"חנן מור הסתירה מידע מחשש שיהווה עילה לפירעון מיידי של האג"ח"

חזית משפטית נוספת נפתחת מול חנן מור: בעל מניות בחנן מור החזקות הגיש הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ונושאי משרה בה בהיקף של 16.5 מיליון שקל לפחות; וזאת לטענתו בשל הנזק שנגרם לבעלי המניות בעקבות הצניחה החדה במנייה במהלך שני ימי המסחר לאחר שנודע השבוע שבנק לאומי מבקש למנות כונס נכסים לשתי קרקעות שמשעובדות לו כנגד הלוואות של 260 מיליון שקל.

הבקשה של בנק לאומי הוגשה לאחר שהבנק הודיע לחנן מור החזקות על כך שהיא נמצאת בהפרה ביחס לתנאי ההלוואה. לפי בעל המניות שהגיש את הבקשה לייצוגית, חנן מור הסתירה את המידע הזה מהמשקיעים ולא דיווחה על האירועים כנדרש לפי הכללים, וההסתרה היא שעומדת בבסיס הנזק שנגרם לבעלי המניות עם הצניחה במניה. "צניחה זו, של 63.6% בתוך יומיים, גרמה נזק לבעלי המניות", לשון הבקשה.

כאמור, ביום ראשון השבוע הגיש בנק לאומי לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למינוי כונס נכסים ומימוש שעבודים כנגד שתי חברות-בנות של חנן מור החזקות, שבאמצעותן החברה מחזיקה בקרקעות ברמת גן וחיפה. לאומי הלווה לחברה 175 מיליון שקל לרכישת הקרקע ברמת גן ו-88 מיליון שקל לרכישת הקרקע בחיפה. ביום ראשון צנחה מניית חנן מור החזקות ב-37% וביום שלמחרת צנחה ב-42.3% נוספים.

מהבקשה שהגיש בעל המניות, באמצעות עו״ד ליאור להב, עולה כי "מעיון בבקשת הכינוס עולה כי מועד פירעונו הסופי של האשראי שניטל לרכישת הקרקע ברמת גן הוא 30 באפריל 2023, אך ההלוואה לא נפרעה. מידע זה לא דווח לציבור. נקבע בהסכם המימון שבנק לאומי יהיה רשאי לדרוש את סילוקה המיידי של יתרת האשראי ולממש באופן מיידי את השעבודים שניתנו לו אם 'החברה לא תשלם לבנק סכום כלשהו שמגיע לו'".

הבקשה מגוללת את עיקרי הטענות שהעלה לאומי בבקשת הכינוס שלו, כולל טענות למצגי שווא מצד חנן מור החזקות וכן את העובדה שמועד הפירעון הסופי של ההלוואה המדוברת נדחה שלוש פעמים ונקבע בסופו של דבר ל-18 בספטמבר. "חנן מור החזקות לא דיווחה לציבור על כך ולא דיווחה לציבור כי לבנק לאומי זכות להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, על אף שהמועד האחרון לפירעון ההלוואה חלף".

בנק לאומי הגיש בקשת כינוס נכסים גם על הקרקע בחיפה, הגם שמועד הפירעון הסופי של ההלוואה הזו, שנדחה שלוש פעמים גם כן, הוא סוף החודש הנוכחי. הבנק הגיש את הבקשה בעקבות הפרה בהלוואה שקיבלה חנן מור לרכישת הקרקע עבור פרויקט הדגל בשדה דב ומשום שהוא מעריך "בוודאות גדולה שהחברה לא תעמוד בהתחייבות שלה".

הבקשה מצד בעל המניות מציינת כי בראיון של חנן מור עצמו, בעל השליטה ויו"ר החברה, ל"כלכליסט", שניתן לאחר בקשת הכינוס של לאומי, הוא אומר בקולו שהבעיות מול לאומי אינן חדשות: "ב-11 בספטמבר הבנק קרא לנו וחייב אותנו לחתום על נייר שמנחה אותנו להחזיר את הלוואות עבור הנכסים ברמת גן וחיפה בטווח של 30-45 יום". כלומר, לפי בעל המניות בחנן מור החזקות, "החברה לא הסתירה את כשלונה לעמוד בהתחייבויות כלפי בנק לאומי".

עוד מציינת הבקשה כי למרות כל זאת, ולמרות הצניחה החדה במניה, חנן מור החזקות לא דיווחה על הבקשות של בנק לאומי עד לשעת לילה מאוחרת ביום ראשון. ואכן הדיווח נמסר לאחר 23:00.

עוד טוען בעל המניות שלא רק ש"דבר האיום המתרגש ובא על החברה לא דווח מעולם", אלא שהדבר אף יצר עיוות של ממש בדו"ח תזרים המזומנים החזוי שחנן מור החזקות פרסמה במסגרת דו"חות הרבעון השני שלה. דו"ח התזרים החזוי מראה כיצד החברה, שניצבת במצב פיננסי מאתגר, יכולה לצלוח את שלוש השנים הקרובות. אולם אם הוא היה כולל התייחסות לדרישה לפירעון מיידי של הלוואה שמהווה יותר מ-5% מסך החובות של חנן מור החזקות, שמסתכמים בכ-2.9 מיליארד שקל, הרי שהתמונה הייתה מתהפכת.

"נראה כי החברה חששה שככל שתדווח שעומדת לבנק לאומי הזכות להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, הדבר היה מוביל גם להעמדת האג"ח שלה לפירעון מיידי". ואכן, בדיווח לבורסה הסבירה חנן מור החזקות שמימוש השעבוד על הקרקע בחיפה יביא אותה להפרה של אמות המידה הפיננסיות מול אחת מסדרות האג"ח שלה, מה שיוביל לכך שליתר ארבעת הסדרות תהיה עילה לפירעון מיידי גם כן. היקף הקרן הכולל עבור הסדרות עומד על 618 מיליון שקל, ושלוש מהן נסחרות כעת בתשואות זבל תלת-ספרתיות שמשקפות את חוסר האמון העמוק בדבר האפשרות שהחברה תוכל לפרוע את החוב לנושים.

בעל המניות פורס באריכות את החוקים והכללים שחייבו לטענתו את חנן מור החזקות לדווח על האירועים האלו. כך, הוא מצטט מסעיף 36 לחוק החברות, שקובע כי "בדו"ח יובאו פרטים בדבר כל אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד". כמו כן, הוא מצטט מפסיקות של בית המשפט העליון וכן מתקנות של רשות ני"ע.

התובע מתייחס בהרחבה גם לעמדת סגל רשות ני"ע משנת 2011 שעוסקת באירועי אשראי ברי-דיווח. כלומר, כאלו שמחייבים דיווח לציבור. שם נקבע כי כל "שינוי מהותי בתנאי הסכם ההלוואה" מחייב דיווח, והדבר כולל שינוי במועדי הפירעון, דחייה מהותית של החוב או החלטה לטול אשראי אחר על מנת לפרוע את החוב. עוד קובעת עמדת סגל הרשות כי יש לדווח למשקיעים במקרה שבו "הודיע המלווה לתאגיד כי קמה לו עילה להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי". הרשות אף מרחיבה את היריעה וקובעת כי יש לדווח גם אם המלווה רק הודיע שלעמדתו יש לו עילה כלשהי שמאפשרת לו לדרוש פירעון מיידי.

בעל המניות טוען שהחברה, חנן מור עצמו, המנכ"ל אבי מאור, הדירקטורים ורואה החשבון המבקר, פירמת פאהן קנה, נהגו ברשלנות, הפרו את חובת הגילוי, והפרו חובה חקוקה.

בשל כל אלו, הבקשה לתביעה ייצוגית כוללת את כל מי שרכשו מניות של החברה החל מה-30 באפריל 2023, מועד הפירעון הסופי המקורי של ההלוואה שנטלה חנן מור כדי לרכוש את הקרקע בחיפה, שהיקפה 175 מיליון שקל, וזאת משום שלטענת המבקש זה היה המועד שכבר לאחריו הייתה צריכה החברה לדווח על הנושא. בעל המניות עצמו רכש לראשונה מניות של החברה באוגוסט האחרון. גובה הנזק נתמך על ידי חוות דעת כלכלית.