למרות אזהרות מפני אסון אקולוגי וכלכלי: משרד רה"מ בוחן הרחבת שינוע הנפט של קצא״א באילת

ביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא הגבלת שינוע הנפט על ידי קצא"א במפרץ אילת בדרך לממשלה: יוסי שלי, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, צפוי לקיים בקרוב דיון בנושא מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד במפרץ אילת, המגבילה את יכולתה של קצא"א לשנע יותר מ-2 מיליון טונה נפט באזור שונית האלמוגים הרגישה, וכפועל יוצא מצמצמת את יכולתה להוציא לפועל את עסקת הענק עליה חתמה מול החברה האמירתית "מד רד" (MRLB) במסגרת הסכמי אברהם. במסגרת העסקה, אמורה הייתה ישראל להפוך לגשר יבשתי לשינוע נפט.

במשרד להגנת הסביבה עומדים גם היום על מימוש המדיניות המקצועית שנועדה להגן על מפרץ אילת מפני זיהומי נפט, ומסרבים לשנותה. אולם לפי ההערכות בממשלה, ייתכן שבקרוב משרד ראש הממשלה יוכל לכפות על המשרד את מימוש הסכם קצא"א במלואו, באמצעות החלטת ממשלה. קידום החלטת ממשלה בנושא טעון את אישורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומצוי כעת בדיונים פנימיים במשרדו. הדיון משרדי בין הממשלה השונים בנושא תחת מנכ״ל משרד ראש הממשלה אמור היה להיערך לפני כשבועיים, אך נדחה.

בחודשים האחרונים עסק בסוגיה ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי, צחי הנגבי, אך לאחר דיונים שקיים בהשתתפות משרדי הממשלה השונים – החליט להעביר את הנושא לטיפולו של משרד ראש הממשלה, שכן לא מדובר בנושא של ביטחון לאומי, אלא בעניין פנים ממשלתי הנוגע לאנרגיה, כלכלה, סביבה ויחסי חוץ. לדברי הנגבי, "נכנסנו לנושא לאחר שההסכם בין קצא"א והאמירויות לא הצליח להתממש בשל מדיניות האפס תוספת סיכון של הממשלה הקודמת. כעת נדרשת החלטה האם המדיניות היא מדיניות ראויה. ביקשנו מכל המשרדים העוסקים בכך – אוצר, אנרגיה, חוץ וביטחון לגבש חוות דעת בנושא. לכולם יש הסתייגות - בין אם יותר או פחות, ממדיניות אפס תוספת סיכון. הנושאים יוצגו בפני הממשלה והיא תתן את דעתה".

לדברי הנגבי, "כל המשרדים הביעו עמדה שצריך לשנות את המדיניות - חוץ, ביטחון, אוצר ואנרגיה. המשרדים חושבים שהעמדה שלה ממשלה הקודמת היא מוגזמת, כי משמעותה היא שלא תהיה פעילות מרחיבה במשק. מדיניות של אפס תוספת סיכון, משמעותה שאי אפשר להקים מפעלי תעשייה או לשנע כלי רכב כי בכל דבר יש תוספת סיכון, גם אי אפשר להוסיף בני אדם כי בני אדם מזהמים. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים, והממשלה לבסוף תצטרך לקבל החלטה בעניין. אם תוגש הצעה לשינוי מדיניות המשרד להגנת הסביבה, הוא יציג את עמדתו בפני הממשלה. ההחלטה על מדיניות האפס תוספת סיכון התקבלה ללא דיון ממשלתי".

בחודשים האחרונים מפעילה חברת קצא"א לחץ על שרי הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה, במטרה לשנות את מדיניות המשרד להגנת הסביבה ולאפשר לה לממש באופן מלא את עסקת שינוע הנפט. לדברי הנגבי, ״כשסקרנו את נושא מימוש הסכמי אברהם, עלתה מול המל״ל הטענה שהסכם שנחתם בחגיגיות מול האמירויות לא מומש וזו היתה מבוכה ביחסים מול האמירויות. אנשי איחוד האמירויות לא העלו את זה בשיח מולנו ולכן מצאנו לנכון שמי שיוביל את זה מנכ״ל משרד ראש הממשלה ולא אנחנו".

קצא"א היא חברה ממשלתית, המפוקחת על ידי משרד האוצר. אולם בשל פעילותה המזהמת, בה גלומים סיכונים סביבתיים משמעותיים, היא תלויה בהיתרי המשרד להגנת הסביבה. בחודש נובמבר בשנת 2021, הודיע המשרד תחת השרה דאז תמר זנדברג לחברה, כי הרחבת פעילותה "עלולה לפגוע פגיעה קריטית ובלתי הפיכה בסביבה הימית במפרץ אילת בשל אירועי תקלות של דליפת נפט שאי אפשר למנוע אותן באופן מוחלט", ולכן המדיניות הסביבתית היא שאין להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת.

המשמעות: קצא״א לא יכולה לממש באופן מלא את ההסכם עליו חתמה מול החברה האמירתית ולשנע עוד עשרות מכליות בשנה במפרץ אילת. ארגוני הסביבה אף עתרו לבג״ץ כדי לדרוש מהמדינה לבלום את ההסכם. הם החליטו להסיר את העתירה, לאחר שהממשלה הגיבה לבית המשפט והצהירה כי לא תתערב במדיניות המשרד להגנת הסביבה, הרשאי להעמיד לקצא״א תנאים מתוקף תפקידו כרגולטור. על רקע השיח המתקיים בממשלה, הקיימו אנשי המשרד להגנת הסביבה סיור בנמל קצא״א באילת.

לפי ההערכות ההסכם צפוי להניב לחברה תזרים של עד כ-700 מיליון דולר ב-8 שנים, אילו ימומש במלואו. בארגוני הסביבה מתריעים כי קצא״א הכפילה את כמות הנפט אותן היא משנעת במפרץ מאז תחילת מימוש ההסכם, וכי בשנת 2023 היא אף עלולה לעבור את המגבלה שהציב לה המשרד להגנת הסביבה. בחברה להגנת הטבע אומרים: "קצא"א, כרגיל, מנסה באמצעות הפעלת לחצים במחשכים, הרחק מהעין הציבורית, לקדם את האינטרסים הכלכליים הצרים. כמו בפעם הקודמת, גם הפעם היא תיתקל בהתנגדות ציבורית רחבה. נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו לטובת שמירת מדיניות האפס תוספת סיכון״.

חברת קצא״א הייתה אחראית על אחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר שהתרחשו בישראל: אירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה ב-2014, שאירע בעקבות תקלה בצינור של קצא"א שגרם לדליפה של כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשמורת הטבע. השמורה, למעשה, לא שוקמה עד היום. לא רק ארגוני הסביבה יצאו בשנים האחרונות נגד הרחבת פעילות קצא״א. לפני כשנתיים התריעו כ-300 מדענים כי הרחבת שינוע הנפט תוביל לסיכון שונית האלמוגים המשגשגת במפרץ אילת – המהווה מקור לתיירות שוקקת ולפרנסה עבור העיר אילת. "אם 'רק' 1% מתכולת מכלית תשפך לים, זו כמות של אלפי חביות נפט שתתפשט במפרץ הקטן ותכסה את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני", ציינו המדענים. "במקרה של אסון אקולוגי צפויות אלפי משפחות באילת לאבד את מקור פרנסתן והשקעות של מיליארדים בבניית תשתיות תיירותיות לאורך כל מפרץ אילת/עקבה ירדו לטמיון".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "צוות מקצועי של המשרד, שכולל גורמי מקצוע ממטה המשרד, ממחוז דרום ומהיחידה הימית של המשרד, ביצעו סיורים מקצועיים באזור אילת כחלק מהעבודה השוטפת, כולל באזור המזח ובחוות המכלים של קצא"א. נכון ליום זה, החברה אינה חורגת מהכמות המוגדרת לה בהיתר הרעלים. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפקח על פעילות החברה״.

דורית בנט, מנכ"לית אילת אילות אנרגיה מתחדשת וחברה במטה המאבק נגד הרחבת שינוע הנפט באילת, אומרת כי "מדוב באופורטוניזם שחור, תרתי משמע, תוך סיכון חסר תקדים להרס עצום של הטבע, התיירות וחיי תושבי אילת ואשקלון. העיקר שבחודש נובמבר 2023 יטוסו כל שרי הממשלה ברכבת אווירית לפסגת האקלים העולמית בדובאי, ויעמידו ביתן ישראלי עם טכנולוגיות קלינטק".

בחברת קצא״א בחרו שלא להתייחס לדברים. כך גם במשרד ראש הממשלה.