לבית הדין למים נמאס מהתנהלות מקורות: "מצער שחברה ממשלתית מרשה לעצמה לנהוג כך"

בית הדין לענייני מים בחיפה דחה בימים האחרונים ערר של מקורות נגד רשות המים, מתח ביקורת על התנהלותה וחייב אותה בהוצאות בהיקף 200,000 שקל שישולמו למדינה ולאגודות המים.

הערר של מקורות היה בדרישה לבטל צו שירותי תשתית שניתן על ידי רשות המים, להעברת שירותי התשתיות בעמק הירדן ממקורות לאגודות המים האזוריות. הערר כאמור נדחה וההוצאות הוטלו על מקורות על ידי השופט דניאל פיש אשר כתב כי מדובר ב"הוצאות לדוגמא" (הוצאות גבוהות שמוטלות על צד עקב התנהלות בעייתית).

השופט פיש כתב בפסק הדין שלו כי למרות שבקשתה של מקורות לקבלת צו מניעה זמני נגד יישום הצו נדחתה, והובהר לה שאין לה היתר שלא למלא אחר הצו, נמנעה מקורות מלציית לו. זאת למרות מספר דיונים והחלטות שניתנו בעניין. "לא ניתן לפרש התנהגות זו אלא כהתנהגות שעולה עד לחוסר תום לב. אין לנו אלא להביע צער על כך שחברה ממשלתית מרשה לעצמה לנהוג בדרך זאת", כתב השופט פיש. בהרכב השתתפו גם נציגי הציבור משה משה ועו"ד אדווה בלמס. 

מדובר בערר שהגישה מקורות בדצמבר 2020, בעקבות צו שנתן מנהל רשות המים גיורא שחם, שחייב את מקורות לתת שירותי תשתית לספקי מים, אגודות המים בעמק הירדן. במסגרת הצו הודיע שחם למקורות על החלפת ספק המים כך שבמקום חברת מקורות, אספקת המים לכמה מושבים באיזור תתבצע ע"י אגודת אפיקי מים. 

מתקן של מקורות סמוך לכנרת | צילום: זהר שחר

מדובר במהלך שהוא חלק מהתוכנית הנרחבת של רשות המים לחיבור רמת הגולן, מעלה כנרת, העמקיים המזרחיים והגליל המערבי לכנרת. אזורים אלו היו מנותקים מהמערכת הארצית ואספקת המים אליהם התבססה על מקורות מים טבעיים ומקומיים (מעיינות, נחלים ומי תהום) הנתונים לשינויים עונתיים ומערכת המים הארצית לא סיפקה גיבוי לאספקת מים לאיזורים מנותקים.

מקורות טענה כי משמעות המהלך היא הפרטת הכנרת והעברת השליטה בה לידיים מקומיות פרטיות בהובלת אגודות המים. מקורות עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה ובמקביל גם הגישה ערר לבית הדין למים נגד צו שהוציא מנהל רשות המים.

מקורות טענה כי מדובר במצב חריג וחסר תקדים שנוצר עקב שימוש פסול של מנהל רשות המים בסמכות שהוענקה לו למתן צו, וזאת באופן נדיר בעולם הרגולציה המודרני בישראל ללא צורך בהיוועצות או אישור גורם כלשהו. לטענת מקורות מנהל הרשות עשה שימוש חסר תקדים בסמכותו האישית זו לקידום שינוי יסודי באסדרת משק המים שאותו הוא נאבק לקדם מאז מינויו – שינוי התואם תוכניות שקידם בשוק הפרטי טרם מינויו, תוך חשש כבד לפעולה בניגוד עניינים.

רשות המים טענה מנגד כי הצו ניתן בסמכות לשם ניצול מיטבי של תשתיות המים והוא עולה בקנה אחד עם התוכנית לחיבור אזורים מנותקים בעמקי המזרח. עוד טענה כי שלל הטענות שהשמיעה מקורות, רובן נותרו ברמת סיסמאות, וכי מקורות עושה דין לעצמה ונמנעת מקיום הצו באופן המגיע כדי זילות בית המשפט. 

באוגוסט האחרון קבע בית הדין למים כי מקורות אינה פטורה מקיום צו שירותי התשתית והוסיף כי יש מקום לצפות להתנהגות שונה ויחס שונה כלפי החלטות בית המשפט מחברה ממשלתית. 

בפסק הדין דחה בית הדין את בקשת מקורות לבטל את צו שירותי התשתית ודחה גם את טענת מקורות שהצו בוצע משיקולים זרים של מנהל רשות המים: "לא הונח כל בסיס בתמיכה לטענות שהועלו על ידי מקורות לכך שמנהל הרשות פעל מתוך שיקולים זרים או ניגוד אינטרסים ומוטב היה אילו טענות מעין אלה לא היו מועלות", נכתב בפסק הדין.

בית הדין הכריע, כי הצו התקבל על בסיס תשתית מלאה ונאותה: "הטענות שהועלו על ידי מקורות אינן יכולות לשנות מן המסקנה כי הצו ניתן כדין כאשר עלה כי המשיבים פעלו בסמכות וכי לא תגרם פגיעה משמעותית למקורות מציות לצו, והן נדחות...", כתב השופט.

באשר לטענות בנוגע לחוסר הנחיצות במתן הצו ציין בית הדין: "בעניין זה יוער כי מדיניות משק המים ויישומה מצויה בסמכותן הישירה של המשיבים, מועצת המים והממשלה... גופים אלה קידמו ואישרו את המהלכים הדרושים לצורך הוצאת הצו". השופט הוסיף כי "החלטת מנהל הרשות להורות על מתן שירותי תשתית לא ניתנה בחלל ריק ומהווה חלק מיישום של החלטות שהתקבלו על ידי הממשלה ולאחר מכן מועצת הרשות".

ממקורות נמסר בתגובה: "מקורות לומדת את פסק הדין והיא תערער עליו לערכאה עליונה. במקביל, מקורות סבורה שהחלטת בית הדין מחזקת את עמדת הממשלה, והיא שיש לפעול לתיקון החוק והעברת חלק מן הסמכויות במשק המים למשרד האנרגיה, לצורך פיקוח ובקרה על רשות המים, וזאת בהיעדר קיומה של בקרה לעת הזאת".