עקב התנגדות השרים: ישיבת הקבינט הביטחוני הסתיימה ללא הצבעה על החזרת הפועלים הפלסטינים

ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא החזרת הפועלים הפלסטינים מיו"ש לעבודה בישראל הסתיימה הלילה (בין ראשון לשני) ללא החלטה. רה"מ בנימין נתניהו אמנם תמך בהצעה ולפני הדיון הודיע מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהוא יילחם להעברתה, אבל בהיעדר רוב בקרב השרים הוחלט לפזר את ישיבת הקבינט.

מערכת הביטחון, צה"ל, שב"כ ומתאם פעולות הממשלה תמכו בהגדלת מספר העובדים, אבל המשטרה התנגדה. בתום הישיבה סוכם כי ייבחנו פתרונות שונים, כמו הגדלת מספר העובדים הזרים למשק. ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הסיר מסדר היום את סוגיית העברת הכספים לרשות הפלסטינית - שגם היא הובילה לעימות עז.

הדיון הלילה התקיים לאחר שהקבינט החברתי-כלכלי, שבראשו עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הצביע כמעט פה אחד אתמול נגד הצעת מערכת הביטחון להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שמורשים להיכנס תחת מגבלות לעבודה בישראל. כל השרים חברי אותו קבינט התנגדו להצעה, למעט שר החקלאות אבי דיכטר ושר העבודה יואב בן צור שנמנעו.

הבוקר כתב סמוטריץ' ב-X: "ישיבת קבינט מדיני חשובה אתמול. בהתאם להחלטה שהובלנו בקבינט החברתי כלכלי - לא אושרה הכנסת פועלים ערבים מיו״ש. כספי עזה ירדו מסדר היום ללא דיון. ביטחון אזרחי ישראל מעל הכל".

לפי מערכת הביטחון, קיימים שיקולים ביטחוניים לאשר כניסה מבוקרת של פועלים. המצב הכלכלי ביהודה ושומרון קשה - רבים מהתושבים לא מתפרנסים ונותרים בבתיהם. לפי המתווה שהציגו במל"ל דרושים בדחיפות 28 אלף עובדים, מהם 9,500 בענף החקלאות.

סמוטריץ' הודה אחרי ההצבעה אתמול לחברי הקבינט החברתי-כלכלי. "חלק משמעותי מההפנמה של קריסת הקונספציה היא שאסור להמשיך את מה שהיה. כסף והיתרי בנייה לא קונים שקט. גם שר הכלכלה ניר ברקת תקף את המתווה שהוצע ואמר אתמול: "אתם חיים את ב-6 באוקטובר. אתם לא מפנימים שהשתנו סדרי עולם. אנחנו לא מעוניינים להיות תלויים בפועלים הפלסטינים".

מפרוץ המלחמה יש סגר על יהודה ושומרון, המעברים סגורים ו-60-50 אלף עובדים פלסטינים אינם רשאים להיכנס לישראל ויושבים בבית ללא פרנסה. ישראל מאשרת כניסה של כ-5,000-4,000 פועלים בלבד לצרכים חיוניים חריגים כמו חברה קדישא, מפעלי מזון ומפעלים של ציוד רפואי.

מאחורי הקלעים התנהל ויכוח סוער בדבר השאלה אם להגדיל את מספר העובדים ולהחזירם לעבודה. מערכת הביטחון והשב"כ תמכו בהגדלת מספרם של הפלסטינים אך רצו לאפשר את כניסתם תחת מגבלות כגון קבוצות אוכלוסייה והבאה בצורה מסודרת באוטובוסים, מבלי לאפשר להם להסתובב חופשי בארץ, אלא ישירות לאתרי הבנייה ולמפעלים.

גורמי ביטחון אומרים כי ביהודה ושומרון יש סיר לחץ בציבור הפלסטיני, העובדים יושבים ממורמרים ומתוסכלים בבית מבלי יכולת להתפרנס, וזה עלול להתפוצץ לישראל בפנים. במערכת הביטחון חוששים שהמשך המצב הקיים יביא לעלייה בפיגועים ביהודה ושומרון.

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת מול המדינה את ענף הבנייה והתשתיות, אמרו: "טרם 7 באוקטובר, עמדה מכסת העובדים הפלסטינים על קרוב ל-90 אלף. הם כולם לא עובדים כבר חודשים בישראל. ככל שהממשלה והקבינטים, הביטחוני והכלכלי, יחלטו שלא להחזיר אותם עכשיו לעבודה בישראל, מוטלת על הממשלה חובה לייצר חלופה על ידי הבאת עובדים זרים באופן מיידי. כיום כמחצית מאתרי הבנייה משתוקים והכנסות המדינה ממיסים מענף הבנייה צנחו וממשיכות לצנוח. קבלנים רבים כבר נמצאים על סף קריסה, ללא הבאת עובדים זרים מיידית, ייגרם נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל".

רני בר-נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים: "ההחלטה שלא להכניס עובדים פלסטינים לישראל פוגעת אנושות בחקלאות הישראלית, שגם כך נמצאת כרגע על סף קריסה. במשך שנים ממשלות ישראל עודדו את החקלאים להתבסס על עובדים זרים ועל עובדים פלסטינים, וכעת הממשלה סגרה את כניסתם ונוצר מחסור קריטי בידיים מקצועיות בענף. עזרתם של המתנדבים מבורכת, אך לצערי רחוקה מלהספיק. אם ממשלת ישראל מחליטה שלא להכניס עובדים פלסטינים – אנו מצפים ממנה למצוא פתרון חלופי, ולהביא באופן מיידי עובדים ממדינות אחרות בעולם – ולפטור את החקלאים מרשיונות וויזות על הבאתם".

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים אמר כי "בימים שבהם צריך לקבל החלטות אמיצות ובעד המשק והכלכלה, לדעתי במלחמה הכלכלית כבר הפסדנו ושרים וחברי כנסת עושים פוליטיקה קטנה על חשבון העובד הפשוט. הגיע הזמן שבמדינת ישראל יקשיבו לבעלי המקצוע בינהם בינהם גופי הביטחון ומשרד ראש הממשלה שמבינים את גודל השעה במצוקת ענף השיפוצים והבנייה שנעצר כמעט לחלוטין וחסרות לו למעלה מ-15 אלף ידיים עובדות. אין שום סיבה בעולם לא להכניס לפחות עובדים פלסטינים מיו"ש מעל גיל 45 לאחר בדיקה ביטחונית לעבודה בענפי הבנייה והשיפוצים".