יונתן בן ארצי מייסד שותף מנהל בקרן ההשקעות באקלים Firstime Ventures | צילום: דור מלכה
האקלים-טק הישראלי הוא מוביל עולמי באנרגיה נקייה
באחרונה פורסם בכלכליסט דו"ח של חברת Mile Advisory, וממנו עולה תמונה מאכזבת, לכאורה, לגבי חברות האקלים-טק בישראל, המפתחות טכנולוגיות להפחתת פליטות של פחמן. לפי הדו"ח, רק 152 מהסטארט-אפים בענף עוסקים ישירות בהפחתת פליטות, בעוד ש-268 נוספים תורמים לכך באופן עקיף בלבד. עוד נטען בדו"ח, כי הסטארט-אפים נותנים מענה ל-15% בלבד מהטכנולוגיות שסוכנות האנרגיה הבינלאומית הגדירה כחיוניות לצורך הפחתת פליטות, וכי משקיעים בינלאומיים מביעים עניין מוגבל בחברות הישראליות הפועלות בתעשייה. הדו"ח אף מצביע על כך, שההשקעה הממשלתית במחקר ובפיתוח במגזר האנרגיה נמוכה פי חמישה מהממוצע ב-OECD.
ואמנם, ההשקעה הנמוכה יחסית במו"פ בתחום האנרגיה היא כשלון מתמשך מצד ממשלות ישראל. רק בדצמבר האחרון ביטלה הממשלה הקצאה של 200 מיליוני שקלים, אשר אמורים היו להגיע למיזמי סביבה ואקלים. על הממשלה להתעשת, ולהגדיל את ההשקעה בענף שהוא לא רק מקור גאווה לאומי אלא גם מאפשר לישראל להתחרות בזירת החדשנות העולמית - במיוחד בתקופה כה מאתגרת להייטק הישראלי. אלא, שלגבי יתר ממצאי הדו"ח, התמונה העולה ממנו קודרת הרבה יותר מהמציאות. למעשה, האקלים-טק הישראלי איתן ומבוסס לאין שיעור מכפי שניתן להתרשם מהדו"ח.
בראש ובראשונה, הדו"ח עצמו מאשר כי לא פחות מ-420 מתוך 700 הסטארט-אפים הישראלים שנבדקו מציעים טכנולוגיות מתקדמות המסייעות להפחתת פליטות. בין אם הסיוע שלהם למשימה הקריטית הזו הוא ישיר או עקיף, מדובר ברוב מובהק של החברות בתחום - 60%. הנתון הזה אף מרשים במיוחד לנוכח העובדה, כי חלק מהסטארט-אפים בקבוצה שנבדקה עוסקים בתחומים שכלל אינם נוגעים ישירות לאנרגיה, ובהם תחבורה, מים וחקלאות.
למעשה, המספר האמיתי של החברות הישראליות הפועלות לצמצום פליטות הוא גדול עוד יותר. לפי נתוני PLANETech, יוזמה משותפת של המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת ההשקעות הבריטית Consensus Business Group, ישנם 360 סטארט-אפים ישראלים נוספים הפועלים לייצר אימפקט חיובי בתחום האקלים. סטארט-אפים אלה מפתחים מוצרים חדשניים בתחומים דוגמת חקלאות ירוקה, תחליפי בשר, תשתיות מים, מיחזור, חומרים חדשניים ופסולת ובזבוז מזון.
וזה לא הכל. לפי נתונים של PLANETech ורשות החדשנות, היקף הסטארט-אפים הישראלים בתחום האקלים זינק ב-13% ב-2022, ערב המשבר בהייטק, וחברות בענף היוו 17% מכלל חברות הטכנולוגיה שהוקמו בישראל והצליחו לגייס לא פחות מ-2.3 מיליארדי דולרים. כמובן שב-2023 חלה צניחה דרמטית של 60% בהשקעות בענף, אך חשוב לזכור כי הדבר אירע על רקע הירידה הגדולה בהשקעות בהיקף של 40% שחווה תחום האקלים העולם. ירידה זו בהיקף ההשקעות התעצמה כאן בארץ עקב המשבר שאליו נקלע ההייטק המקומי לנוכח ההפיכה המשטרית, ובהמשך המלחמה.
ועדיין, תמונת ההשקעות באקלים-טק הישראלי מותירה מקום רב לאופטימיות. לפי נתוני PLANETech ורשות החדשנות, 14 סנט מכל דולר המושקעים בהייטק הישראלי מופנים לתחום האקלים. זאת, בהשוואה ל-10 סנט בלבד בעולם, לפי נתוני PwC. במלים אחרות, האקלים-טק המקומי שלנו עקף, ובפער, את שאר העולם במשקל שמייחסים לו משקיעים בהייטק. גם פרופיל המשקיעים מעודד. לפי אותם נתונים, קרוב למחציתם הם משקיעים בינלאומיים - עדות לאטרקטיביות של האקלים-טק הישראלי בעיניי קרנות הון-סיכון ומשקיעים מעבר לים.
הנתונים הללו אינם מפתיעים את מי שחי ונושם את האקלים-טק בישראל. משקיעים בינלאומיים מעורבים עמוקות בנעשה אצלנו בענף, והם אחראים במידה רבה לכך שמספר הסטארט-אפים בתחום מוסיף לצמוח מדי שנה. בסך הכל הושקעו ב-5 השנים האחרונות לא פחות מ-8.5 מיליארדי דולרים בחברות אקלים ישראליות.
כמו יתר תעשיית ההייטק, האקלים-טק אכן מתמודד בימים אלה עם אתגרי המשבר שהחמיר בגלל המלחמה. אך המשבר הוא גם הזדמנות למנף את טכנולוגיות האקלים כדי לייצר אנרגיה זולה יותר למשק המשווע לחסכון בעלויות, וכדי להניע מחדש את גלגלי ההייטק והכלכלה הישראלית. התשתית של האקלים-טק הישראלי חזקה וצומחת, גם כעת, והאחריות לנצל את ההזדמנות בידינו.
הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן ההשקעות באקלים Firstime Ventures