החשכ"ל סירב לתת פטור ממכרז - ושני פרויקטים חברתיים בוטלו

החשב הכללי באוצר החליט לטרפד קידום של שני פרויקטים חברתיים חשובים: השמה בעבודה של חד־הוריות, ושיקום של טרנסיות בזנות. בכך, החשכ"ל מונע החדרה של פרויקטים שיבוצעו בשיטת האג"ח החברתיות, שתקצובם מבוסס רק על הצלחות. הנימוק של החשכ"ל הוא סירוב לתת פטור ממכרז, לכאורה עמדה חיובית, אלא שבמקרה הזה, רק חברה אחת בישראל פעילה בתחום האג"ח החברתיות, ולא ברור הצורך במכרז.

הרעיון של אג"ח חברתיות הוא גיוס הון למטרות חברתיות, שאינו ניתן כתרומה אלא במטרה לרווח מוגבל על פעילות חברתית. היתרון למדינה או לגופים ציבוריים אחרים בשיטה הזאת הוא שהם משלמים רק עבור הצלחה.

חברת SFI (Social Finance Israel) מבצעת פרויקטים של אג"ח חברתיות בהיקף של 70 מיליון שקל, וכבר ביצעה שני פרויקטים בפטור ממכרז עבור המדינה, ובהם פרויקט להגדלת מספר הנבחנים בהיקף מוגבר במתמטיקה ברהט.

בשנה שעברה קידמו שני משרדי ממשלה תוכניות שהיו אמורות להתבצע באמצעות אג"ח חברתיות ותשלום לפי תוצאות: פרויקט של משרד הרווחה בעלות של 6 מיליון שקל לשיקום נשים טרנסיות שעוסקות בזנות, ופרויקט של זרוע העבודה במשרד הכלכלה בעלות של 10 מיליון שקל לצורך הכשרה מקצועית והשמה של אמהות חד־הוריות.

מאחר שלממשלה קשה להתמודד עם פרויקטים ייחודיים כאלה וכן בשל העובדה ש־SFI היא היחידה בארץ שעוסקת באג"ח חברתיות, שני המשרדים ביקשו לקדם את הפרויקטים בפטור ממכרז. ועדת הפטור ממכרז באגף החשב הכללי אישרה את המהלך - אך בהמשך החליטה לחזור בה.

קשה להבין את המצב שבו המדינה מפסיקה לעודד התקשרויות לפי תוצאות, אף שיש הנחיה של משרד ראש הממשלה לעודד אותן. מצד אחד, לא ברור למה החשב הכללי באוצר מתעקש לא לתת פטור ממכרז לספק יחיד. מצד שני, לא מובן מדוע משרדי הממשלה לא מפתחים נוסח מכרז למטרה זו, ובכך עוקפים את הבעיה.

"מדינת ישראל סגרה את השערים של האג"ח החברתיות", טוען עומר שניר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב־SFI. "יש משרדים שעצרנו איתם תהליכים כי אמרנו שממילא אין מה להתקדם. הפרויקט עם הטרנסיות הוא הצלת חיים של ממש. 70% מהטרנסיות מנסות להתאבד".

"לומדים את ההחלטה"

נשים טרנסיות מתמודדות עם קושי גדול במיוחד להתקבל לעבודה, ויש להן צורך בשכר גבוה במיוחד לצורך מימון הניתוחים להתאמה מגדרית. לדברי מנכ"לית ארגון טרנסיות ישראל, לינור אברג'ל, "התוכנית שבוטלה היתה טובה מאוד, וכללה סל שיקום, שכר דירה וגם לימוד מקצוע או לימודים אקדמיים. היום אין באמת מענה לשיקום תעסוקתי".

בעיית הזנות הטרנסית נחשפה גם בדו"ח של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל על היישום החלקי של המלצות הצוות הבין־משרדי לצמצום צריכת הזנות. מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח עו"ד אלי מוגילבסקי - ששימש יועץ למנכ"לית משרד המשפטים וטיפל מטעמה ברפורמת איסור צריכת הזנות שהחלה בראשית 2019 - מציין כי הטרנסיות הובילו את ההתנגדות לרפורמה בשל החשש שלא יימצא לזנות תחליף. לדבריו, מסלול השיקום הובטח להן, והעובדה שהוא לא יושם יכולה להוות מכשול משמעותי להארכת הרפורמה.

ככל הידוע, זרוע העבודה קראה לארגונים בתחום האג"ח החברתיות לפנות, ולא היו פניות, אך באוצר לא מודעים לכך. מזרוע העבודה במשרד הכלכלה לא נמסרה תגובה.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "גורמי המקצוע לומדים את החלטת החשב הכללי ויקבלו החלטות בהתאם. עד לקבלת ההחלטה, שורדי ושורדות זנות זכאים לשיקום תעסוקתי במגוון מסגרות הכשרה מקצועית. המשרד גם פתח עם ארגון איגי בית ספר להכשרה מקצועית לטרנסג'נדריות, וכמה קורסים כבר החלו לפעול".

החשב הכללי יהלי רוטנברג | צילום: מיקי נועם אלון

ממשרד האוצר נמסר: "ועדת הפטור, הכוללת את נציגי האוצר והלשכה המשפטית, לא השתכנעה שהחברה היא ספק יחיד ולפיכך לא אישרה התקשרות איתה בעילת ספק יחיד. כפי שנמסר למשרדים הרלבנטיים זה מכבר, ככל שהם מעוניינים בקידום פרויקטים של שיקום תעסוקתי של חד־הוריות או טרנסג’נדרים, עליהם לפעול לפרסום מכרז".

כרבע מהסעיפים לא יושמו

הדו"ח של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים מגלה שמתוך 34 סעיפים בהחלטת הממשלה לצמצום צריכת הזנות 8 כלל לא יושמו ו־7 יושמו חלקית. ביחד זה קרוב לחצי מהצעדים. בין הצעדים שלא יושמו: הקמת שלוש דירות שיקום לנשים בזנות שהן אימהות, הגדלת סבסוד הקורסים להכשרה מקצועית לנשים בזנות בשיקום, הקמת מרפאה ייעודית לאיתור מחלות מין בבאר שבע ומרפאה ניידת באילת ועוד.

המרכז מדגיש מאוד את הכישלון של הממשלה באישור התוכנית לשיקום טרנסיות בזנות. סעיף נוסף שלא יושם הוא תוספת של עשרה עובדים סוציאליים בניידות לטרנסיות בזנות, גברים בזנות ונשים בונות בחברה הערבית. עם זאת הדו"ח מציין לטובה ש"בשנים האחרונות חל מפנה משמעותי ומבורך ביחס רשויות השלטון לתופעת הזנות. הוצאו לפועל מספר תוכניות שמטרתן לצמצם את התופעה ולסייע לנשים בזנות".