החוב הציבורי של ישראל עלה ב-2023, אבל פחות מהצפי

החוב הציבורי של ישראל עומד ברמה של 62.1% מהתוצר, שמשקפת עלייה של 1.6% לעומת סוף שנת 2022. כך עולה מהנתונים שמפרסם היום (ד') אגף החשב הכללי במשרד האוצר. מדובר בנתון הנמוך מצפי בנק ישראל ואגף התקציבים שעמד על 63%.

נתון זה מתבסס על נתוני תחזית התוצר לשנת 2023 של הכלכלן הראשי שהעריך כי השנה שעברה תסתיים בתוצר שהיקפו עומד על 1.865 טריליון שקל. נתונים אלו יכולים להשתנות עם פרסום הנתונים הרשמיים של הלמ"ס בפברואר. מבחינה נומינלית, החוב ב-2023 עלה ב-8.6% (שהם 90 מיליארד שקל) לרמה של 1.127 טריליון שקל, ובאופן לא מפתיע, מדובר בהיקף החוב הגדול ביותר שהיה לישראל בכל שנותיה.

כשצוללים לנתונים, ניתן להעריך ברמה גבוהה של ודאות כי אלמלא המלחמה יחס החוב-תוצר היה ממשיך להצטמק גם בשנה זו. שכן מרבית הגיוסים נטו של אג"ח ממשלתי (גיוסים שלא משמשים לגלגול החוב, ש"ט) בוצעו ברבעון האחרון של השנה מתוך צורך ללוות כסף בעקבות המלחמה: מתוך 55 מיליארד שקל של גיוסים 48 מיליארד בוצעו בחודשים האחרונים של השנה. עם זאת, מלבד המלחמה והגירעון הממשלתי החזוי שהשפיעו על הגידול בחוב, יש לציין את ההשפעות של תנאי השוק על החוב. בתוך השפעות אלו נכנסים היחלשות השקל שמשפיע על החוב הדולרי, האינפלציה שמשפיעה על החוב הצמוד ושערי הריבית שעלו שמשפיעים על כלל החוב. כל אלו תרמו כ-35 מיליארד לגידול בהיקף החוב במהלך שנת 2023.

גורמים באגף החשב הכללי אמרו לכלכליסט כי "הנתון הזה יותר מתון ממה שציפינו, העלייה ביחס החוב תוצר היתה צפויה, זה נתון סביר אולי כמעט טוב ביחס למה שהיה אפשר לצפות". באגף החשב הכללי ציינו כי חלק מהעובדה שלא היה גידול מהיר יותר בחוב הממשלתי קשורה לרפורמת באג"ח המיועדות שנחקקה בתקציב 2022-2021. רפורמה זו הביאה לכך ששנת 2023 היתה השנה הראשונה בה הממשלה לא נאלצה להנפיק כ-30-20 מיליארד שקל בריבית גבוהה להבטחת תשואה לפנסיות, וכתוצאה מכך קטן הגידול בחוב.

למרות האופטימיות, הדגישו באגף החשב הכללי כי נתון זה מלמד על "שינוי המגמה ארוכת השנים של ירידת החוב לתוצר, ואי אפשר לבנות שיקרה שוב מה שקרה אחרי הקורונה (אז נרשמה צמיחה כלכלית מהירה, ש"ט). בכדי לחזור לתוואי של ירידת החוב יש לטפל בגירעון המבני ולהעצים צמיחה, יש לקוות שהצעדים שהממשלה עשתה בהעברת התקציב המעודכן לשנת 2024 יספקו את חברות הדירוג".