האם יותר ויותר חברות מתאגדות מחוץ לישראל?

המגמות החברתיות, הפוליטיות והגלובליות של 2023, לצד חוסר הוודאות הנובע מקידום הליך לשינויי חקיקה, תוך הצהרת כוונות להמשיך ולהרחיב אותו, משפיעים על תעשיית ההיי-טק בישראל. לאור זאת, למרות התואר המוכר "אומת ההיי-טק", ישראל חוותה השנה ירידה ניכרת בהשקעות בהשוואה לשנים עברו. כמו כן, ישנה ירידה משמעותית בכמות חברות ההזנק, ה"סטארטאפים", שהתאגדו בארץ בתקופה זו.

לאור השיח הער הקיים בימים אלו בנושא, חשוב להדגיש כי כאשר שוקלים התאגדות כחברה, יש לבחון לעומק את השפעת הבחירה של מיקום התאגדות בהתאם לנתונים מבוססים ומתוך הבנה כי בכל אחת מן האפשרויות טמונים יתרונות וחסרונות, אותם אנחנו ממליצים לבחון.

הדין החל על החברה

הדין החל על החברה משתנה בין מדינה למדינה, כאשר הדין של מדינת ההתאגדות ״עוקב״ אחריה לכל מקום, גם אם תעמוד בפני בית משפט שאינו ממוקם במדינת ההתאגדות. לדוגמה, על חברה שהתאגדה בדלאוור יחולו חוק החברות והרגולציה של מדינת דלאוור, גם אם תופיע בפני בית משפט בישראל. על כן, יש להכיר היטב את הדין והרגולציה החלים במקום ההתאגדות בהתאם לבחירת מקום ההתאגדות ולהקפיד על עמידה בהם. התמודדות עם הגבלות והימנעות מהפרת החוק הזר עלולה להיות מסובכת פי כמה ותדרוש סיוע של אנשי מקצוע ממדינת ההתאגדות, אשר ידעו להנגיש את החוק בצורה הטובה ביותר.

עלויות

התאגדות של חברה כרוכה בעלויות כגון רישום, עלויות עורכי דין ורואי חשבון, פתיחת תיקי מס ותשלום מיסים והוצאות רבות נוספות. בהתאגדות של חברה בישראל קיימת וודאות רבה לגביי העלויות. בהתאגדות במדינה זרה, יש לבחון היטב את העלויות השונות, כיוון שאלה משתנות ממדינה למדינה, וכוללות גם את העלויות של אנשי מקצוע וצוות מסייע בחו"ל, בנוסף לעלות עורכי הדין בישראל, שיעבדו באופן צמוד עם החברה לצורך עמידה בדרישות המקומיות.

שיקולי מס

את שיקולי המס יש לבחון בכובד ראש, כיוון שההשפעה שלהם על החברה היא לטווח הארוך. תחת שיקולי המס, מספר נקודות משמעותיות:

א. תשלום מס כפול בישראל ובמדינת ההתאגדות:

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע כי חברה תיחשב כחברה תושבת ישראל לצורכי מס בהתקיים אחד מאלה: (1) החברה נרשמה כחברה ישראלית. (2) החברה נרשמה בחו"ל אך הניהול ושליטה על עסקיה מתבצעים בישראל.

במקרה של התאגדות של חברה במדינה זרה, עלולה החברה להיחשב כחברה תושבת ישראל לצרכי מס ככל שהיא מנוהלת ונשלטת מישראל. במקרה כזה, עלול לחול עליה מס כפול, מס מטעם מקום התאגדותה ומטעם רשות המס הישראלית.

לצורך בדיקת תחולת מבחן הניהול והשליטה, והקביעה האם חברה מנוהלת ונשלטת מישראל, נדרשת בחינה מעמיקה של פרמטרים רבים על ידי גורם מקצועי. אמנם מדובר בתשלום נוסף לבעל מקצוע, אך הוצאה זו עשויה למנוע תשלום מס כפול ויכולה להביא לחסכון במס שתהיה לו השלכה משמעותית מאוד על החברה בטווח הארוך.

ב. גובה המיסים:

יש לבצע השוואה של תשלומי המס שהחברה תחויב בהם בישראל לעומת המדינה בה שוקלים להתאגד, ובכלל זה הערכה מקיפה של גורמים כמו שיעורי מס, ניכויים, זיכויים ומענקים והטבות מס שהחברה יכולה לקבל באותה המדינה.

ג. הטבות מס:

מדינות רבות פועלות באופן אקטיבי ביישום מדיניות מס על מנת לעודד צמיחה כלכלית ולמשוך אליהן עסקים ומשקיעים. על כן, יש משמעות רבה להערכה מקיפה של תמריצים, פטורים וניכויים ספציפיים. לדוגמה, בישראל ישנם תמריצי מחקר ופיתוח נדיבים, לרבות זיכוי מס ומענקים, לעידוד חדשנות והתקדמות טכנולוגית. בישראל קיימים גם תמריצים למשקיעים זרים בחברה ישראלית, בכפוף לתנאי ״החוק לעידוד השקעות הון״.

יש לבצע בדיקה מקיפה ועדכנית של הטבות המס המוענקות למשקיעים במדינה שבה מתכוונים להתאגד. כך למשל בארצות הברית, בוצע לאחרונה תיקון מס שקבע כי חברות לא יהיו זכאיות לקזז את הוצאות המחקר והפיתוח שלהן כהוצאה מוכרת כפי שהיו זכאיות בעבר, דבר שעלול להכביד על החבות במס.

עו"ד חן שקד | צילום: נמרוד גליקמן

הטבות המס עשויות להשפיע באופן משמעותי, תוך הבדל של עשרות אחוזים בגובה המס אשר ישולם לרשויות על ידי החברה או על ידי המשקיעים.

תמיכה ממשלתית:

כאשר אנו משווים תמיכה ממשלתית בישראל אל מול תמיכה מחוץ לישראל, יש לבחון את התכניות והמשאבים הזמינים והספציפיים לתחום העיסוק של החברה בכל מדינה. לעיתים מדינות מסוימות ישימו דגש על תחומי פיתוח מסוימים וישקיעו בהם תקציבים רבים לעומת תחומים אחרים שאליהם מופנים פחות משאבים.

למשל, ממשלת ישראל מקדמת יזמות וחדשנות באמצעות תכניות ויוזמות שונות שמציעות מימון, מענקים ותמיכה בפעילויות של מחקר ופיתוח לחברות אשר התאגדו בישראל. רשות החדשנות אף מקדמת חממות טכנולוגיות ומעניקה מענקים לחידושים בתחומים נבחרים, ובכך מהווה מרכיב מרכזי בהון של סטארטאפים בתחומים אלו בתחילת דרכם.

במדינות אחרות קיימות אפשרויות תמיכה שונות מצד המדינה, ועל כן, בטרם בחירה במיקום ההתאגדות מומלץ לבדוק את היקף התמיכה הממשלתית המוצעת, בתחום הפעילות של החברה.

גיוס הון:

שיקול נוסף שיש לשקול הוא המקום בו מתכננת החברה לגייס הון לפעילותה. במידה והחברה מתכוונת לגייס הון מחוץ לישראל ובארצות הברית בפרט, הקמת החברה בארה"ב עשויה להוות יתרון גדול בתהליך הגיוס. לדוגמה, קרנות וגופי השקעה אמריקאים אחרים, יעדיפו להשקיע בסטארטאפים שהתאגדו בארצות הברית, בשל ההיכרות שלהם עם הדרישות המקומיות, ובשל שיקולי המס, שיכולים להשפיע ולהכריע לטובת ארצות הברית במקרים מסוימים.

יתרון הביתיות

לבסוף, קיים יתרון שאינו מקצועי או משפטי אך משחק תפקיד משמעותי, בהתאגדות החברה במדינה בה יושבים המייסדים. שיקול הנוחות הינו משמעותי לניהול החברה, אשר סביר שיהיה פשוט ומוכר יותר. עבור ישראלים, התאגדות בישראל תאפשר לגייס כוח עבודה מקומי ללא שלט רחוק, היכרות עם השוק והאוכלוסייה המקומית, שימוש מיטבי בקשרים הקיימים של המייסדים עם אנשי מפתח, היכרות עם התרבות ושיקולים נוספים, אשר מקלים על המייסדים בתקופה השברירית של צמיחת החברה.

כאמור, בחירת מקום ההתאגדות היא בחירה כבדת משקל. בגלל ההשלכות המרובות שלה, ההחלטה צריכה להיות מושתת על בחינה והכנה מעמיקות, לאור הנתונים הספציפיים של החברה, ולא על פי כותרות בעיתון או מגמות כלליות. לכל חברה וחברה יש אסטרטגית צמיחה, יעדים ושיקולים משלה, וחשוב לנסח אותם ולבדוק אותם היטב בעזרת יועצים מומחים לפני קבלת ההחלטה.

חן שקד הוא שותף במחלקת התאגידים בברנע ג'פה לנדה , ומתמחה בליווי חברות סטארטאפ.

d&b – לדעת להחליט