לצאת מהשיתוק היצירתי

הדי מלחמת שבעה באוקטובר שיתקו במשך שבועות ארוכים את עולם האמנות הישראלי, שעדיין מתקשה להסתגל לתנאי יצירה ותצוגה תוך כדי הלחימה שנמשכת. כפי שתערוכות ואירועי אמנות שתוכננו לסוף השנה בוטלו או נדחו לתקופה לא ידועה, כך גם פתיחתה של "תער", גלריה עירונית חדשה בדרום תל אביב, עברה בשקט, קצת מתחת לרדאר. היא נפתחה במתחם העירוני המשופץ בגינת אלוף בצלות בשכונת פלורנטין בדרום העיר, במתחם המחודש של שוק הרצל ההיסטורי לצד בית קפה/בר יין וגינה מטופחים, והיא כוללת חדר אחד בלבד, בגודל 12 מ"ר (במתחם יש גם מרחב מוגן). אבל הגודל הצנוע לא מרתיע את האמנים ליילה רוז ברי (מנהלת המקום), יואב וינפלד ועומר שיזף (אוצרי הגלריה ומי שהקימו בעבר את חלל הפרויקטים "אופנובנק"), שמנצלים באופן מקסימלי את כל שטח התצוגה, כולל הרצפה. בגלל המבנה של "תער", שנותר מואר ופתוח, אפשר להמשיך לצפות בתערוכות בכל שעות היממה.

כמו מוסדות אמנות וגלריות אחרים, גם ב"תער" נאלצו לשנות בעקבות המלחמה את התערוכות שתוכננו, וכעת מוצגת בה "הטור השביעי" - סדרת תערוכות קצרות מועד בנות חמישה ימים בסך הכל, של שבעה אמנים ואמניות מדורות שונים, שיציגו במשך שבעה שבועות. אבל בשביל ליצור עניין ואפילו מתח זהותם של האמנים המציגים נשמרת בסוד, ונחשפת רק יום לפני הפתיחה.

"אירועי ה־7.10 והמלחמה שבאה אחרי הותירו רבים מאיתנו בשיתוק יצירתי", מסביר האוצר יואב וינפלד, "קשה ליצור, לחשוב על המשך של תהליכים או פרויקטים, או להמשיך בחיים כפי שהיו. יצרנו את פורמט 'הטור השביעי', ששמו הוא בהשראת הטור השבועי של אלתרמן בעיתון ‘דבר’ - תגובה אמנותית מיידית שנוצרת מעכשיו לעכשיו, לפעמים עם קשר לאקטואליה ולפעמים לא. לאור המצב, ‘תער’ הזמינה אמנים לפעול דווקא מתוך המצב הזה, ולייצר פעולות מהירות, רגעיות. המחשבה היתה שאמנות יכולה להיות קשורה לאקטואליה, אבל גם כשהיא מנותקת לכאורה, יש קשר עקיף או אירוני למצב.

"התערוכה הראשונה שכבר הסתיימה, של עידו גורדון, הורכבה מסדרת ציורים קטנטנים על פתקי post it שנוצרה בשבועות האחרונים. היא היתה תגובה מיידית שמתארת מצב נפשי של שבר, עצב ובלבול, וגם חוסר אונים של שירבוט על פתקים. התערוכה השנייה שנפתחת היום תהיה של להלי פרילינג, שתציג את 'מובייל': מיצב של דימויי עצמות וגולגולות מודפסים בזירוקס שייתלו מתקרת הגלריה. אני בעצמי סקרן לראות מה הולך להיות. אגב, חוץ מהאמנות, חלק מהמוטיבציה של הפרויקט היתה גם להזרים כסף לאמנים. כל אמן שמציג כאן מקבל שכר אמן ותקציב הפקה לתערוכה. כאמן בעצמי, אני יודע שיש אמנים שממש נאנקים תחת העול של המצב״.