בחסות המלחמה: רשתות השיווק העלו מחירים

הקמעונאים מנצלים את הלחימה להעלאות מחירים, ועל הדרך מבקשים הקלות נוספות שעשויות לפגוע בצרכנים - כך עולה מסקירת שוק המזון של משרד הכלכלה שפורסמה אתמול. לפי הסקירה, בשבועות האחרונים נרשמה עליית מחירים במוצרי מזון וטואלטיקה ביחס למחיר הממוצע בחודשים שקדמו למלחמה. כזכור, עם פרוץ המלחמה, חשו הצרכנים בעליית מחירים, אך הקמעונאים טענו כי מדובר רק בסיום מבצעי חגי תשרי, שבמקומם נכנסו לתוקף מבצעי הוזלות אחרים. אלא שהבדיקה מעלה כי התחושה היתה מוצדקת - למרות שהספקים של המוצרים המוגמרים, כמו מזון יבש, טואלטיקה ועוד, לא העלו מחירים, המחיר לצרכן עלה.

מהסקירה של משרד הכלכלה תחת הכותרת "המשק הישראלי והמגזר העסקי במלחמת חרבות ברזל", עולה כי באוקטובר נרשמה עליית של 5.6% בממוצע במחירי החיתולים, עלייה של 4.9% בממוצע במחיר שמן זית ועלייה של 3.1% בממוצע במחיר מים מינרלים. מדובר בשיעור גבוה משיעור ההתייקרות הממוצעת בגובה 2.6% בממוצע שמצאה הבדיקה בתחום המזון והטואלטיקה, שכלל התייקרות של 2.6% במחירי פסטה וטונה. התייקרויות חדות יותר חלו במחירי התוצרת הטרייה כמו דגים (4.2%) ועוף (4.1%), שנבעו ממחסור בעובדים תאילנדים במשקים החקלאיים בעוטף עזה ובעובדים פלסטינאים במשחטות העוף.

הבדיקה נעשתה בשבוע שבין 29 באוקטובר ו־4 בנובמבר, לעומת מחירם הממוצע של המוצרים בחודשים יולי עד ספטמבר. בדיקת משרד הכלכלה התבססה על נתוני האפליקציה להשוואת מחירים פרייסז, וכללה מחירים של 3,125 מוצרים ב־71 רשתות שיווק, המהוות מעל 80% מהפידיון הענפי.

בזמן שהמחירים בחנויות עלו, המשיכה הרשות להגנת הצרכן לפעול נגד הצרכנים: הרשות האריכה את הפטור מסימון מחירים שנתנה לקמעונאים עם פרוץ המלחמה. הפטור מסיר את החובה לסמן תווית מחיר על כל מוצר ומוצר בכפוף לסימון המחיר על המדף. הפטור מקל על קמעונאים המבקשים להעלות מחיר לעשות זאת, מבלי שהדבר יבלוט ויורגש על ידי הצרכן במעמד הקנייה. חובת סימון המחירים נכנסה לתוקף בשנת 1998, לאחר שעוגנה לראשונה בחוק על ידי הרשות להגנת הצרכן. מדובר באחת הזכויות הצרכניות החשובות במדינת ישראל, והחובה המפריעה ביותר לקמעונאים, שכן היא מקשה עליהם לשנות את המחירים בתדירות גבוהה.

הפטור מהסימון היה אמור לפוג שלשום (ראשון) אך הוארך בשבוע נוסף. זאת, למרות שמשיחות של "כלכליסט" עם ראשי רשתות השיווק, שהתמודדו בשבוע הראשון של המלחמה עם מחסור משמעותי בעובדים, עולה כי מרבית העובדים כבר חזרו לעבודה. שיעורי ההתייצבות הגבוהים של העובדים לא מנעו מהקמעונאים לקפוץ על ההזדמנות ולבקש שהפטור מסימון מחירים ימשך עד לתום תקופת החירום, שיכולה לארוך גם שנה. החשש הוא שתקופת החירום תנוצל לביטול הזכות הצרכנית המהותית, אותה מנסים הקמעונאים לבטל לאורך שנים. מהלך זה יקשה על הצרכנים לדעת מה מחיר המוצר אותו הם מבקשם לרכוש, לבצע השוואת מחירי מוצרים מקבילים שנמצאים על המדף ולבחור באפשרות המוזלת.

בהנחייה שהוציאה ציפי שיינקמן, מ״מ הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ושהגיעה לידי "כלכליסט", נומקה ההחלטה על הארכת הפטור במחסור בכוח אדם ובצורך להיערך להתרחבות המלחמה: ״הנחיה זו ניתנת לאור ההכרזה של שר הביטחון על מצב חירום בעורף והשפעתו על פעילותם של עוסקים רבים, בין היתר בשל מחסור משמעותי בכוח אדם, וכן לאור היערכות ספקי וקמעונאי המזון להגברת המוכנות למקרה של החרפה במצב הלחימה (דבר המשפיע על ניהול המשאבים העומדים לרשותם), וכן לאור העובדה כי נסיבות אלו מצריכות מתן הקלות מידתיות תוך איזון ראוי״. אלא שלטיעון של שיינקמן כי יש "מחסור משמעותי בכח אדם" אין תימוכין בסקירה של משרד הכלכלה, שקבעה כי בתחום המזון והמוצרים החיוניים, שרשרת האספקה "פועלת באופן תקין וקיים מענה מהיר לכל צורך שעולה מהשטח".

כזכור, שיינקמן העניקה לקמעונאים את הפטור מהדרישה המכבידה עליהם ביותר עם פרוץ המלחמה, אז חלק ניכר מהעובדים לא הגיעו לעבודה. אלא ששיינקמן לא תחמה את תקופת הפטור וכשבועיים לאחר שניתן קבעה כי ינתן למשך חודש. ההארכה ניתנה למרות שבחודש שעבר לרשות הגיע מידע על כך שהיו קמעונאים שלא הסתפקו בהקלה שקיבלו ולא הציבו שלטי מחירים על המדפים כנדרש. במקום שתבטל מיידית את ההקלה, הסתפקה הממונה בהודעה לפיה היא "בוחנת את עמידת הקמעונאים בהוראות החוק ובכלל זה עניין הצגת מחיר לצרכן".

גם לפני ארבע שנים היתה זו הרשות לסחר הוגן שגוייסה למאבק הקמעונאים והודיעה כי החליטה לבחון אסדרה חליפית. שר הכלכלה דאז אלי כהן שהופתע מהודעת הרשות, ביטל אותה בכך שאמר כי כל שינוי בצו סימון מחירים מחייב את אישור וחתימת השר, כך שלהודעת הרשות לסחר הוגן אין ערך, שכן אין לו כוונה לבצע שינוי. אלא שנראה כי לשר הכלכלה הנוכחי ניר ברקת ולמנכ"ל משרדו אמנון מרחב דעה שונה בנושא. בראיון בתכנית בוקר לפני כשבועיים אמר מרחב שיש לצרכנים אפליקציות ובעולם התקדמו לצגים דיגיטליים. הדברים חסרי האחריות שמתנערים מציבור שאינו מורגל ומסוגל לבדוק באפליקציות מחירים כשהוא מול המדף מטרידים ומעוררים תחושה שיש כוונה לקדם פטור זה גם לימי שגרה.

על הלחצים שמפעילים הקמעונאים מאחורי הקלעים ניתן ללמוד מדבריו של נמרוד הגלילי, מנהל תחום חטיבות ענפיות באיגוד לשכות המסחר, שהודה לשיינקמן על הארכת הפטור ומסר: "אנחנו מברכים על הודעת הרשות להגנת הצרכן שנענתה לבקשתנו להמשיך את הוראת אי האכיפה של סימון מחירים בשל מצב החירום". הגלילי לא הסתפק בהארכה שניתנה, והעלה דרישה לבטל את סימון המחירים לאורך כל תקופת החירום: "אנחנו חוזרים ומבקשים שהנחיה זו תיקבע עד לתום מצב החירום ולא להסתפק בשבוע נוסף בלבד. מצוקת כוח האדם ברשתות ובעסקים השונים עדיין קיימת ומקשה מאוד על תפקודם השוטף בעת חירום".

נגיסה נוספת בזכויות המעטות של הצרכנים ביצע גם שירות המזון במשרד הבריאות. זה הודיע כי כדי לאפשר אספקה רציפה של מזון לישראל, לא תאכף חובת סימון מדבקות סמל המזון האדום, וכן לא יאכף סימון בעברית של בקבוקי מים מינרליים. גם הקלה זו, שניתנה ליבואני המזון שנאבקו בעבר נגד רפורמת הסימון לתוקף, לא הוגבלה בזמן וקיים חשש כי תסייע למשרד הכלכלה המבקש לבטל את חובת הסימון.

ההקלות ניתנו דווקא בתקופת פריחה שחווה הענף: המלחמה אוששה את ענף המזון, שעד ספטמבר חווה קיפאון במכירות. על פי נתוני סטורנקסט, פריצת המלחמה, שלוותה בהודעת פיקוד העורף להצטייד במזון לשהות של שלוש יממות בממ"דים, הובילה לזינוק של 21.9% במכירות המזון בהשוואה לאוקטובר אשתקד, והן הסתכמו ב־3.79 מיליארד שקל. הזינוק במכירות מוצרי מזון וטואלטיקה בחודש אוקטובר בא לידי ביטוי בעיקר במכירות מוצרי המזון שצמחו מתחילת השנה ב־7.7%.