למרות הדיל של סמוטריץ' ודרעי: היוזמה לדחיית הבחירות המוניציפליות נעצרה בכנסת

היוזמה לקידום דחיית הבחירות המוניציפליות מה-30 לינואר ל-27 בפברואר תקועה לפי שעה בכנסת, ולא ברור כלל אם תקודם.

זאת למרות הדיל שהושג שלשום בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'(הציונות הדתית) ליו"ר ש"ס, אריה דרעי - הארכת הפטור ממס על משקאות ממותקים בתמורה לדחיית הבחירות המוניציפליות. במסגרת הדיל הודיע דרעי כי לא יתנגד לדחיית הבחירות המוניציפליות אם ימצא לכך הרוב הדרוש.

המהלך נתפס כמנוף של סמוטריץ' על החרדים לאשר את דחיית הבחירות, שבה כל כך מעוניינים בציונות הדתית לנוכח מצבה הירוד בסקרים. השר שינה את עמדתו, ובתשובה לשאלת כלכליסט אתמול אמר כי פרסום התזכיר היה "טעות".

כיום קיימים 2 מנגנונים לדחיית הבחירות המוניציפליות ובשניהם אין כעת רוב לקידום הדחייה. האחד, על שר הפנים משה ארבל לשגר צו לאישור ועדת הפנים. אישור הצו מחייב ברוב של שלושת רבעים מחבריה. אך שר הפנים משה ארבל (ש"ס) מתנגד בתקיפות לדחיית הבחירות המוניציפליות. לפיכך, הוא לא מתכוון לחתום על צו ולשגרו לוועדת הפנים. ארבל הבהיר שלשום ש"אין דיל" והודיע כי ״לא תקודם חקיקה ממשלתית לדחיית מועד הבחירות. המועד הקבוע בחוק הוא 30.1.24״

המסלול לדחיית הבחירות המוניציפליות בחודש, מינואר לפברואר, נחקק בחוק לדחיית הבחירות לרשויות מאוקטובר 2023 לסוף החודש הבא. המסלול הזה קודם ביוזמתו של יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה). בדיוני ועדת הפנים על הצעת החוק הממשלתית לדחיית הבחירות, הוסיף אשר הסמכה לשר הפנים לדחות את הבחירות בחודש נוסף לתאריך ה-27.2, בכפוף לאישור ועדת הפנים, זאת מתוך הבנה כי המצב הביטחוני לנוכח מלחמת "חרבות ברזל" אינו ודאי ומחייב מתן גמישות.

אשר הודיע בדיוני הוועדה הייתה כי ה-27.2 הוא התאריך הנכון יותר לקיים בו את הבחירות. הוא מסר כי ככל שהממשלה ושר הפנים יביאו בפני הוועדה הצעה לדחיית הבחירות, הוועדה תתכנס לדון בכך בהקדם. כאמור ארבל מסרב להגיש את הצו. לא בכדי קבע אשר שיהיה דרוש רוב של שלושה רבעים כלומר 12-11 מבין 15 חברי הוועדה. מדובר ברוב גבוה המחייב תמיכה גם של ח"כים מהאופוזיציה. לקואליציה 10 ח"כים בוועדה (כולל המחנה הממלכתי).

המסלול השני לדחיית הבחירות המוניציפליות הוא קידום הצעת חוק פרטית בכנסת. אולם כרגע אין רוב להצעת חוק כזו, כי בליכוד מובעת התנגדות חריפה לכך. ההתנגדות מוסברת בלחצים של ראשי רשויות מכהנים מהליכוד שמבקשים לקיים את הבחירות בסוף החודש הבא. גם במחנה הממלכתי מובעת התנגדות לקידומה של הצעת חוק פרטית בעניין.

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) ניסח הצעת חוק לדחיית מועד הבחירות אותה ביקש אמש להניח על שולחן הכנסת. להצעת החוק הצטרפו כל ח"כי הציונות דתית, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) וח"כ טלי גוטליב (ליכוד). אתמול פעל להחתים על הצעת החוק גם ח"כים מיהדות התורה וש"ס. כאמור הליכוד מתנגד לפי שעה להצעת החוק ועל כן אין לה רוב.

בדברי ההסבר להצעת החוק ציין טל כי "רבים מבעלי זכות הבחירה צפויים להיות מגוייסים גם בתאריך ה-30 בינואר 2024. שהייה בחזית הלחימה עלולה לפגוע בזכות האזרחית הבסיסית לבחור אך פוגעת ביותר גם בזכות להיבחר. רבים מהמועמדים המוניציפליים מכל המפלגות מגוייסים והיכולת שלהם להציע את עצמם לקראת הבחירות נפגע בצורה אנושה ולכן לא יקבלו הזדמנות שווה להשתתף בבחירות". הוא הוסיף כי "בחירות בעת הזו פוגעות באחדות העם ומייצרות אווירה שלילית. העובדה שרבים מן המועמדים ואף רבים מן המצביעים קרואים למילואים עלולה הוות פגיעה קשה בדמוקרטיה והזכות לבחור ולהיבחר". ח"כ טל אמר לכלכליסט כי "מגדי"ם ולוחמים בצבא כותבים לי כי הם לא מבינים איך מצפים מהם לעזוב את שדה הקרב כדי לנהל קמפיין. את הבחירות צריכים לדחות. נקודה".

לנוכח העובדה שהמהלכים לדחיית הבחירות המוניציפליות בחודש לא מקודמים שיגר אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ ויו"ר מפלגת הציונות הדתית מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו דרש לכנס ישיבת ראשי קואליציה לדון בדחיית הבחירות המוניציפליות. בסקרים מנדטים לכנסת שפורסם שלשום בחדשות קשת לא עברה הציונות הדתית את אחוז החסימה.

סמוטריץ כתב כי ״בתקופה האחרונה אני שב ומפציר מעל כל במה שלא לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בסוף חודש ינואר. ראשית, לא עת פוליטיקה. עת אחדות. שנית, בחירות שמתקיימות תוך כדי לחימה פוגעות במשרתי המילואים המתמודדים בבחירות. בנוסף, פורסם כי צה״ל טען בפני אנשי משרד הפנים כי הוא לא מסוגל לבצע את משימת הבחירות בצה״ל״, הדגיש שר האוצר.

סמוטריץ ציין את נכונותם של רוב ראשי הסיעות בקואליציה לתמוך בדחייה: הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית ואת עמדתה הלא ברורה של סיעת הליכוד וכתב ״שמחתי לשמוע כי גם ידידיי בסיעות ש״ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית תומכים בדחיית הבחירות לסוף חודש פברואר כפי שמאפשר החוק. לצערי עמדת הליכוד לא ברורה לי״.

ארבל דחה את טענותיו של סמוטריץ' במכתב ששיגר אליו באחרונה בו כתב כי "בשבועות האחרונים נעשתה עבודת מטה מקיפה של הפיקוח הארצי על הבחירות במשרד הפנים. במסגרתו נעשו פניות לקבלת חוות דעת ביטחוניות של כלל גופי הביטחון הרלבנטיים לשם קבלת החלטה מקצועית לחלוטין בנושא חשוב זה וכדי להסיר כל חשש ולו רחוק של הכנסת שיקולם פוליטיים חללה לנושא שחייב להישקל מנקודת מבט ממלכתית גרידא.

"עבודת המטה העלתה כי חרף הקשיים הקיימים בעריכת הבחירות בסוף החודש הבא כלל הגורמים מאמינים שניתן להתגבר על הקשיים ולערוך הבחירות במועדן החוקי - ה-30 בינואר. כאמור בין גורמים אלה גם הגורמים הביטחוניים ובהם צה"ל ומשטרת ישראל אשר לא התנגדו לעריכת הבחירות במועד זה , ויוכלו לעמוד במחויבותם לשמירה על הסדר הציבור והבטחת זכות הצבעה למשרתים ובסדיר. קיום בחירות וחיזוק המרקם הדמוקרטי של המדינה הוא גם צו השעה. דחיית הבחירות תיתן פרס לאלו המבקשים לפגוע בחיים התקינים במדינה ובחיי אזרחיה. הדחיה תיתפס ככניעה ופגיעה בחיים הדמוקרטים בשל מתקפות אויבינו – אל לנו להסכים לכך".

ארבל גם שלח מכתב אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס שבו ציין כי "ככל ששר האוצר או חבר ממשלה אחר מבקש לקדם החלטה לדחיית הבחירות – אבקש לוודא ראשית את עמדת ראשי כלל סיעות הקואליציה וכי החלטה בנושא נכון לה שתתקבל בהסכמה רחבה (כלומר גם בתמיכה רחבה באופוזיציה - צ"ז) ולא להסתפק בהסכמה קואליציונית בלבד". בינתיים לפי שעה, נתניהו לא מתערב בעניין בשל דרישות של ראשי רשויות מקומיות ממפלגתו שלא לדחות את הבחירות המוניציפליות.

ביהדות התורה הסבירו כי הם תומכים בדחיית הבחירות ברשויות כגיבוי ללוחמים ולנוכח בקשה שהועלתה לדחיית הבחירות. גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני חתם על הצעת החוק.