הוועדה ממליצה: הכנסת תרופות להפרעות קשב, סוכרת וגמדות ילדים לסל הבריאות

ועדת סל התרופות הגישה היום (ה') את רשימת התרופות והטכנולוגיות - 110 במספרן - שהיא ממליצה להכניס לסל הבריאות. גם השנה ישנן כמה בשורות חשובות עבור כ-317 אלף ישראלים הסובלים ממחלות אשר טיפולן לא היה בסל (בחינם). היקף סל התרופות עומד השנה על 650 מיליון שקל - זהה לשנה שעברה.

הבשורה הראשונה היא כי אחרי יותר מעשור וחצי, הוועדה החליטה להחזיר את כל סקר הגנטי לאיתור נשאים למחלות גנטיות (לביצוע טרום הריון ולידה) בעלות של כמעט 44 מיליון שקל. עד עתה זה היה חלק מהשב"ן (שירותי בריאות נוספים שמשולמים הישר לקופות החולים) והיא חוזרת לפי ההמלצות לסל החל מתחילת חודש ספטמבר השנה.

עוד בשורה חשובה היא הכנסתן של שתי תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) עבור בני 18 עד 28 בעלות של כ-45 מיליון שקל. המימון הממשלתי עבור תרופות אלו היה בלעדי לילדים וכעת גם סטודנטים (ומילואימניקים) יוכלו לזכות בתרופה במסגרת הסל. בישראל ישנם יותר מ-90 אלף בשכבת גיל זו הזקוקים לתרופה לשם תפקוד תקין יותר.

שתי תרופות לסוכרת נכנסו לסל, לרבות האוזמפיק - אחת התרופות המפורסמות בתבל (מאחר שהיא מסייעת גם להרזיה והביקוש אליה זינק בכל העולם ונמצא במחסור תמידי) - וזאת בעלות של 14 מיליון שקל. ישראל חזרה לאחרונה לראש הטבלה של כריתת גפיים בגלל סכרת שהפכה לפנדמיה עולמית.

בשורה גם ל-56 ילדים בישראל הסובלים מאכונדרופלזיה (גמדות): הם יקבלו תרופה בעלות כוללת של כ-29 מיליון שקל המסייעת לגידול איברים באופן תקין ומונעת טיפולים קשים. מדובר במחלה שמכונה מחלת יתום (סובלים ממנה מעט מאוד ישראלים) והיא מעוררת את רוב הדילמות המוסריות: עד כמה לנתב חלק גדול מהסל לכל כך מעט אנשים. בהקשר הזה נציין כי התרופה למחלת דושן (עוד מחלת יתום) לא נכנסה לסל בגלל שתי סיבות: הראשונה, היא טרם עברה את כל האישורים (יש חשש לפגיעה בתפקוד שריר הלב) והיא צפויה לעלות לדיון ב-FDA בחודשים הקרובים. השניה, החברה ששווקה אותה דרשה 14 מיליון שקל לכל מטופל. 971 החולים בטרשת נפוצה קיבלו תרופה בעלות של 43.6 מיליון שקל.

גם השנה יועד רוב התקציב של סל התרופות למחלת הסרטן עם דגש על סרטן השד כאשר תרופות לטיפול בסרטן השד מוקדם קיבל תקצוב של כ-74.5 מיליון שקל.

חשוב להבדיל בין סל הבריאות העומד השנה על 74 מיליארד שקל (ערך שירותי הבריאות שמקבלים אזרחי ישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתית ומסופק על ידי קופות החולים), לבין מה שמכונה סל התרופות. כמדי שנה, סל הבריאות מעודכן כלפי מעלה לפי שלושה קריטריונים: שני העדכונים העיקריים מבחינת היקף הם העדכון הדמוגרפי (כדי שהריבוי הטבעי לא ישחוק את הסל) והשני הוא עדכון המחירים (כדי שהאינפלציה לא תשחק את הסל). השלישי הוא סל התרופות, המהווה תוספת שהיא ערכית ונורמטיבית, כלומר סובייקטיבית, והיא אמורה לשקף את סדר העדיפויות של הממשלה ביחס לבריאות. גם השנה האתגר של ועדת הסל – הוועדה הציבורית שמחליטה לאן ינותבו 650 מיליון השקלים שהממשלה הקצתה לכך - היה עצום שכן הוגשו בקשות לתרופות ולמכשירים בשווי של כ-4 מיליארד שקל.