פערי השכר בתעשיית האופנה הם הצצה לחיי פועלי הייצור במזרח אסיה

אין זה מקרי שחברות האופנה פוקס ודלתא מובילות את דירוג פערי השכר של "כלכליסט". תעשיית האופנה הגלובלית מסתמכת על כמות גדולה של ידיים עובדות, בעיקר במדינות שבהן עלות השכר נמוכה ולפעמים גם תנאי ההעסקה פוגעים בזכויות אדם.

עם זאת, קיים הבדל יסודי בין פוקס לבין דלתא. הוא מתבטא בעיקר לרעת דלתא כאשר מנתחים את הדו"חות הכספיים. עלויות השכר בפוקס משקפות בעיקר את עובדי החנויות בישראל, בעוד עלויות השכר של דלתא משקפות בעיקר את עלות השכר של פועלי הייצור במדינות השונות שבהן החברה פועלת.

כאשר פוקס מוכרת לנו פריטי אופנה, היא מוכרת לנו פריטים שהיא מייצרת באמצעות קבלני משנה במדינות מזרח אסיה. סכומי ההוצאות של החברה לאותם קבלנים אמנם נמצאים בדו"ח, אך מבטאים את עלות הסחורה שנרכשת מאותם קבלנים - עלות המוצר הסופי. עלות זו כוללת את חומרי הגלם ואת עלות שכר העבודה של אותם פועלי ייצור. לכן, לא ניתן להבין מהדו"חות של פוקס מה עלות השכר של פועלי הייצור.

בניגוד לפוקס, בדו"חות של דלתא החברה מתייחסת בנפרד לעלות חומרי הגלם ועלות שכר פועלי הייצור. דלתא מעניקה לנו מבט מלא על כל שרשרת הערך, והדבר משתקף גם בפערי השכר בין מנכ"ל החברה אייזק דבח לבין עובד ממוצע בחברה.

עיקר פעילות הייצור של דלתא מתרכזת במדינות וייטנאם (4,980 עובדים, נכון לסוף 2022), תאילנד (4,915 עובדים), מצרים (4,120 עובדים), סין (2,060 עובדים) ומיאנמר (2,005 עובדים, נכון לסוף 2022). דלתא נעזרת אף היא בקבלני משנה, וגם אצלה יש עובדי ייצור שלא נכללים בעלויות השכר, אך התמונה שהיא מציעה לנו משקפת הרבה יותר.

המפעלים של חברות האופנה נמצאים במדינות אלה בשל עלויות הייצור הנמוכות. ניתן ללמוד על כך אפילו מדו"חותיה של דלתא עצמה, שמפרטת כיצד במהלך השנה סגרה את פעילות הייצור של קבוצת בוגארט בסין, והעבירה אותה למדינות זולות יותר. בוגארט, שנרכשה על ידי דלתא ב־2019, מייצרת חזיות ובגדי ים למותגים פרטיים באירופה וארה"ב (כמו נייקי, וולמארט, ויקטוריה'ס סיקרט). כיצרנית מותג פרטי היא רגישה מאוד לעלויות הייצור וכל חיסכון תפעולי שהיא תצליח לייצר יתבטא בשורת הרווח.

ברבעון השני של 2022 יצאה דלתא לתוכנית התייעלות, שכללה סגירה של פעילות הייצור של מפעל בוגארט בשנזן, מהלך שהוביל לפיטורי 780 עובדים בסין. את פעילות הייצור של בוגארט העבירה דלתא למפעל חדש בווייטנאם, וכמובן רשמה הוצאה של 5.5 מיליון דולר עקב המעבר בין השאר לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים בסין. מטרת התוכנית בין השאר לחסוך עלויות העסקה, כאשר דלתא לא פירטה מה שיעור ההתייעלות שלה בעלויות הייצור.

לפי דו"ח של ארגון Fair Labor Association, השכר הממוצע לעובד טקסטיל בסין עמד בשנת 2020 על 700 דולר בחודש, ואילו בווייטנאם, לפי דו"ח של ארגון International Labour Organization, עמד השכר הממוצע לעובדי טקסטיל על 283 דולר בחודש בלבד. יש לציין כי בשנים האחרונות יש מגמה בולטת של יציאת יצרני אופנה מסין ומעבר למדינות אחרות במזרח אסיה עקב עליית רמת החיים בסין, שהביאה עמה גם עלייה בשכר העובדים.

הפער בין סין לווייטנאם נשמר גם כאשר משווים את שכר המינימום בשתי המדינות. לפי נתוני ארגון ILO (המתואמים לכוח הקנייה - PPP), שמפעיל בסיס נתונים מקיף ועדכני על נתוני שכר המינימום בכל מדינות העולם, שכר המינימום המתואם לכוח קנייה בסין עומד על כ־390 דולר בחודש, בעוד שהנתון המקביל בווייטנאם הוא 315 דולר לחודש. במצרים, מדינת ייצור מרכזית אחרת של דלתא, עומד שכר המינימום המתואם לכוח קנייה על כ־244 דולר לחודש.

מגמת יציאת מותגי האופנה מסין הפכה את וייטנאם לאחת המדינות הפופולריות לייצור פריטי אופנה, אך נראה שהמגמה החדשה לא הביאה לשיפור בתנאי ההעסקה. דו"ח של ארגון Anti Slavery International שפורסם בשנת 2019 התבסס על ראיונות עומק עם עובדים במפעלי טקסטיל בווייטנאם וטען כי חוקי ההגנה על עובדים לא נאכפים מספיק, וכי התחום סובל מהיעדר אכיפה מוסדית - כמו שעות נוספות ללא תשלום, עבודת ילדים ועבודה בכפייה.

מדו"חות פוקס עולה כי מרבית הרכש של החברה מתבצע מקבלני משנה בסין. החברה מציינת בדו"חות כי היא בוחנת אפשרויות שונות והתקשרויות עם ספקים אחרים כדי להקטין את התלות בייצור במדינה אחת בלבד. מדינה אחרת שבה רוכשת פוקס כבר שנים ארוכות סחורה היא בנגלדש, ובחברת פוקס עושים זאת אף על פי שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתה. בנגלדש היא המדינה שבה שכר המינימום המתואם לכוח קנייה הוא הנמוך ביותר מבין המדינות הפופולריות עבור יצרני אופנה - 67 דולר לחודש בלבד לפי נתוני ILO.

בדו"חות פוקס אף כללה משפט קצר על תנאי הייצור וציינה כי "בין השאר, הייצור בבנגלדש חשוף לתהליכים של הגברת הפיקוח על העסקת עובדים במדינה, במיוחד בתחום הטקסטיל. בשלב זה קשה להעריך אם התהליכים האמורים ישפיעו על כושר הייצור בבנגלדש". בנגלדש נמצאת כבר שנים במוקד מאבק בינלאומי לשיפור תנאי ההעסקה של עובדי הטקסטיל, אך עדיין סובלת מאכיפה לקויה של תקני בטיחות ושל חוקי עבודה.

כיצד מבטיחים בפוקס שהבגדים שנמכרים ברשתות של החברה לא מסתמכים על תנאי עבודה שפוגעים בזכויות אדם בסיסיות? בחברה מסרו ל"כלכליסט" כי "פוקס מייצרת במגוון מקומות בעולם - אירופה ואסיה לרבות סין. בהסכמי הייצור עם ספקי החברה, ישנה התחייבות לעמוד בהוראות כל דין לרבות דיני עבודה".

מדלתא גליל נמסר כי "דלתא עובדת בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר במפעלים ומקפידה על זכויות העובדים. אנו עורכים ביקורות פנימיות תכופות ונעשות בדיקות על ידי לקוחותינו שהם המותגים והקמעונאים המובילים בעולם שטובת העובדים חשובה להם מאוד".