אלו התפתחויות כלכליות צופנת לנו 2024?

שנת 2024 ניצבת בפתח. לאחר שנה של צמיחה כלכלית גלובאלית חלשה, נשאלת השאלה מה יהיו מקורות הצמיחה לשנה החדשה.

שאלה זו תלויה בגורמים רבים, כגון אופן התפתחותן של מלחמת רוסיה-אוקראינה והמלחמה במזרח התיכון, שאלת עיתוי ועוצמת המעבר ממדיניות מוניטארית עולמית מרסנת למדיניות מקלה, שאלת המשך ירידת האינפלציה, יחסי הסחר בין המעצמות ועוד.

תרחיש של היעדר פגיעה בתהליכי הגלובליזציה, הורדות ריבית, התכנסות של האינפלציה ליעדיה וסיום מסודר של העימותים הצבאיים יקל על כלכלת העולם להתאושש, מה עוד שנקודת הפתיחה נמוכה ונוחה למדי.

בינתיים, עד שכל הגורמים הללו ואחרים יתבררו, אנו נוהגים לעשות שימוש באינדיקציות מקדימות, המבוססות על נתונים ומדדים שכבר פורסמו ויש להן יכולת עקבית ומוכחת לנבא את ההתרחשויות הכלכליות והעסקיות במבט צופה קדימה וכן נקודות תפנית בפעילות הכלכלית.

המדדים הללו גם מאפשרים למקבלי ההחלטות לנקוט צעדי מדיניות בעוד מועד על מנת לעודד ולזרז התפתחויות חיוביות, או למתן ולרסן התפתחויות שליליות.

אחד הנפוצים בהם הינו מדד האינדיקטורים המובילים המשולב (Composite Leading Indicators) של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). מדד זה מחושב ומפורסם מדי חודש ומשקלל נתונים על הפעילות החרושתית, המסחר והשירותים, התעסוקה, סחר החוץ, מחירי תשומות ומוצרים, נתונים על שוקי הון כגון מדדי מניות, או תשואות פדיון על איגרות חוב ומדדי הלך רוח של משקי בית וחברות. לכל מדינה הרכב מדדי משלה.

אז בדקתי נכון להיום מה עולה מהמדדים הללו והתרשים המצורף מראה תמונה מעניינת.

בדקתי את שינוי המדד ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר-23 לעומת נובמבר-22) ואת השינוי הממוצע בין חמשת החודשים האחרונים לבין חמשת החודשים הקודמים.

הצד הימני מפרט גושי מטבע נבחרים. נראה כי התמונה של השנים האחרונים תחזור על עצמה ומדינות אסיה הגדולות (סין, יפן, הודו, דרום קוריאה ואינדונזיה) יובילו. מנגד, מדינות אירופה הגדולות (גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה) ישתרכו כהרגלן מאחור.

לא זו בלבד, חלק גדול מהפעילות הכלכלית של מדינות אירופה תלוי בעוצמתן של מדינות אסיה, המייבאות מהן מוצרים רבים.

לגבי סין, שביצועיה הכלכליים אכזבו בשנה החולפת, ודאי נוכח התקוות הגדולות שתלו בסיום המדיניות של אפס סובלנות כלפי הקורונה בתחילת השנה, מאותתים האינדיקטורים כי אולי בשנה הבאה תשוב הכלכלה השנייה בגודלה בעולם לתת את הטון, אם כי עדיין לא בקצבים המהירים שהורגלנו ממנה בשנים קודמות.

עוד מסתמן כי ארצות הברית, הכלכלה הגדולה בעולם, תרשום צמיחה מדודה, יחסית, ככל הנראה פועל יוצא של מדיניות הריסון המוכוונת של הבנק הפדרלי. אגב, ייתכן כי כניסת ארה"ב לשנת בחירות תשנה קצת את התמונה.

מהתרשים עולה עוד חשיבותן המתמשכת של הכלכלות המתעוררות והמתפתחות כהגדרתן. אלו נוטות לצמוח מהר יותר מהכלכלות המפותחות והעשירות ומסיבה זו קוריאה, סין וברזיל (שתי האחרונות חברות בקבוצת ה-BRICS) מאיישות את החמישייה הפותחת.

מנגד, גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם והראשונה באירופה, תמשיך להתכווץ וזו בשורה לא טובה מבחינת סחר החוץ בתוך היבשת. זו אחת ההפתעות והאכזבות הגדולות מבחינת הכלכלה הגלובאלית. בריטניה, מצד שני, אינה בגוש היורו ואולי תפתיע לטובה השנה.

גם היעדרותה של הודו, אחת הכלכלות הצומחות ביותר של השנים האחרונות, מקדמת הבמה בואך 2024, הינו ממצא בעייתי.

אל מול גרמניה המאכזבת, מקומה של טורקיה, הכלכלה ה-18 בגודלה בעולם, בתחתית הרשימה, אינו מפתיע, נוכח הצרות והטלטלות הפוקדות את המדינה.

כמובן, יש אינדיקטורים נוספים דרכם אנו מנסים לאמוד את ההתפתחויות הכלכליות הגלובאליות בפתח 2024. זו, כקודמתה, תהיה מאתגרת מאוד, במידה רבה בשל הגורמים לא כלכליים שעשויים להשפיע עליה ונוכח סימני השאלה לגבי תוואי הריבית והגירעונות התקציביים (התופחים) של מדינות רבות.

מכל מקום, מהמדד שתיארתי, לפחות, עולה תמונה של מה שהיה הוא שיהיה. לא תירשם צמיחה מזהירה של הכלכלה העולמית, הכלכלות הגדולות ימשיכו לדשדש, או לצמוח בשיעורם צנועים והעיניים יהיו נשואות (שוב) בתקווה לכלכלות המתעוררות והמתפתחות, לא לאלו המפותחות, ודאי לא באירופה.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות