ההפיכה המשטרית מזינה את תאוות הממסד הדתי לעוד סמכויות

הנהלת בתי הדין הרבניים מזועזעת מכך שבתי הדין הפכו למטרה מרכזית של המחאה. באופן טבעי היה שם אתמול ייצוג גדול במיוחד של הצבע האדום — קבוצת השפחות ומחאת הנשים. הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה הודעה שבה היא "מוחה על שרבוב בתי הדין למחאה הפוליטית". מנהל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהן אמר כי "למערכת בתי הדין הרבניים אין שום קשר וזיקה לרפורמה המשפטית. גם הטיעון נגד המגמה להעביר את ענייני המזונות מבתי המשפט לבתי הדין הוא שקרי. בתי הדין הרבניים מעדיפים את הנשים בנושא מזונות".

שום זיקה? בצד אחד עושה הקואליציה כל מאמץ לחסל את עצמאות מערכת המשפט. בצד השני היא יוזמת עוד ועוד סמכויות לבתי הדין הרבניים. במדינה שכמה מבכירי השרים שלה שואפים להפוך אותה למדינת הלכה משיחית, זו הזיקה. לא למותר להזכיר שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל מעוניינים בהנהגת נישואין וגירושין אזרחיים, ולפחות לחלקם הקשר עם בתי הדין הרבניים הוא הביטוי הקיצוני ביותר של כפייה דתית.

הציפייה של בן דהן שהציבור הכללי, ובמיוחד הנשים, ידונו לגופו בכל אלמנט של צונאמי ההפיכה וההדתה שמכסה אותנו - אינה סבירה. נכון, זה לא אסון שבתי הדין יעסקו בבוררות כאילו הדיינים הם אנשים פרטיים. אבל זה גם לא ממש מינהל תקין. ובעיקר: כמו סעיפי ההפיכה — אין מה לדון לגופם הפרטני אלא במשמעות של הצטברותם.

כדאי לזכור שלא בג"ץ של אהרן ברק קבע שלבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים, אלא בג"ץ של שנות ה־60, הרבה לפני המהפכה החוקתית. זאת מתוך הרצון להפריד בין מלחמת הגירושין לבין טובת הילדים. ממילא, אין פה ניסיון להשיב לבית הדין סמכויות אלא ניסיון להפוך את המצב המשפטי הקיים כאן כבר יותר מ־50 שנה.

אלא שבניגוד מוחלט להודעת בתי הדין יוזמות הרחבת הסמכויות כן חוברות להפיכה המשטרית. הן כן חלק מהמתקפה על כל מה ששוויוני וליברלי. השאלה איננה מה עושה כל הצעת חוק לבדה אלא תאוות הסמכויות של הממסד הדתי. אי אפשר לנתק את החוקים החדשים מהחוק שיאפשר למנות 1,000 רבנים מיותרים על חשבוננו. אם הנהלת בתי הדין הרבניים רוצה לא להיות חלק מההפיכה שתודיע שהיא משעה כל חקיקה ולא תנצל את ממשלת ההפיכה לשינוי מאזן הכוחות בינה לבין בתי המשפט.