אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש קבע: בקשה לייצוגית נגד אמזון תידון בישראל צילום: שאטרסטוק

פרסום ראשון

ביהמ"ש קבע: בקשה לייצוגית נגד אמזון תידון בישראל

בבקשה נטען כי בחלק מהעסקאות אמזון מציגה מחיר בדולר ולא בשקל וגובה בהן שער המרה הגבוה מהשער היציג ומהשער המותר לפי חוק הגנת הצרכן. בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי אין מקום למנוע מבית משפט ישראלי לדון בתביעה העוסקת בציבור רחב של צרכנים ישראלים רק משום שמדובר בתאגיד זר

04.08.2022, 10:00 | ליטל דוברוביצקי

בית המשפט המחוזי מרכז קבע אתמול (ד') כי אין מקום למנוע מבית המשפט בישראל לדון בתביעה העוסקת בציבור רחב של צרכנים ישראלים רק משום שחברת אמזון היא תאגיד זר. משמעות ההחלטה היא כי בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אמזון תתברר בישראל ויחול עליה דין ישראלי (חוק הגנת הצרכן).

אמזון היא אחת מחברות הסחר האלקטרוני והקמעונאות המקוונת הגדולות בעולם, הפועלת בהיקפים גדולים גם בשוק הישראלי. בתובענה ובבקשת האישור נטען שבחלק מהעסקאות אמזון מציגה מחיר בדולר ולא במטבע ישראלי, וכי בעסקאות אלו היא גובה שער המרה הגבוה מהשער היציג ומן השער המותר לפי חוק הגנת הצרכן.

השופט רמי חיימוביץ קבע כי "יש לזכור כי התובענה עוסקת בסוגיה צרכנית ייחודית לציבור הישראלי, שכן המרה מדולר ארה"ב לשקל חדש רלוונטית בעיקר (וככל הנראה רק) לצרכנים ישראליים".

עוד קבע השופט בהחלטתו כי "קיימים פערי כוחות כמעט בלתי ניתנים לגישור בין אמזון, שהיא אחת מחברות הקמעונאות הגדולות בעולם, לבין הצרכן הישראלי. פערים אלה יוצרים באופן מובנה מצב בו התאגיד עלול לנצל לרעה את מעמדו ומחייבים את בית המשפט להגן על 'האדם הקטן' אשר מתנהל התנהלות עסקית מול תאגיד הענק".

החלטת בית משפט ניתנה בהמשך לבקשת אמזון לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום בטענות שונות, שהעיקרית בהן היא שבהסכם השימוש נקבע כי מחלוקות יתבררו בבוררות מקוונת, על-פי דין מדינת וושינגטון בארה"ב, והמשתמשים ויתרו על האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד אמזון, ואילו המבקש הגיש תביעה ייצוגית בבית משפט בישראל לפי הדין הישראלי.

עוד טענה אמזון כי היה על המבקש להגיש תביעתו לפי דין וושינגטון או להגיש חוות דעת שתוכיח כי מדובר בדין זר מקפח, כלומר סעיף בחוזה שמעניק למנסח החוזה יתרון לא הוגן ועל כן בית המשפט מוסמך לבטלו.

המבקש מצדו טען באמצעות עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר כי אמזון בחרה לפנות במכוון לציבור הישראלי, ולכן יש לברר תביעות צרכניות נגדה לפי חוק הגנת הצרכן הישראלי. נוכח חשיבות הנושא, הגישה גם היועצת המשפטית לממשלה עמדה משפטית המצדדת בהחלת חוק הגנת הצרכן על עסקות צרכניות מקוונות מהסוג הנדון, במיוחד נוכח פערי הכוחות בין הצדדים ופניית התאגיד הזר לציבור הישראלי.

מימין: עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר, צילום: אריאל שרוסטר מימין: עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר | צילום: אריאל שרוסטר מימין: עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר, צילום: אריאל שרוסטר

מקורה של מחלוקת זו נעוץ בשינוי במאפייני הסחר הבינלאומיים, שעבר מסחר פיזי לסחר מקוון, כשמצד אחד ניצבת חברה בינלאומית, המבקשת לכלכל צעדיה מראש ועל פי דין אחד, ומנגד ניצב צרכן או משתמש, שרגיל לכלכל פעולותיו בהתאם לדינים שבמדינתו, וכשנגרם לו עוול הוא מבקש להגיש הליך בבית המשפט המקומי ובהתאם לדין המקומי.

השופט קבע בהקשר זה כי "שלילת אפשרות להגיש תובענה ייצוגית בישראל היא תנאי מקפח מובהק בחוזה אחיד. התובענה הייצוגית היא אמנם מכשיר דיוני, אך לא ניתן להשקיף עליה באופן זה לבדו, שכן מדובר באחד הכלים המרכזיים לאכיפת זכויותיו המהותיות של 'האזרח הקטן', ובהיעדרה תיגרם פגיעה בצרכנים באשר הם".

השופט הורה לאמזון להשיב לבקשת האישור עד אוקטובר, וקבע דיון ראשוני לינואר 2023.

בית המשפט העליון דן לפני מספר ימים במקרה אחר של תאגיד זר - פייסבוק. בתביעה אישית שהוגשה נגד החברה אימץ בית המשפט את עמדת היועמ"שית וקבע כי תניית ברירת הדין הזר שנמצאת בתנאי ההתקשרות בחוזה של פייסבוק היא תנייה מקפחת שדינה להתבטל ביחס לצרכנים ולעסקים קטנים. עוד קבע בית המשפט כי מדינת ישראל, ככל מדינה ריבונית, אינה יכולה לתת יד ל"מיקור חוץ" של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה, "לבטח שלא על דרך של מתן כוח הבחירה לידי תאגידים גלובליים לקבוע איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל", נכתב בפסק הדין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות