90% מהסטודנטים בישראל בלי סיכוי למגורים במעונות

את שנת הלימודים הקרובה בישראל צפויים לפתוח כ־350 אלף סטודנטים. שנת 2022־2023 תהיה שנת לימודים "רגילה" שבה הלימודים במוסדות יהיו ברובם פרונטליים לאחר תקופת הקורונה. השאלה היא אם הסטודנטים ימצאו קורת גג לישון בה. מאז השנה שעברה מספר המעונות גדל, אך עדיין בהשוואה לצרכים מדובר בטיפה בים - באוניברסיטת תל אביב לדוגמה לומדים כ־30 אלף סטודנטים אך ברשותה רק כ־3,000 מיטות במעונות.

מנתוני התאחדות הסטודנטים הארצית ב־2021 היו בישראל 23,140 מיטות במעונות, ומבדיקת "כלכליסט" עולה כי ב־2022 עומד מספר המיטות על 25,237 מיטות. ויש תוכניות בבנייה לעוד כ־800 מיטות. לפי נתוני ההתאחדות, המחיר הממוצע שסטודנט בישראל משלם על מיטה במעונות הוא 1,270 שקל לחודש (לפני חשבונות), ועד היום המדינה תקצבה כ־10,000 מיטות בסכום של 380 מיליון שקל. עוד עולה מנתוני ההתאחדות, כי המצב בישראל רחוק מנתוני המדינות המערביות, כאשר במדינות ה־OECD יש הסדרי מעונות עבור כ־15% מהסטודנטים בממוצע, ואילו בארץ הנתון עומד על כמחצית מכך. לפי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה מספר המיטות גבוה יותר ועומד על כ־27 אלף מיטות ולכן גם שיעור המיטות ביחס ל־OECD גבוה יותר ועומד על כ־10%.

הקמת מעונות היא משימה שהוטלה ברובה על מוסדות הלימוד, אך מ־2012 בעקבות המחאה החברתית ומסקנות ועדת טרכטנברג גם המדינה החלה לשים את היד בכיס ולתמוך במוסדות האקדמיים, כשהמטרה היתה להקל על יוקר המחיה של צעירים ומהבנה שכל חדר מעונות מוריד בעקיפין גם לחץ משוק הדירות. היעדים שהוצבו אז היו הגעה לשיעור של כ־15% ביחס שבין מספר הסטודנטים למספר המיטות במעונות, בדומה לממוצע במדינות ה־OECD, אך כאמור, יעד זה לא הושג. עד כה תקצבה הות"ת כ־20 מוסדות ובסך הכל כ־10,000 מיטות, התמיכה נעשתה באמצעות פרסום "קול קורא" למוסדות עד כה פורסמו שלושה קולות קוראים בשנים 2012, 2014 ו־2016. עם זאת, מאז 2016 לא פורסם קול קורא חדש, והמדינה לא הקצתה למעונות תקציבים חדשים. רק כעת, לאחר הפסקה ארוכה של שש שנים, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים, מתגבש קול קורא חדש שיעמוד על סכום של כ־50 מיליון שקל.

באוניברסיטת תל אביב, שבה לומדים 30 אלף סטודנטים ויש 3,000 מיטות במעונות בלבד, ערים היטב לבעיה. לדברי עופר לוגסי, סמנכ"ל הנדסה באוניברסיטה, הביקוש באוניברסיטה הוא יוצא דופן גם בגלל המחסור בדירות בעיר, וגם בגלל מחירי השכירות שהם הגבוהים בארץ. "אנחנו מחפשים פתרונות חלופיים במקביל לקידום תוכנית מול העירייה והות"ת שתוסיף לנו 1,000 מיטות. השכרנו עכשיו חדרים מרשת משען ואנחנו מחפשים מלונות נטושים. החסמים הם גדולים, גם בהיבט התכנוני". בפריפריה המצב הוא מעט טוב יותר אך עדיין רעוע, במכללת תל חי, למשל, לומדים כ־4,500 אך למכללה יש כ־395 מיטות בלבד (כולל 63 דירות בשלוחה בקצרין), והחל משנה הבאה מספר המיטות יקטן בשל דרישה של עמידר לפנות את חלק מהדירות המשמשות את הסטודנטים בקריית שמונה.

במצב עניינים כזה מרבית הסטודנטים בישראל נדרשים למצוא פתרונות מגורים מחוץ למעונות של מוסדות הלימוד. אך מחירי השכירות הגואים יקשו עליהם להתמודד עם ההוצאה הכספית הגדלה והולכת, בעוד ששכרם של אלה מביניהם שעובדים, לא השתנה מהותית. לפי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים, כבר ב־2021 היה פער בין ההוצאה החודשית של סטודנט, שעמדה על כ־5,459 שקל בממוצע לעומת הכנסה ממוצעת שנעה בין 4,316 שקל לחודש במכללות המתוקצבות, 4,741 שקל באוניברסיטאות, ו־5,914 שקל במכללות הלא מתוקצבות. ההוצאה על דיור עמדה על כ־2,500 שקל לחודש, כלומר מרבית הסטודנטים מוציאים למעלה מ־50% משכרם על מגורים. ההערכה כעת היא כי לאור הזינוק במחירי שכר הדירה מצבם של הסטודנטים הורע מאוד.

לדברי מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית שי שידלוב "אנחנו מרגישים את המחנק של הסטודנטים ולא רואים אופק לשינוי. היינו רוצים לראות מודלים של קו־ליביניג (Co Living) שיאפשרו הקצאת שימושים לסטודנטים, כמו התוכנית בבורסה בר"ג. היינו רוצים לראות יותר הפרשה של קרקעות חומות (קרקע בבעלות רשות מקומית המיועדת לשימוש הציבור) לטובת סטודנטים, ואנחנו מנסים לסייע בפתרונות, כולל שיתוף פעולה עם הות"ת והמל"ג וניסיון לתקצב עוד מעונות". לפי הנתונים שמספק שידלוב, מדי שנה כ־14% מהסטודנטים שוכרי הדירות נאלצים לעזוב את הדירות שלהם בשל קושי כלכלי, והשנה להערכתו המספרים יהיו גבוהים יותר, וזה כשמלכתחילה כ־50% מהסטודנטים גרים אצל ההורים.

סטודנטים שביתם מרוחק ממוסד הלימודים נאלצים לא יכולים לסמוך על פתרון כזה. בתל אביב דמי השכירות במעונות הם ברף הגבוה של המחירים, בין 1,800־1,900 שקל בממוצע. אך מצב השכירות הכללית גרוע בהרבה, בשוק החופשי הסטודנטים נאלצים להתמודד על דירות עם ביקוש ומחירים שזינקו בחודשים האחרונים. לדברי יריב פלבניק, סטודנט בבר אילן שמתגורר בתל אביב בדירת יחיד " השוק כאן מאוד קשוח. למזלי התאפשר לי לעבוד שלושה ימים בשבוע ובצורה כזו החזקתי את הראש מעל המים, לא נכנסתי למינוס, אבל זה היה ממש גבולי. אני מוציא יותר מ־50% מההכנסות שלי על שכר דירה ואני עוד במצב טוב".

לדברי שירלי ורנר זכיינית רי/מקס אושן עם שלושה סניפים בתל אביב "סטודנטים מחפשים לרוב דירות עם שותפים בתקציב עד 3,000 שקל לשותף או לחדר, זה סכום שלפני עליות המחירים יכלו לעמוד בו. בהרבה מקרים נכנסו שלושה שותפים לדירת 4 חדרים שהושכרה ב־8,000 שקל וזה עדיין היה מתאים לתקציב. אבל במחירים הנוכחיים הם יתקשו לעמוד בזה, ובשכר דירה אין הנחות לסטודנטים".

אך גם בפריפריה מקפיצים מחירים. ליעד חורי סטודנט במכללת תל חי גר כרגע במעונות ומשלם 950 שקל על חדר בדירה עם ארבעה שותפים. לדבריו, מחוץ למעונות, בקריית שמונה או בקיבוצים ובמושבים בגליל העליון, המחירים גבוהים: "העלו כאן מחירים, רציתי לעזוב אבל אני לא מוכן לשלם 3,000 שקל לדירת סטודיו בקריית שמונה או בקיבוץ. המחירים עלו כאן בכ־500 שקל בממוצע בשנה האחרונה".

על הביקוש לדירות סטודנטים במחירים סבירים בצפון מעיד גם יזם הנדל"ן נדב ברזילי מבעלי קבוצת ברזילי הבונה מתחם מגורים לסטודנטים בקריית שמונה שיכלול 316 דירות וצפוי להיפתח בשנת הלימודים הקרובה. לדבריו, הקבוצה פתחה את ההרשמה ל־83 דירות ראשונות והשכירה את כולן תוך שעה. "זה ביקוש מאוד גבוה ליולי, הרבה נמצאים בחו"ל וזה חודש שבדרך כלל לא סוגרים בו עסקאות עם סטודנטים".

שלומי אבן צור סטודנט שנה ג' לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, עבר בתקופת הקורונה עם בת זוג לדירה בשכונה ב' בבאר שבע. "עברנו ביוני, מחוץ לעונה ושכרנו דירת שלושה חדרים ב־2,600 שקל, הכנסנו סעיף שלא יוכלו להעלות לנו שכר דירה בשנה השנייה. התקופה הסתיימה עכשיו ומעלים לנו ל־2,850 שקל, 10% תוספת".

אביחי בוכניק מתווך בקבוצת "ארץ עיר" אומר כי מרבית הסטודנטים מעדיפים לשכור דירות בשכונות הסמוכות לאוניברסיטה ו"הרוב המוחלט מעדיף לא לגור במעונות כי אז יש להם עצמאות מוחלטת ושותפים שהם בוחרים. יש כמה סוגים של דירות: חדר וסלון ניתן למצוא במחירים של 2,200־2,500 שקל, ודירות לשלושה שותפים יעלו בין 1,000־1,250 שקל לחדר, תלוי בקרבה לאוניברסיטה".