אין מה להשוות: בגל החמישי הצריכה גבוהה

גל האומיקרון פוגע בעסקים במשק, שחווים ירידות בהיקף הפעילות ובהכנסות. אך למרות ההשוואה של רבים מהם לסגרים הקודמים, נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מוכיחים שהמצב רחוק מכך. על אף הירידה בהוצאות של הישראלים ביחס לחודש דצמבר, טרום הגל החמישי, מסתבר כי ההוצאות על הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל, פארמה, מסעדות ובידור ופנאי, גבוהות משמעותית בהשוואה להוצאות בסגרים הקודמים. 

קניון ריק | צילום: חיים הורנשטיין

מנתוני חברת שב”א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי ממוצע ההוצאות היומי של ישראלים באשראי הלך ועלה בכל סגר נוסף ביחס לסגר הקודם. שב"א בודקת עסקאות באשראי שנעשו בארץ בלבד, כך שככל הנראה, בפועל היקף העסקאות של הישראלים בכרטיסי אשראי, בייחוד בתחום האופנה וההנעלה שבו ההזמנה מחו”ל משמעותית, היה גבוה עוד יותר. ממוצע ההוצאות היומי בגל האומיקרון (בין 26.12.21 ועד 15.1.22) בענף האופנה עומד על 66 מיליון שקל. זאת בעוד בסגר הראשון (30.4.20-14.3) עמד ממוצע ההוצאות היומי בענף ההלבשה על 30 מיליון שקל בלבד, בסגר השני (17.10.20-18.9) עלה מפלס ההוצאות היומי באשראי ל־31.3 מיליון שקל, ואילו בסגר השלישי (6.2.21-8.1) נרשם זינוק בהוצאות ל־36 מיליון שקל. 

עם זאת, מדובר כאמור בירידה ביחס למצב הענף לפני גל האומיקרון. בחודש נובמבר 2021 עמד ממוצע ההוצאה היומית של ישראלים בענף האופנה על 82 מיליון שקל, ירידה של 20%.

אונליין? פחות מהותי

בסגר הראשון והשני האונליין כמעט והתפוצץ מכמות ההזמנות שנעשו מרחוק, החל מבתי אוכל ורשתות מזון ועד לריהוט לבית. הישראלים שהכירו את חדוות הקניות בלחיצת מקש מבלי להזיז את הרכב התנפלו על המשלוחים, וחברות השילוח נתקלו בבעיה חדשה שלא הכירו עד אז — מחסור בשליחים. הציבור הישראלי שינה את הרגלי הצריכה שלו בעקבות הקורונה והנחיות הממשלה שאסרו עליו לצאת מהבית בשנת ההתפרצות הראשונה למגפה.  

אחד הענפים שהמכירות שלו הרקיעו שחקים, גם באונליין וגם בחנויות הפיזיות, הוא ענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

אבל נתוני האשראי ממחישים כי לא משנה כמה יקנו באונליין, עדיין להלך רוח של סגר יש השפעה. ממוצע ההוצאות היומי באשראי בגל האומיקרון על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, עמד על 69 מיליון שקל, הרבה יותר מהממוצע בסגר הראשון — 47 מיליון שקל. בסגר השני עמד ממוצע ההוצאות היומי על 54 מיליון שקל ובסגר השלישי ממוצע ההוצאות היומי על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עמד על 57 מיליון שקל. ביחס לממוצע היומי לפני גל האומיקרון, מדובר על ירידה של 29% בהוצאות. 

חנויות הפארם הוגדרו כחיוניות במשבר הקורונה והציבור נהר לקנות תרופות, חומרי חיטוי וניקוי, מגבונים ומסכות. בעקבות הגדרתו כענף חיוני על ידי הממשלה, רושם עליות משמעותיות במכירות בגל האומיקרון. הגדרת החנויות חיוניות והשארתן פתוחה לקהל הרחב לא מספיקה, ככל הנראה, בהכרזה על סגר. בענף זה הפערים אל מול הסגרים הקודמים נמוכים יותר ביחס לענף ההלבשה וההנעלה שהחנויות שלו היו סגורות לחלוטין, ועדיין העובדה שהציבור מסתובב באופן חופשי ברחובות, מגדילה את הקנייה.    

בסגר השקט, ההוצאה היומית הממוצעת באשראי בחנויות הפארם ובתי המרקחת מסתכמת עד כה ב־33 מיליון שקל לעומת הוצאה של 21 מיליון שקל בסגר הראשון ובסגר השני והוצאה של 23 מיליון שקל בסגר השלישי. בענף הפארמה המגמה שונה מיתר הענפים וגם הגל החמישי חזק יותר ביחס להוצאה הממוצעת בחודש שלפני גל האומיקרון, שהסתכמה ב־30 מיליון שקל. 

ירידה של 6% במסעדות

אחד הענפים החבוטים ביותר בתקופת הסגרים הוא ענף המסעדות ובתי הקפה. גם בימים שלאחר הסגר ממשיכים המסעדנים להתמודד עם השלכות המשבר והחל"ת ועד עכשיו לא הצליחו להחזיר למקומות העבודה את כל העובדים ש"ברחו" לוולט או העדיפו שלא לחזור למלצרות או שטיפת כלים. הסגר השקט פגע בהם גם עכשיו, הרחובות הריקים, וההסתגרות של אנשים בבתים, בעיקר בשעות הערב, הותירה את המסעדות עם ירידה במכירות לעומת דצמבר, אך דווקא בענף זה נרשמה ירידה מזערית לעומת ענפים אחרים, כי המכירות עברו מהמסעדה הפיזית לאונליין. כך על פי נתוני שב"א, בגל האומיקרון ההוצאה היומית הממוצעת באשראי על מסעדות ובתי קפה עומדת על 65 מיליון שקל, זאת בעוד בסגר הראשון ההוצאה הממוצעת על מסעדנות עמדה על 16 מיליון שקל בלבד, בסגר השני על 25.7 מיליון שקל ובסגר שלישי על 31 מיליון שקל. ביחס לחודש נובמבר 2021, לפני האומיקרון, מדובר על ירידה של 6% בהוצאות. 

בנוסף, בענף המסעדנות לא מעט מההוצאה עברה מהמסעדה לאונליין. על פי שב"א, ההוצאות בכרטיסי אשראי על מסעדות ובתי קפה בין 1 ל־15 בדצמבר 2021 הסתמכו במיליארד שקל, כאשר חלקו של ההוצאות באונליין עמד על 285 מיליון שקל. בין 1 ל־15 בינואר 2022 ההוצאות בכרטיסי אשראי על מסעדות הסתכם ב־986 מיליון שקל, בעוד ההוצאות באונליין זינקו ל־364 מיליון שקל.  

ענף הבידור והפנאי היה גם כן אחד הנפגעים הגדולים, לאחר שנסגר למשך שנה שלמה בהוראת הממשלה. בתי הקולנוע, מופעי תרבות והופעות לא התקיימו במשך תקופה ארוכה, גם כשהמשק חזר לעבוד. ההוצאה היומית הממוצעת באשראי על בידור ופנאי עמדה בגל האומיקרון על 4 מיליון שקל, בעוד בסגר הראשון היא עמדה על 790 אלף שקל בלבד, בסגר השני על 1.2 מיליון שקל ובסגר השלישי על 1.4 מיליון שקל. ביחס ללפני הגל החמישי, מדובר על ירידה של 20% בהוצאות.