פדרמן, גרין אויל ופוגל מתקרבים להשגת השליטה בבזן

הניסיון לממש את זכות הסירוב של מפעלים פטרוכימיים על מנת לרכוש את השליטה בבזן (בתי הזיקוק), במה שהיה נראה דמיוני עד לאחרונה, הופך לריאלי. כעת יש סיכוי טוב שמחזיקי האג"ח של פטרוכימיים יאשרו את הצעת ההסדר החדשה של בעלי השליטה, שתעלה להצבעה מחר — מה שעשוי לסלול את הדרך להפיכת פטרוכימיים לבעלת השליטה בבזן.

ביום חמישי פטרוכימיים פרסמה הודעה שלפיה נחתם הסכם השקעה בחברה שיאפשר את קיום ההסדר המוצע. לפי הסכם ההשקעה, פטרוכימיים, שבשליטת דיוויד פדרמן, אלכס פסל ויעקב גוטשטיין, תקבל הלוואה נחותה של 100 מיליון שקל מגוף חיצוני, שבו שותפים בעלי השליטה הקיימים, ולאחר קבלת היתר השליטה בבזן, יוכל הגוף חיצוני להמיר את ההלוואה ל־52% ממניות פטרוכימיים.

קבלת היתר שליטה בבזן מטעם המדינה מצריכה אחזקה של 24% ממניות החברה. כיום פטרוכימיים מחזיקה בהיתר יחד עם החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. פטרוכימיים מחזיקה ב־15.5% ואילו החברה לישראל ב־24%.

האחרונה חתמה על הסכם למכירת 16.7% לאחים חג'ג' תמורת 550 מיליון שקל, כולל אופציה לרכוש את יתרת המניות, ככל שגופים מוסדיים לא יממשו אופציה קיימת לרכישתן. האחים חג'ג' מעוניינים לבצע את העסקה באמצעות חג'ג' נדל"ן, בשל הפוטנציאל הנדל"ני שהם רואים בבזן. פטרוכימיים, שהיא דה־פקטו חברה חדלת פירעון משום שהיא לא מסוגלת לשרת חוב של 1.65 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה, יש זכות סירוב ראשונה, והיא מבקשת לנצל אותה. במסגרת זו, החברה הגישה למשרד האוצר בקשה לקבל היתר שליטה לבד, כצעד מקדים לקבלת היתר שליטה עם המשקיעים החדשים בחברה, שאמורים להזרים לה 100 מיליון שקל, וזאת במטרה שתעמוד בדרישות הפיננסיות על מנת לקבל את היתר השליטה היחיד מהאוצר.

מיהם אותם משקיעים שבעלי השליטה הנוכחיים בפטרוכימיים מתכוונים לצרף אליהם? מדובר בקבוצה שנחשפה ב"כלכליסט", שאותה מוביל יונה פוגל, מנכ"ל פז לשעבר, יחד עם מיכאל (מייקל) בוברוב, מי שהיה מנהל הפעילות הישראלית של ענקית האנרגיה הבינלאומית טרפיגורה, שהיא בעצמה ספקית של בזן. בוברוב עזב את תפקידו, חבר לפוגל ולחברה בשם גרין אויל מאריאל, והקבוצה הזו היא למעשה השותפה של פדרמן, פסל וגוטשטיין.

גרין אויל היא חברה בבעלות אוהד שוורץ ואדר שוורץ (בין השניים אין קשר משפחתי) מאז אוקטובר האחרון. ככל הידוע, בוברוב שותף בחברה. גרין אויל, שקודם לכן הייתה בבעלות אריה ניסים, יזמה ב־1996 הקמת מפעל באיזור התעשייה של אריאל להפיכת שמן מכונות משומש לסולר, על בסיס פטנט של חברה קנדית. התוצרים נמכרו לחברות הדלקים. בכך הייתה גרין אויל לחברה הראשונה בארץ שמטפלת בצורה מבוקרת בשמן מכונות משומש, שהוא חומר מזהם.

ככל שתתקבל הצעת ההסדר, עבור מחזיקי האג"ח מדובר בתספורת כואבת של כמיליארד שקל. סדרה ח', שמחזיקה בשעבוד על 8% ממניות בזן, תקבל את מרבית החוב כלפיה (95%), באמצעות המניות המשועבדות שאותן תוכל למכור, אך מחזיקי הסדרות האחרות (1,2, ג'), ימירו את יתרת החוב (1.25 מיליארד שקל) ל־48% ממניות פטרוכימיים ולסדרה חדשה בהיקף של 225 מיליון שקל. לאחר מכן, פטרוכימיים תצא לגיוס אג"ח של 485 מיליון שקל שיובטח במניות שפטרוכימיים תרכוש מהחברה לישראל בשווי שוק נוכחי של כמיליארד שקל. כספי הסדרה החדשה ישמשו למימון זכות הסירוב, שהתאריך האחרון למימושה הוא 15 בספטמבר. כלומר, עוד כשלושה שבועות.

הדד־ליין מייצר לוח זמנים צפוף ולכן ההצבעה תתקיים כבר מחר. המומחה מטעם בית המשפט איציק עידן מקליר סטרקצ’ר, ונציגות מחזיקי האג"ח שמורכבת מעודד גולדשטיין ואדוארד קלר, המליצו למחזיקים לתמוך בהסדר, למרות המחיקה הגדולה. זאת מכיוון שהחלופה היא פירוק החברה שיניב החזר של כ־30% מהחוב. בנוסף, מחזיקי הסדרות 1, 2 ו־ג', יקבלו בסופו של דבר 48% ממניות פטרוכימיים, שתשלוט בבזן, וכן יחזיקו בחוב חדש בהיקף של 225 מיליון שקל. בעלי האג"ח גם יקבלו אופציה לקבל תשלום כספי ששווה ל־6% מהפער בין מחיר מניית בזן הנוכחי ל־1.35 שקל עבור כל אחת מ־535 מיליון המניות שתרכוש פטרוכימיים מהחברה לישראל במסגרת הפעלת זכות הסירוב. פטרוכימיים גם מתחייבת לבצע הצעת רכש של 70 מיליון שקל למניות של מחזיקי האג"ח בפטרוכימיים, וזאת לפי השווי הנכס הנקי (NAV) של החברה.

עם השלמת ההסדר, וככל שיתקבל, פטרוכימיים צפויה להיות חברה בעלת הון עצמי חיובי של 345 מיליון שקל, שמבוסס על החזקה של 24% מבזן בשווי של כמיליארד שקל וחוב של 710 מיליון שקל לשתי סדרות האג"ח שיהיו לה.

מצד המשקיעים הישנים והחדשים מדובר בפוטנציאל לעסקה חלומית, שכן הם יחזיקו במחצית מהמניות בחברה בעלת הון עצמי חיובי גבוה ששולטת בבזן, וזאת בהשקעה של 100 מיליון שקל בלבד.