אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חצי מיליארד דולר על זכויות יוצרים: כך ענקי המוזיקה מרוויחים היום בסטרימינג צילום: TIMOTHY A. CLARY

TechTalk

חצי מיליארד דולר על זכויות יוצרים: כך ענקי המוזיקה מרוויחים היום בסטרימינג

סטרימינג, יצירות נגזרות ופלטפורמות להטמעת שירים ביצירות אחרות הם רק חלק מהדרכים שבהן כוכבי הפופ והרוק, וגם אמני האינדי, עושים היום כסף. עו"ד גלעד ליברגל מסביר מדוע ענקיות הווידאו והאודיו מוכנות להוציא עליהם כל כך הרבה ומזהה סיבות לאופטימיות עבור האמנים

16.01.2022, 13:02 | עו"ד גלעד ליברגל

לאחרונה התבשרנו על שלל עסקאות ענק של מכירת קטלוגי הזכויות לשירים בעולם המוזיקה. הסכומים שקיבלו האמנים הענקיים ברוס ספרינגסטין (חצי מיליארד דולר על הזכויות לכל השירים המוקלטים), דיוויד בואי (250 מיליון דולר) ובוב דילן (300 מיליון דולר, רק עבור זכויות הפרסום) גרמו לאנשים רבים לתהות האם קטלוג הזכויות לשירים של אותם ענקים באמת שווה כל כך הרבה. ובכן, אם לוקחים בחשבון את הגופים שרכשו את הקטלוגים המוזיקליים ואת השימושים הנעשים בנכסי צאן ברזל מוזיקליים בעולם המודרני מבינים שהסכומים הנ''ל לא מופרכים כלל ועיקר.

קראו עוד בכלכליסט:

עולם המוזיקה עבר שינויים רבים בשני העשורים האחרונים. בעוד שבעבר ההכנסות העיקריות של אמנים התבססו על מכירת דיסקים ותקליטים, על תשלומים מאגודות זכויות יוצרים על הופעה פומבית (למשל, מארגונים כמו אקו״ם הישראלית) ועל הכנסות מסיבובי הופעות, הרי היום ערוצי ההכנסות שלהם מגוונים הרבה יותר. 

כל חובב מוזיקה יודע שהכנסות מהופעות כמעט ולא היו בעולם בשנתיים האחרונות, נוכח מגפת הקורונה, ושההכנסות ממכירות פיזיות של תקליטים רחוקות מלהיות מקור ההכנסה המרכזי של אמנים כיום. בימינו, סטרמינג (בפלטפורמות כמו ספוטיפיי), יצירת יצירות נגזרות (סימפולים וקאברים) ופלטפורמות להטמעת שירים ביצירות אחרות (סרטים, סדרות, פרסומות ומשחקי וידאו) הפכו להיות ערוצי הכנסה שכיחים ונגישים הרבה יותר.

ברוס ספרינגסטין. לפחות לפי הסכומים, די ברור מי הבוס, מקור: imdb ברוס ספרינגסטין. לפחות לפי הסכומים, די ברור מי הבוס | מקור: imdb ברוס ספרינגסטין. לפחות לפי הסכומים, די ברור מי הבוס, מקור: imdb

כשחברה כמו סוני, שמאגדת בתוכה לייבלים מהמצליחים בעולם ובעלת יכולות שיווק והפצה בלתי נגמרות, רוכשת את הקטלוג המוזיקלי של זמר ענק כמו ברוס ספרינגסטין היא מקבלת את ההכנסות של השירים הללו בכלל פלטפורמות הסטרימינג: ספוטיפי, אפל מיוזיק, יוטיוב, אמזון וכו׳, אבל הסיפור ממש לא נגמר כאן.

האמן האגדי סטינג ושירו Shape of my heart, הם דוגמה טובה למיקסום ההכנסות מיצירות הנגזרות מהיצירות המקוריות. הכלים הטכנולוגיים שקיימים כיום בתעשיית המוזיקה, כמו מערכת ה-CID לזיהוי תוכן של יוטיוב, מגנים על יצירה מפני כל מקרה שבו מישהו יסמפל או יבצע קאבר לקומפוזיציה המוגנת בזכויות יוצרים. תשאלו את המפיק המוזיקלי ניק מירה ואת הראפר המנוח Juice WRLD, שהשתמשו בקומפוזיציה של שירו של סטינג, שעבור השימוש דרש וקיבל 85% מזכויות היוצרים ביצירה - והכל עבור כמה אקורדים בתחילת השיר, עליהם התבסס השיר החדש. 

נתוני הסטרימינג של השיר של סטינג (שעומדים על בערך 200 מיליון השמעות בספוטיפי) אולי נראים מרשימים, אבל היצירה הנגזרת של Juice WRLD שנוצרה מהקומפוזיציה של השיר המקורי צברה יותר מ-1.8 מיליארד השמעות בספוטיפי - וכאמור, 85% ההכנסות האלה הולכות לסטינג. כשחברת סוני רוכשת לעצמה את הקטלוג, היא בין השאר רוכשת יכולת ליצור יצירות נגזרות מהיצירות של ספרינגסטין. כלומר, היא תוכל לייצר שירים שהקומפוזיציה שלהם מבוססת על היצירות שלו, כמו וגרסאות כיסוי ליצירותיו. לכן, אל תיפלו מהכיסא אם בקרוב תמצאו בפלייליסט האהוב עליכם גרסה של אריאנה גרנדה ל-Born in the USA.

עוד יכולת שסוני רוכשת לעצמה היא הטמעה של הקטלוג של ספרינגסטין ביצירות אחרות, כמו סרטים, סדרות, ומשחקי וידאו. מאז ומעולם הטמעה של שירים ביצירות כמו סרטים וסדרות הייתה מקור הכנסה עבור הזמרים הגדולים והלייבלים הגדולים, אבל כיום הופעה של של שיר ביצירה כמו סרט, סדרה או פרסומת יכולה לייצר הרבה יותר הכנסות משווי התשלום החד פעמי של הטמעת היצירה המוזיקלית ביצירה אחת.

סטינג. כל דבר קטן שהוא עושה הוא כסף , צילום: אי פי איי סטינג. כל דבר קטן שהוא עושה הוא כסף | צילום: אי פי איי סטינג. כל דבר קטן שהוא עושה הוא כסף , צילום: אי פי איי

כששיר מופיע בפרסומת, סרט מרגש או משחק וידאו שאי אפשר להפסיק לשחק בו, הצרכן המוזיקלי שבעבר היה צריך לחכות עד לסוף הסרט ולחפש בכתוביות את שם השיר שאהב, יכול פשוט להשתמש באפליקציה לזיהוי שירים כמו שאזאם (shazam) ואז לשמוע את השיר שאהב בשירות הסטרימינג המועדף עליו. האמן שיצר את היצירה, מצדו, נהנה מספר פעמים: הוא כבר קיבל תשלום על שילוב היצירה ביצירה החדשה ונתוני הסטרימינג שלו יעלו בהתאם - מה שיניב לו עוד מקור הכנסה. בנוסף, ככל שהיצירה תהיה יותר פופולרית, תהיה לו הכנסה גבוהה יותר מאגודות לזכויות יוצרים עבור ההופעה פומבית בשידור בפריים טיים, בשידור חוזר, או ב-VOD.

אם בעבר אמנים ויוצרים היו צריכים לייבל גדול עם זרועות הפצה על מנת להטמיע שירים בסרטים מצליחים, סדרות פופולריות ומשחקי וידאו גדולים, לא כך הדבר היום. זאת, הודות לפלטפורמות להטמעת שירים המאפשרות גישה של חברות ענק כמו נטפליקס, HBO, BMW ופלייסטיישן ליצירות מוזיקליות של אמנים ויוצרים לא מוכרים מרחבי העולם. 

בוב דילן, צילום: איי אף פי בוב דילן | צילום: איי אף פי בוב דילן, צילום: איי אף פי

מספר חברות קריאייטיב-טק מציעות מערכות טכנולוגיות להטמעת שירים בתוך יצירות וידאו ומוכרות ללקוחותיהן - ענקיות הסטרימינג והווידאו - את מאגרי הווידאו והסאונד שברשותן. כך מטמיעות חברות הענק מגוון שירים של אמנים עצמאיים (כאלה שלא חתומים בלייבל ומחזיקים בזכויות של המוזיקה שלהם - כלומר, אמני "אינדי") בסדרות, בסרטים, בפרסומות ובמשחקי הוידאו המובילים בעולם.

החיבור הזה בין ענקיות התוכן לאמנים העצמאיים יכול להביא לאמן שיוצר שירים באולפן ההקלטות שבחדר השינה שלו הכנסות על הורדות באתר והכנסות נוספות מארגוני זכויות יוצרים, לצד זינוק משמעותי בנתוני הסטרימינ ואפשרות להגיע למאזינים בכל רחבי הגלובוס. כשלוקחים בחשבון את כל המשתנים האלה, אפשר בהחלט להיות בטוחים שסוני לא סתם משלמים לספרינגסטין את הסכום הזה. גם הם יודעים שבעולם המוזיקה של היום קטלוג של אמן הוא נכס אמיתי עם פוטנציאל לייצר רווח מתמשך לאורך שנים.

גלעד ליברגל הוא עורך דין במחלקה המשפטית של חברת Artlist 



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות