ שלאחר דו"ח רונן הוא הביע נכונות לקדם ממשק מקוון בין המשרדים ושינויי חקיקה שיערבו את משרד הרווחה בבדיקת מסוכנות של מבקשי רישיונות נשק, "אך שינויים אלו לא קודמו".

מדובר בסוגיה חשובה שמשרד הרווחה וארגוני נשים כבר התריעו עליה, משום שבמשרד הרווחה מצטבר מידע בנוגע למסוכנות של מבקשי רישיונות הנשק והמחזיקים בהם. כך, למשל, בדו"ח מצוין שמפרוץ המלחמה ועד סוף 2023, עובדים סוציאליים פנו להתייעצות עם הממונה על הערכת מסוכנות במשרד הרווחה ב־28 מקרים של נשים שמטופלות על ידיהם והעלו חשש מכך שבני זוגן הגישו בקשה להוצאת רישיון נשק. לאחר שהמקרים נבדקו נמצא שאין צורך בעדכון או במסירת הודעה לאגף לרישוי כלי ירייה.

במקביל לדיונים בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי על הכשלים והפרצות הללו, משרד המשפטים בוחן כיום, מהפן האזרחי והפלילי, את ה"דרכים היצירתיות למתן רישיונות נשק, שהתגלו בדיעבד כלא חוקיות", כהגדרת המשנה ליועמ"שית גיל לימון. בין השאר נשקלת האפשרות לבטל את הנפקתם של אלפי רישיונות על ידי אנשים שלא הוסמכו כדין (בנות שירות לאומי ויועצים בלשכת בן גביר) וגם את האפשרות לפתוח בחקירה פלילית נגד גורמים בלשכת בן גביר בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים בנוגע לפרשה.

ח"כ סגלוביץ אמר ל"כלכליסט" כי "הליך הרישוי חייב להיות מוקפד, מקצועי ונטול השפעה פוליטית. לא בכדי התפטר ראש אגף כלי ירייה מתפקידו. מתן רישיונות נשק נצבע בצבעים פוליטיים, כשיועצי השר היו מעורבים בתהליך בצורה בלתי חוקית ועולה חשד כבד לביצוע עבירות פליליות בתהליך, כל זאת תוך ניהול קמפיין פוליטי. היה על היועצת המשפטית כבר לפני חודשים להורות על פתיחה בחקירה לאור הממצאים הברורים שעלו באופן גלוי בוועדה לביקורת המדינה".