עסקת בזק-פרטנר: שני הצדדים ירוויחו, אנלימיטד תיפגע

עסקת החכרת הסיבים בין בזק לפרטנר מסתמנת כמוצלחת מאוד עבור האחרונה וטובה גם עבור הראשונה. על פי דיווח של החברות, פרטנר רכשה זכות לא חוזרת על כ-120 אלף סיבים אופטיים בכמיליארד שקל ל-15 שנה. על פי חישובים המבוססים על נתוני העסקה של חברת הייעוץ Jeffries, המחיר פר קו שתשלם פרטנר לבזק מגיע לכ-55 שקל בחודש לא כולל מע''מ כולל דמי תחזוקה שנתית וריביות או כ-660 שקל בשנה לסיב. פרטנר צפויה להפעיל כ-24,000 קווים בכל אחת מחמש הפעימות שכולל ההסכם, או כ-8,000 קווים בשנה. מדובר ביעד מאוד ישים עבור החברה שלה כיום עוד כ-135 אלף מנויים המחוברים דרך תשתיות כבלים של הוט או ADSL של בזק.

פרטנר מוכרת כיום מנוי סיבים במהירות של עד 1 גיגה-ביט לחודש בכ-120 שקל כולל מע''מ, או כ-100 שקל ללא מע''מ שלא במבצע. כלומר הרווח הפוטנציאלי הגולמי פר קו עבור פרטנר עומד על כ-45 שקל ללא מע''מ. על פי חישוב זה, עבור פרטנר פוטנציאל הרווח הגולמי של העסקה הוא כ-540 שקל בשנה פר סיב. בכל מקרה מדובר במחיר מצוין עבורה. הוא מאפשר לה להרחיב את הרשת שלה ללא צורך בסלילת קווי סיבים ללקוחות, כשהעלות יכולה להגיע למאות שקלים עבור כל חיבור ללקוח קצה, אותו בדרך כלל גובה חברת התשתית ומגולגלת למנוי הסופי. היא תצטרך רק לשלוח טכנאי שימשוך את הסיב לבית או למשרד המנוי. עם זאת, פרטנר לא גובה דמי התקנה כך שהעלות הזו תרד מהרווח שלה פר קו.

המתחרה העיקרית של בזק בתחום היא אנלימיטד שמוכרת לספקיות קו סיבים במחיר מחירון סיטונאי של כ-75 שקל. זה מעט פחות ממחיר השוק הסיטונאי שבזק מחוייבת לו לפי משרד התקשורת - כ-79 שקל לחיבור של עד 1 גיגה-ביט. אבי גבאי, מנכ''ל קבוצת פרטנר, שהיה בעברו גם מנכ''ל סלקום - שלה בעלות חלקית על IBC - מכיר היטב את המחירים שלה. הוא גם מכיר היטב את המחירים של בזק, שכן הוא גם כיהן לפני כעשור כמנכ''ל שלה. בזק ככל הנראה רצתה מאוד את פרטנר כלקוחה. מדובר על חברה שלה שווי שוק גדול יותר מזה של סלקום - כ-4.55 מיליארד שקל נכון להיום (ה'), לעומת כ-3 מיליארד שקל לאחרונה. כלומר היא יציבה יותר וגדולה יותר מבחינת היקף לקוחות האינטרנט.

גם לבזק מדובר בעסקה לא רעה שמקלה עליה את הלחץ. החברה פרסה עד כה כבר כ-1.5 מיליון קווי סיבים והיעד שלה הוא לפרוס בסך הכל כ-2.2 עד 2.3 מיליון קווים עד 2026 - תאריך היעד שהתווה משרד התקשורת, אבל כיום מחוברים לרשת של בזק כ-230 אלף לקוחות על רשת של 1.5 מיליון קווים - כלומר, החברה צריכה לחבר הרבה מאוד לקוחות במהירות, שכן אחרת היא תמצא את עצמה עם רשת עצומה וריקה שעולה לה הרבה מאוד כסף בדמי תחזוקה ותפעול. אמנם קווי סיבים נחשבים להרבה יותר אמינים מקווי הנחושת של הרשת הישנה ודורשים פחות תחזוקה שוטפת, אבל עדיין, מדובר בהוצאות קבועות שהיא צריכה להחזיר לעצמה. ההסכם עם פרטנר נותן לה אורך נשימה והתחייבות ל-15 השנה הקרובות על כיסוי ההוצאות.

היחידה שכנראה לא תרווה נחת מהסיכום בין בזק לפרטנר היא כמובן IBC-אנלימיטד. נתחיל מכך שהיא לא זו שתספק לפרטנר את הקווים וזאת למרות שהיא היתה זו שסיפקה קווים בעבר לחברה. העובדה שבזק הורידה ממחיר השוק הסיטונאי לרמות המחירים של אנלימיטד אומרת שהתחרות בין השתיים צפויה להחריף. על פי חישובים שמרניים, המחיר ששילמה פרטנר נמוך לפחות בכ-30% מהמחיר הרשמי של השוק הסיטונאי שנקבע לבזק על ידי משרד התקשורת. ואולם מדובר בהנחות שאינן נדירות בעסקאות גדולות של חכירת קווים במודל IRU. ועדיין לא ברור עד כמה זה ישפיע על צפי ההכנסות של IBC,שרוב עסקיה הם אספקת תשתית סיבים לחברות תקשורת ולקוחות עסקיים. החישובים האלה לא יעלמו גם מעיני לקוחותיה והם עשויים להקשיח את המו''מ בבואם לרכוש חבילות קווים.