ישי דוידי: "בלי תוכנית ל'יום שאחרי' - המשקיעים הזרים לא יבואו"

"יש וקטור שלילי כלכלי אמיתי שהצד היותר מורכב שלו הם זרמים תת קרקעיים שאנחנו לא רואים, שברגע שיפרצו יהיה גייזר כלכלי שלילי ואז כבר יהיה קשה לעצור אותו", כך אמר ישי דוידי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל קרן פימי בשיחה עם גלית חמי עורכת כלכליסט במסגרת ועידת החוסן הישראלי של כלכליסט.

לדבריו, "חברה בינלאומית שמסתכלת על המצב הכלכלי העסקי המורכב שלנו ואומרת לעצמה האם את החוזה הבא אתן לחברה ישראלית, והתשובה היא שהיא לא בטוחה, ואז יש פחות מאה עובדים פה ופחות שם – באיזשהו שלב נהיה בהשפעה כלכלית הרבה יותר מורכבת".

מהו השלב הזה, מתי הוא יתרחש?

"אני חושב שמדובר בחודשים. המלחמה והנגזרות שלה לא יכולות להימשך בווקטור הזה הרבה מאוד זמן. תוך כמה חודשים נצטרך להיות בתוך שינוי, אחרת הווקטור יצמיח בעיות כלכליות אמיתיות שקשה יהיה לעצור. אנחנו מסתכלים על פקקים, על הבורסה, על המצב הכלכלי עכשיו – זה נס. אבל לאורך זמן, זה לא יימשך כך".

איך מתמודדים עם המצב הזה כשמדובר בחברות יצרניות גדולות, יצואניות?

"אין נוסחת פלא. ברמה של פימי את המלחמה התחלנו עם 2,000 עובדים בצו שמונה, מפעלים מקריית שמונה בצפון עד אשקלון ועוטף עזה, משפחות של פצועים והרוגים וחטופים, התמודדות מנטליות קשה ובעיות לוגיסטיות קשות. אוניות לא נכנסות לישראל, הן שמות את המכולה בקפריסין או ספרד ואתה מלקט את חומר הגלם וצריך למצוא פתרונות איך אתה מייצא. מתמודדים בכך שמייצרים תחושת אחריות מאוד גדולה של העובדים והמנהלים, של הדוגמא האישית וכאן המקום להגיד שזה לא מקבל במה מספיק גדולה: העובדים והמנהלים שממשיכים את ההיבטים העסקיים של מדינת ישראל למרות המלחמה ונגזרותיה - זה מדהים".

ביד השנייה אתה גם מבצע השקעות וזו אולי שאלה בוטה, איך מתמחרים חברה במצב של מלחמה, היד לא רועדת לרשום צ'ק של עשרות מיליוני דולרים?

"בעצם אין כמעט מדינה פרט לאוקראינה שמישהו שואל את עצמו את השאלה הזו. אנחנו המדינה היחידה ששואלת את עצמה את זה. אגיע לתמחור, אבל האם רוכשים חברות תחת אש? בתחילת המלחמה עשינו דיונים ארוכים האם אנחנו מבצעים השקעות או שממתינים לשש ורבע אחרי המלחמה ונראה מה עושים. אנחנו מקבלים החלטה חד משמעית שמבצעים השקעות בקצב מואץ בתוך המלחמה. זה לא נובע מחיפזון או ניצול מצב, אלא מתוך הערכה שהמלחמה תסתיים ומדינת ישראל תהיה בווקטור חיובי. לא בתוך חודשים אבל שנים. אני מקווה ששנה מהיום יהיה וקטור של שינוי. אנחנו הולכים להמשיך להגדיל את קצב ההשקעות ב-2024.

"לגבי התמחור, תמחור של חברה תחת אש אומר אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המלחמה, לא יכולים לדלג על זה, אבל צריך לקחת בחשבון שמדינת ישראל בנחיתות יחס למתחרים בעולם. האם החברה שאתה רוכש יודעת לחצות את התקופה הזו בעלויות יותר גבוהות, מצב מנטאלי קשה, מצב בעייתי של וקטור שלילי איך שהעולם רואה את מדינת ישראל. בתמחור שאתה עושה חייב לקחת את כל הפרמטרים וממשיכים להשקיע".

ביולי אמרת בהתייחס להפיכה המשטרית שהמשקיעים יבחרו במדינות אחרות אם יזהו פגיעה בדמוקרטיה. שהעולם למד להתמודד עם האירועים הבטחוניים והמדינה למדה להסביר שכדאי להשקיע למרות המצב הבטחוני. היום, האם המצב כמו שהיה ביולי?

"המצב לא כמו שהיה ביולי. היום המצב יותר מורכב, אי אפשר להתעלם מזה. המשקיעים בעולם מאוד מתוחכמים אבל יש להם שתי נקודות לא ברורות שאינן ברורות להערכתי גם למרביתנו. אנחנו יודעים שאנחנו במצב מסובך, מאוד. לא דומה לשום מלחמה שחווינו. הם לא רואים את האסטרטגיה של הסוף. אם מסתכלים שנה קדימה, איך יסתיים, מה הוקטור לשינוי. משקיעים בהשקעות ריאליות משמעותיות, שצריכים לקנות חברה בישראל עם 2,000 עובדים יתקשו מאוד. אני לא רוצה להגיד אפס, תמיד יהיה משקיע שחייב לרכוש את החברה הזו, משקיעים בינלאומיים בתוך תקופה כזו כשאין וקטור סיום ויום שאחרי - לא יגיעו. אנחנו נערכים שזה יהיה כך עד סוף שנת 2024.

"אני חושב שיש וקטור חיובי, שלא נטעה, אנחנו מאמינים מאוד במדינת ישראל. כל מה שקרה מה-7.10 ועד עכשיו מוכיח שהאנשים בישראל מדהימים. יש שאלות אחרות, אבל האנשים והמדינה פה אין לתאר. המשימה שנחתה עלינו ב-7.10 הוכיחה את הנס שנקרא מדינת ישראל. תוכנית העבודה שלנו לשנה הבאה מראה צמיחה".

כאשר מדברים על חוסן לאומי, זה בלתי נמנע לדבר על השאלה האם אתה חושב שהגיעה העת להקדים את הבחירות כדי לחזק את הנקודה הזו?

"התשובה שלי היא חד משמעית, לא מצד ימין לא שמאל ולא מרכז. נוכח האירועים המאוד משמעותיים שליליים שמתרחשים, מדינת ישראל חייבת ללכת לבחירות בתוך שנת 2024 והעם יגיד את דברו. אם הוקטור הזה נכון הוא ימשיך ואם לא - הוא ישתנה. כשאומרים בחירות עכשיו, רבעון רביעי 2024 – בחירות".