שנת 2023 בבורסות העולם: עדיף להיות חברת AI ולא בנק נישתי

שנת 2023 הייתה השנה שבה וול סטריט הוכיחה שגם בתנאים של חוסר ודאות, לפעמים האופטימיות מצדיקה את עצמה.

לשווקים נשאר אמנם עוד יום מסחר אחד עד סיום השנה האזרחית, אך כרגיל בעונת החגים המסחר צפוי להתנהל היום בהיקפים ובתנודות מתונים יחסית, כך שלא מוקדם מדי בשביל לסכם את השנה שעברה על שוקי ההון המרכזיים בעולם.

השנה החולפת לא הייתה נטולת משברים ואתגרים, כמו שאנחנו יודעים יותר מדי טוב. מלבד המלחמה בעזה שהחלה לאחר הטבח שביצעו מחבלי חמאס בישראל באוקטובר, גם המלחמה של רוסיה באוקראינה נמשכת.

אבל באמריקה כמו באמריקה. השחקן המרכזי בשוק ההון היה השנה הפדרל ריזרב - הבנק המרכזי של ארה"ב. המשקיעים עקבו השנה בדריכות אחר פרסום הנתונים הכלכליים, כדי לנסות לנחש איך הם ישפיעו על הצעדים של הפד. המשפט don't fight the fed נראה השנה רלוונטי מתמיד.

יו״ר הפד ג׳יי פאוול | צילום: איי אף פי

לאורך המחצית הראשונה של השנה, וגם קצת אחריה, המשיך הבנק המרכזי של ארה"ב במדיניות העלאת הריבית שלו, שנועדה לבלום את התחזקות האינפלציה. האינפלציה בארה"ב ובשווקים המובילים בעולם החלה לזנק ברקע משבר מגפת הקורונה, והמשיכה לגאות עם המלחמה של רוסיה באוקראינה והחששות הגיאופוליטיים שהיא הביאה עימה.

השנה החלה עם חששות מהשפעת הזינוק במחירים ומההשלכות שעשויות להיות למדיניות ריבית כה מגבילה מצד הפד. בשוק חששו שמדיניות הפד מהדקת מדי ותפגע בעליית מספר המשרות, אך בסופו של דבר העלאות הריבית, שאכן הובילו להורדת האינפלציה, לא פגעו בשוק העבודה ושיעור האבטלה נותר נמוך מ-4%.

בחודש פברואר 2023 פירסם הפד את החלטת הריבית הראשונה לשנה ובה העלה את הריבית מ-4.5% ל-4.75%, ובחודש יולי ביצע את העלאת הריבית האחרונה, שסיימה מחזור של 11 העלאות והובילה את הריבית לרמתה הנוכחית - 5.5%.

מאז פירסם הבנק כבר שלוש החלטות שהותירו את הריבית על כנה, כשהמשקיעים צמאים לאיתותים יוניים לגבי מדיניות הפד העתידית - איתותים שהגיעו סוף סוף בצורה ברורה בתחילת דצמבר.

בהחלטת הריבית של דצמבר ציינו בכירי הפד שבשנת 2024 יבצעו לפחות שלוש הורדות ריבית של 0.25% בכל פעם, הודות לירידת האינפלציה ולחוסן שמציג שוק העבודה.

ברקע האופטימיות הזאת, וכאיזון אחרי הירידות החדות של שנת 2022, שלושת המדדים המובילים בבורסות בניו יורק מסכמים את שנת 2023 עם עלייה בשיעור דו ספרתי.

מדד דאו ג'ונס הוסיף לערכו השנה 13.8% והגיע לשיא כל הזמנים, מדד S&P 500 התחזק ב-24.8% וקרוב בפחות מ-1% לשיא כל הזמנים שרשם בדצמבר 2021.

עם נסיקת ענקיות הטכנולוגיה, המדד המנצח של השנה הוא מדד נאסד"ק שזינק ב-44.2% וצפוי לסגור את השנה הטובה ביותר שלו מאז 2003.

אם מי שהרוויחו מהזינוק בנאסד"ק רוצים לדעת איך הכסף צמח - התשובה ברורה מאד ומובילה באופן ישיר לענקיות הטכנולוגיה שזכו בשוק לכינוי "שבע המופלאות".

בסדר עולה - אפל רשמה את התשואה הנמוכה ביותר מבין החבורה וקפצה השנה ב-49%, אלפבית - החברה האם של גוגל - זינקה ב-49%, אמזון הוסיפה לערכה 82.6%, טסלה זינקה ב-105.5% ומטא נסקה ב-197.8%.

והמופלאה מכולן, שהכפילה את ערכה פי שלושה ויותר, היא אנבידיה, ששעטה ב-238.9% ברקע פריצת הדרך הטכנולוגית שהסעירה השנה את השווקים.

פיתוחים בזירת הבינה המלאכותית הגנרטיבית - בינה מלאכותית שמסוגלת לספק תשובות ולייצר תכנים בהתאם להנחיות ולשאלות שמזין המשתמש, טלטלו השנה את עולם הטכנולוגיה. שניים מהפיתוחים הבולטים בתחום הם ChatGPT של חברת openAI שמיקרוסופט מושקעת בה, וכן בארד, הצ'טבוט של גוגל.

בין הבולטות בגזרת המניות הישראליות שנסחרות בבורסות מעבר לים - מובילאיי טיפסה השנה ב-25%, צ'ק פוינט התחזקה ב-20.9%, מאנדיי עלתה ב-56.5% ואילו סולאראדג' צנחה ב-65.9%

המהפכה הונעה בעיקר הודות לשבב מסוים שמייצרת אנבידיה, שהוא המבוקש ביותר עבור פיתוחי AI. הביקושים לשבב הזניקו כבר במאי את שווי השוק של אנבידיה לטריליון דולר, והמניה שלה לא מפסיקה לטפס.

בגלל המשקל היחסי הכבד שלהן, שבע המופלאות היו אחראיות לכמעט שני שלישים מהזינוק במדד S&P 500.

הגודל והיתרון התחרותי של החברות המפלצתיות הפך אותן להשקעת מקלט עבור משקיעים רבים שהיו מודאגים מנסיגה כלכלית בשל מדיניות הריבית האגרסיבית של הפד.

לעומת ענקיות הטכנולוגיה שנגעו בכוכבים, מניות הבנקים הציגו השנה עליות מתונות וחלקן אף ירידות, ברקע מיני משבר בענף. בתחילת חודש מרץ קרסו הבנקים סיליקון ואלי וסיגניצ'ר, שפעילותם הבולטת היא בהעמדת אשראי לסטארט-אפים. בצירוף קריסת ענק הבנקאות השוויצרי קרדיט סוויס, גבר החשש למשבר בסקטור כולו. הפד דיווח באותו חודש שבנקים קטנים ובינוניים בארה"ב מחקו פיקדונות בשווי 120 מיליארד דולר בתוך שבוע אחד בלבד, על רקע הטלטלה בסקטור הבנקאות. קריסת הבנקים העלתה חששות לקריסה נרחבת יותר, ואלו אילצו את הרשויות להתערב.

בין הבולטות בגזרת המניות הישראליות שנסחרות בבורסות מעבר לים - מובילאיי טיפסה השנה ב-25%, צ'ק פוינט התחזקה ב-20.9%, מאנדיי עלתה ב-56.5% ואילו סולאראדג' צנחה ב-65.9%.

גם הבורסות באירופה סיכמו את השנה בפלוס - מדד דאקס בפרנקפורט קפץ ב-20%, קאק הפריזאי התחזק ב-16.4% ופוטסי הלונדוני עלה ב-3.6%.

באסיה התמונה מעורבת, כאשר מדד ניקיי בבורסת טוקיו זינק השנה ב-28.5% אך לעומתו האנג סנג בהונג קונג נסוג ב-13.7% ומדד שנגחאי נחלש ב-4.4%.

בזמן שהבנק המרכזי של יפן הציג גישה יונית ושמר על ריבית שלילית שמשכה את המשקיעים, חששות מפני התאוששות איטית מדי של הכלכלה הסינית הרחיקו את המשקיעים מהבורסות בסין.

המניות בסין הציגו השנה ביצועים חלשים, בצל המשך השיקום השביר לאחר מגפת הקורונה שהתפרצה בסין שוב ושוב וגררה הגבלות וסגרים. הגבלות הקורונה בסין בוטלו בתחילת השנה, אך המדינה ממשיכה לסבול ממשבר נדל"ן מתמשך ומחולשה בייצוא וביבוא.

שוק הסחורות: הזהב שבר שיא, הדולר נחלש

סיום העלאות הריבית בארה"ב והצפי להורדתה ב-2024 הטיסו את הזהב לשיא של כל הזמנים, כשתשואות אג"ח ארה"ב, שמשקפות את צפי השוק לריבית, החלו לצלול בהתאם.

ב-13 בדצמבר הודיע במסיבת העיתונאים יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול כי הבנק צפוי לבצע שלוש הורדות ריבית במהלך 2024, בעקבות נתוני האינפלציה המעודדים.

בעקבות העלאות הריבית מדד המחירים לצרכן בארה"ב רשם האטה משמעותית בשנה האחרונה ל-3.1% בחישוב שנתי בנובמבר (לעומת נובמבר 2022). האינפלציה האטה בהדרגה ב-2023 משיא של 40 שנה על 9.1% שנרשם בקיץ 2022.

אך עוד בטרם החלטת הריבית האחרונה לשנה זו, מחיר הזהב זינק ב-4 בדצמבר לשיא של 2,152.3 דולר לאונקיה. ברקע לזינוק (בנוסף לתחזיות להורדת ריבית ועל כן הנסיגה בתשואות) גם המתיחות הגיאופוליטית שיצרה המלחמה בעזה והתרחבה למוקדים רחוקים יותר במזרח התיכון. וליתר דיוק, האיום החות'י והעימותים בים האדום שהובילו משקיעים אל חוף המבטחים של הזהב.

המתכת היקרה זינקה השנה ב-14% נכון ליום המסחר האחרון של 2023, והיא נסחרת סביב 2,100 דולר לאונקיה.

מנגד, הדולר נחלש בהתאם מול המטבעות המובילים בעקבות תחזית השוק (והבנק הפדרלי) להורדות ריבית ב-2024 בשל נתוני האינפלציה המעודדים. מול סל ששת המטבעות העיקריים נסוג המטבע האמריקאי ב-2.7%. היורו זינק ב-3.9% ל-1.11 דולר.

איור: יונתן פופר

תשואות האג"ח הממשלתיות לעשר שנים בארה"ב נחלשו מעט מ-3.879% בתחילת השנה ל-3.847% בסופה. תשואות האגרת ל-30 שנה ירדו מעט גם הן מ-3.975% ל-3.996% אחרי שבמהלך השנה הגיעו ליותר מ-5%.

מחירי הנפט איבדו גובה השנה בשל חששות מצמיחה חלשה בביקוש לזהב השחור, וקיצוצי התפוקה של יצואניות הנפט אופ"ק + לא הצליחו להחזיר את המחירים לרמות של שנה שעברה. מחיר הנפט מסוג WTI הגיע משיא של 120 דולר לחבית ביוני 2022 לשפל של פחות מ-70 דולר לחבית באמצע דצמבר 2023. באמצע דצמבר חזרו מחירי הנפט לעלות, בעקבות המתקפות של המורדים החות'ים מתימן על ספינות ששטות בים האדום, שהובילו לשיבושים בהובלת ובאספקת הנפט.

המתקפות הובילו חברות ספנות רבות - בהן מהחברות המובילות בענף - להודיע שהן מפסיקות לשוט בים האדום ובמקום זאת בוחרות במסלול הארוך יותר שעוקף את אפריקה, מה שגורם לזמני אספקה ארוכים יותר וכן למחירים גבוהים יותר. נראה שהמצב ישתנה בקרוב בעקבות הקמת כוח רב לאומי צבאי בהובלת ארה"ב שנועד להגן על כלי השיט. ענקית הספנות הדנית מארסק כבר הודיע שתחזור להשיט כמעט את כל ספינות המכולות הנוסעות בין אסיה לאירופה דרך תעלת סואץ, ותסיט רק חלק קטן מהן למסלול סובב אפריקה.

הנפט מסוג WTI איבד השנה 10.6% מערכו והגיע לרמה של 72 דולר לחבית, הנפט מסוג ברנט נחלש השנה ב-3.5% ל-78.4 דולר לחבית.

בחודש ספטמבר קפצו מחירי הנפט ליותר מ-90 דולר לחבית ברקע הודעות אופ"ק על קיצוצי התפוקה שלהן, שנועדו לווסת את היצע הנפט כדי למנוע ירידה חדה במחירו.

הביטקוין בשנה מנצחת

אחד הווינרים הגדולים של השנה הוא סקטור הקריפטו, כשהמטבע הדיגיטלי הפופולרי בעולם, הביטקוין, ניתר ב-2023 ב-160%. מטבע הקריפטו השני בגודלו לפי שווי שוק, האתריום, נסק ב-100%. מניות הקריפטו המובילות בוול סטריט עלו בהתאם – מניית בורסת הקריפטו קוינבייס זינקה ב-423% השנה, אחרי שנפלה אשתקד, יחד עם כל הסקטור.

הביטקוין פתח את השנה במחיר של 16.6 אלף דולר וסיים אותה בשווי של 43 אלף דולר. בשיאו השנה ב-8.12 עמד על 44.7 אלף דולר. מחירו הגבוה אי פעם עומד על 69 אלף דולר – שיא שנקבע ב-2020.

ברקע לזינוק השנה מספר סיבות, בהן מדד נאסד"ק שהמריא השנה (הביטקוין עוקב אחר המגמה שלו). אך היו סיבות נוספות להתאוששות המרשימה: במהלך נובמבר 2023 נראה כי סקטור המטבעות הווירטואליים התגבר במידה מה על פרשיות שחיתות שהעיבו על השוק, שגם ככה נחשב לאחד הספקולטיביים והמסוכנים.

בייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, הואשמה בארה"ב שלא פעלה למנוע מימון והלבנת הון ולא הפעילה תוכנית ציות נאותה. בעקבות כך נקנסה ב-4.3 מיליארד דולר במסגרת פשרה עם הרשויות, והמנכ"ל והמייסד צ'נגפנג זהאו יפסיק לשמש בכל תפקיד ניהולי.

עוד באותו החודש, סם בנקמן פריד הורשע בכל סעיפי האישום נגדו. המייסד של פלטפורמת הקריפטו הקורסת FTX הורשע על ידי חבר המושבעים בשבעת סעיפי האישום שהוגשו נגדו בגין הונאת לקוחות ומשקיעים והלבנת הון. העונש המקסימלי על העבירות עומד על 115 שנות מאסר.

האופטימיות בקרב המשקיעי הקריפטו לא תמה כאן, כשבמשך השנה האחרונה התעצמו התקוות להשקת קרן ETF מחקה של הביטקוין בשוק הספוט בוול סטריט, קרי קרן שתעקוב אחר המסחר הישיר של המטבע, ותפתור משקיעים רבים מהשימוש בארנקים הדיגיטליים. ענקיות פיננסיים כמו בלאקרוק הגישו בקשה לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) להשיק קרנות מחקות לביטקוין, כשהדד ליין לאישור מצד ה-SEC הוא ב-10 בינואר.

ובחזרה להסתכלות רחבה על שוקי העולם: החששות למיתון בשנת 2023 אמנם לא התממשו, אך אנליסטים מזהירים כי אין ערובה לכך שהמיתון לא יגיע בשנה הקרובה, עם שיעורי ריבית שעדיין גבוהים ומשברים גיאופוליטיים לא פתורים.

יו"ר הפד פאוול הבהיר כי המועד להפחתות הריבית אינו חקוק בסלע, וכי אם הצמיחה בכלכלה תוביל לזינוק נוסף באינפלציה, ייתכן שמועד הורדות הריבית המיוחלות יתרחק, וגם העלאות ריבית נוספות עשויות להיות חלק מהפעולות שבהן ינקוט הבנק.

עם הפנים לשנת 2024, שככל הנראה תביא איתה דאגות ואתגרים משלה, המשקיעים בשווקים יקוו שהאינפלציה תמשיך לרדת ותאפשר לפד להתקדם עם תוכנית הפחתת הריבית שלו. ובתקווה שהשנה האזרחית החדשה תביא איתה בשורות טובות גם לנו כאן, במדינת ישראל הקטנה והיקרה שלנו.