זינוק של 30% בתמלוגי המדינה מהגז הטבעי ב-2022

מחירי הדלקים בעולם והייצוא מזנקים וכך גם תמלוגי המדינה מהגז הטבעי שטיפסו ביותר מ-30% בשנת 2022 (לעומת שנת 2021) לסכום של 1.7 מיליארד שקל. סך התשלומים למדינה מגז טבעי עמדו על 20 מיליארד שקל – מאז גילוי המאגרים. הסיבות המרכזיות לזינוק בתמלוגים היו הגידול בהפקת הגז הטבעי בשיעור של 12% לעומת שנת 2021 ועלייה במחירי הדלקים בעולם שזינקו לאחר תחילת המלחמה באוקראינה. סיבה נוספת לגידול הוא שער הדולר, שעלה ל-3.5 שקלים בסוף שנת 2022, לעומת 3.1 בסוף שנת 2021. במשרד האנרגיה מעריכים כי בשנת 2023 יעמדו ההכנסות מתמלוגים על 1.8 מיליארד שקל.

חברות המשתמשות במשאבי טבע במדינת ישראל מחויבות בשלושה סוגי מסים: ראשית, התמלוגים שנגבים על ידי מנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה בשיעור של 12.5% מתחילת הפקת משאב הטבע. המס השני הוא מס החברות, בשיעור של 23%, בדומה לכל חברה במשק. שני מסים אלו נכנסים ישירות לקופת המדינה ומוכרות כחלק מתקציב המדינה. המס השלישי, מס רווחים ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") משולם החל מהרגע בו ההשקעה שנדרשה בהקמת המתקנים להפקת המשאב, למשל עלות הקמת אסדת הגז הטבעי, מחזירה את עצמה, בתוספת של 50%. הכספים ממס ששינסקי מועברים לקרן העושר – קרן עצמאית בניהול בנק ישראל ופירות ההשקעה בסיום כל שנה נכנסים לתקציב המדינה.

כמעט כל ההכנסות מתמלוגים הגיעו ממאגרי הגז הטבעי – 1.68 מיליארד שקל, עלייה של 36% לעומת שנת 2022. מאז גילוי מאגרי הגז הטבעי לפני יותר מעשור ותחילת ההפקה בשנת 2013 (מאגר תמר), הכנסות המדינה מהמאגרים עמדה על 20 מיליארד שקל, מתוכם 10.7 מיליארד שקל כתמלוגים. יתר ההכנסות הגיעו מתמלוגים על מחצבים (פוספסטים) שעמדו על 18 מיליון שקל בשנת 2022, ירידה של 50% משנת 2021. הירידה נבעה בעיקר מהפרשי תשלומים משנים קודמות. כמו כן, ההכנסות מאגרות שונו על שימוש במשאבי טבע ועמדו על 5.7 מיליון שקל בשנת 2022.

אחת הסיבות המרכזיות לגידול בהכנסות היא הגידול בייצוא הגז הטבעי – שגדל בשיעור של 29% לעומת שנת 2021. מכיוון שמחירי יצוא הגז הטבעי גבוהים מהמחירים אותם מקבלות שותפויות הגז במכירה לשוק המקומי. הגידול במחיר הגז, ובכמות המופקת הובילו לכך שהרווח מייצוא טיפס השנה ב-70% לסכום של 890 מיליון שקל.

מאגר הגז שהיה אחראי למרבית ההכנסות הוא מאגר לווייתן – הגדול ביותר מבין מאגרי הגז הטבעי של ישראל (מכיל כ-600BCM בעוד הצריכה השנתית בארץ היא כ12-13 BCM בשנה). סך התמלוגים אותם שילם לווייתן בשנת 2022 עמדו על 977 מיליון שקל – עלייה של 38% לעומת 2021. כ-75% מתשלום התמלוגים (736 מיליון שקל) על ידי לווייתן הגיעו מייצוא, עלייה של 63% לעומת שנת 2021 אז ההכנסות מייצוא ממאגר לווייתן עמדו על כ450 מיליון שקל בלבד. גם ההפקה מלווייתן גדלה מ- 10.8 BCM בשנת 2021 ל- 11.58 בשנת 2022.

במאגר תמר הופקו בשנה שעברה 10.3 BCM וההכנסות מהתמלוגים עמדו על 687 מיליון שקל. השוואה בין המאגרים מראה את רווחי הייצוא של לווייתן: בעוד ממאגר לווייתן הופקו 12% בלבד יותר גז טבעי, מכיוון שכ- 85% מהגז המופק מתמר נמכר בשוק המקומי ולא מיוצא בשלב זה, ההכנסות מתמלוגים ממאגר לווייתן גבוהות בכ-40% לעומת תמר. יש לציין שבתמר מוכרים גם קונדנסט (תוצר לוואי מהפקת גז טבעי הנמכר בצמוד למחיר חבית נפט בניכוי מרווח) לבית הזיקוק פז, מה שסיפק למאגר מקור הכנסה נוסף, בעוד במאגר לווייתן הקונדנסט הועבר ללא עלות לבז"ן, בשל התשתית שחייבה את לווייתן להעביר את הקונדנסט לבז"ן על מנת שהמשך הפקת הגז תתאפשר. עם זאת, לאחרונה נקבע הסכם בין בית הזיקוק פז ללווייתן על מכירת הקונדנסט החל מהרבעון האחרון של 2023 וסיום המתנה לבז"ן.

המאגר השלישי – כריש, החל להפיק גז רק בחודש אוקטובר, ועדיים בתקופת הרצה. בשל כך תשלום התמלוגים עמד על 17 מיליון שקל בלבד.