שיא ישראלי: פאלו אלטו כבר נושקת ל־100 מיליארד דולר

לפני כשנה, בסוף אוקטובר 2022, הצהיר ניקש ארורה בראיון ל"כלכליסט" כי פאלו אלטו, שהוא עומד בראשה, תהיה חברת הסייבר הראשונה שתגיע לשווי של 100 מיליארד דולר.

באותה עת נסחרה החברה סביב שווי של 50 מיליארד דולר והיה די ברור כי מדובר בעוד הכרזה שחצנית שאוהבים לשחרר מנהלי חברות טכנולוגיה, בעיקר מנכ"ל כמו ארורה, שבאחד מתפקידיו הקודמים היה מספר 2 של מאסיושי סאן בסופטבנק.

אבל אתמול ננעלה פאלו אלטו בשווי שוק של 98.96 מיליארד דולר ורוב הסיכויים שארורה עצמו לא האמין עד כמה מהר תגיע החברה שהוא מנהל, ואשר הקים ניר צוק הישראלי, לשווי הפנומנלי. אף שפאלו אלטו החלה את 2023 במשקל כבד, זה לא הפריע לה לזנק ב־120% נוספים מאז, מה שהביא אותה כעת לשווי שיא היסטורי, כפסע מאותה הבטחה ל־100 מיליארד דולר. רק לשם המחשה, גם בשווי השוק הנוכחי שלה, פאלו אלטו גדולה יותר מ־12 החברות הגדולות ביותר בבורסת ת"א, עליהן נמנות נייס, בנק לאומי ובנק הפועלים, טבע ואלביט.

אבל פאלו אלטו לא לבד במשחק. באופן מפתיע למדי, הגיעו גם חלק גדול מחברות הסייבר הישראליות לשיא היסטורי בימים האחרונים. זאת, למרות שרק לפני חודשיים, מיד אחרי המתקפה הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר, היה חשש מפני פגיעה קשה במוניטין של הסייבר הישראלי. בכנסים בארה"ב התלחששו המשקיעים והמתחרים על כיצד ייתכן שהטכנולוגיה הישראלית המפורסמת כשלה להתריע מפני התוכניות הקטסטרופליות של חמאס. היו כאלה שחששו שיהיו לכך השלכות שליליות על מותג הסייבר הישראלי שנבנה לאורך העשור האחרון. אלא שחודשיים אחרי המתקפה, וכאשר המלחמה עוד בעיצומה, מצאו את עצמן גם צ'ק פוינט וסייברארק הוותיקות בשיא של כל הזמנים, וגם ורוניס אינה רחוקה משם. רק סנטינל וואן שהיתה הנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה, עדיין רחוקה משווי השיא של כמעט 20 מיליארד דולר, בו נסחרה ב־2021, למרות שגם מנייתה עלתה באחרונה.

צ'ק פוינט וסייברארק הן ההפתעות הגדולות של השנה, שכן מדובר בשתי חברות ותיקות, שדווקא בתקופת הגאות של 2021 לא היו הכוכבות הגדולות. אלא שסייברארק זינקה ב־61% מתחילת 2023, מה שהביא אותה לשווי של 8.5 מיליארד דולר. לעומתה, צ'ק פוינט הסתפקה בעלייה של 17%, תשואת חסר לעומת נאסד"ק שעלה ב־36%, אבל הגיעה גם היא לשווי שיא היסטורי של 17.5 מיליארד דולר. אין מדובר בתופעה ישראלית בלבד, ולמעשה בחודשיים האחרונים רוב החברות בסקטור הסייבר נהנה מרוח גבית, יחד עם מדד נאסד"ק, ובהן קראודסטרייק וזיסקיילר. גם הן מסיימות את השנה עם עלייה דו־ספרתית נאה, אך הן עדיין לא הצליחו לשחזר את רמות השיא ההיסטוריות. בניגוד לחברות הישראליות, שחלקן תומחרו בחסר יחסי, הכוכבות האמריקאיות המריאו גבוה מדי במונחי מכפילי צמיחה בשנות הגאות ולכן פוטנציאל העלייה שלהן מוגבל יותר. זאת, בעיקר לנוכח העובדה כי למרות הדו"חות הטובים ברובם בחברות הסייבר והתחזיות האופטימיות, קצבי הצמיחה החריגים של 2020 ו־2021 לא יחזרו בקרוב.

מה דוחף את חברות הסייבר כלפי מעלה בתקופה בה הסביבה המאקרו כלכלית עדיין מאתגרת וארגונים עוד לא שיחררו את היד הקפוצה על התקציבים? ישנם מספר גורמים בשוק הסייבר, שחלקם פועלים באופן גורף לטובת כל השחקניות; וישנם גורמים שמפרידים בין החברות שזיהו נכון את הכיוון ויישמו את האסטרטגיה. את הדחיפה הכללית מקבל הענף מריבוי מתקפות הסייבר ככל שיש יותר כאוס בעולם. היקף ההתקפות עלה מאז המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וגם המלחמה בעזה ומעורבות גורמים נוספים שמנסים לבחוש בה, מובילה למתקפות סייבר תכופות יותר. ארגונים בישראל מרגישים זאת היטב על בשרם בחודשיים האחרונים, אבל זה נכון גם לגבי שאר העולם. רק לפני שבוע פרסמו ארה"ב וישראל אזהרה על פעילות של האקרים איראנים, שמנסים לפגוע בתשתיות חיוניות בארה"ב. גורם כללי נוסף לעליית השווי של חברות הסייבר הוא הנחיית רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), שתיכנס לתוקף ביום שני הקרוב ותדרוש דיווח מקיף ומהיר בהרבה על אירועי סייבר בחברות. אלה יידרשו לדווח על אירוע סייבר בתוך ארבעה ימים בלבד מרגע הגילוי. גם בדו"חות השוטפים יידרש פירוט נרחב בהרבה על מדיניות הגנת הסייבר ואמצעי הזהירות שננקטים. בתעשיית הסייבר מדברים על כך שהדרישות החדשות מלחיצות את הדירקטוריונים, שמבינים שהאחריות עומדת להתגלגל אליהם ולצאת מגבולות משרדו של ה־CISO, מנהל אבטחת המערכות, שהיה אחראי על כך עד עכשיו.

אודי מוקדי מייסד משותף, סייברארק | צילום: אוראל כהן

"זו האצה של כל התהליכים שהיו עד היום בתעשייה וזה גורם לארגונים להשקיע יותר ביכולת להבין מה הנכסים הרגישים ביותר שלהם ואיפה החשיפות. הם גם צריכים לדעת למי בארגון יש גישה למה", אמר ל"כלכליסט" אודי מוקדי, מייסד ויו"ר סייברארק. מעבר לריבוי ההתקפות ודרישות הדיווח המחמירות, גם ההתפתחויות הטכנולוגיות תורמות למומנטום החזק בסייבר. זה התחיל בענן, שהמעבר אליו פתח קטגוריות שלמות בענף והמשיך עם פריצות הדרך הטכנולגיות הדרמטיות בבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית הגנרטיבית פותחת עולמות חדשים ומפחידים למדי בפני ההאקרים וכתוצאה מכך דורשת גם היערכות והשקעה מצד החברות שמספקות את ההגנה.

לצד הווקטורים שדוחפים את כל חברות הסייבר, ישנן מספר מגמות שמפרידות בין החברות שהשכילו לזהות אותן מבעוד מועד לעומת אלה שפיספסו. כאן אפשר לציין לטובה את מרבית חברות הסייבר הישראליות, שנהנות מכך שהן עובדות היסטורית עם הארגונים הגדולים יותר ולא מתבססות על העסקים הקטנים והבינוניים בלבד, וכן עשו מאמץ לפתח פלטפורמה שמאגדת שורה של מוצרים ולא פתרון צר אחד. בקיץ האחרון היתה זו פאלו אלטו, שהפכה רשמית לקובעת הטון הראשית בתעשייה, שהכריזה על כך שנגמר עידן הפתרונות הנקודתיים המרובים והחל עידן הפלטפורמות. אפשר היה לחשוד במניעים של פאלו אלטו, כחברה שדוגלת באסטרטגיית רכישות שמכניסה אותה כמעט לכל תחום בשוק הסייבר, אבל גם בסייברארק, שפועלת דווקא באחד התחומים הבודדים בהם אין נוכחות לפאלו אלטו ‑ ניהול זהויות בארגון ‑ מדברים על פלטפורמה. מנהלי האבטחה התעייפו, אין להם קשב ואת התקציבים של פעם לנסות פתרונות קטנים, אומרים בסייברארק.

גיל שוויד, צ'ק פוינט. מההפתעות הגדולות של השנה | צילום: יאיר שגיא

זו אגב גם הסיבה לכך ש־WIZ הישראלית, עדיין חברה פרטית צעירה, החלה לדבר על רכישות ולפני שבוע אף רכשה, לראשונה בתולדותיה, סטארט־אפ ישראלי. ישראלית נוספת, צ'ק פוינט, עשתה את אחת העסקאות הגדולות בישראל בשנה החולפת, עם רכישת פרימטר 81 בחצי מיליארד דולר, כדי להרחיב את הפתרון שלה לשוק ה־SASE. בסיכום הרבעון השלישי שפרסם בנק ההשקעות אופנהיימר על שוק הסייבר, כותב האנליסט סרגיי וסצ'נוק על נטישת ספקיות נישה לטובת הפלטפורמות. המגמה הזו פועלת בעיקר לטובת פאלו אלטו, אך גם לטובת סייברארק, שביצעה מהפך עם מעבר למודל SAAS ועם הרחבת סל המוצרים שלה לפלטפורמה רחבה בתחום ניהול הזהויות. תת־תחום זה זוכה לעניין מחודש, משום שחלק מפריצות הסייבר הגדולות ביותר באחרונה נעשו באמצעות התחזות לעובדים.

כך למשל, המתקפה על בתי הקזינו של MGM בווגאס לפני שלושה חודשים, ששיתקה את המערכות ברמה שהמלונות נאלצו לעשות צ'ק־אין ידני ולקבל תשלומים במזומן בלבד, נעשתה לאחר שהתוקפים למדו ברשתות החברתיות הכל אודות אחד העובדים, התקשרו למוקד התמיכה הטלפוני של MGM תחת זהותו וביקשו לשנות את סיסמתו למערכת. משם, הדרך היתה סלולה. עלות המתקפה המוערכת ל־MGM היא 100 מיליון דולר. מי שמנסה לחקות את סייברארק היא ורוניס הוותיקה.

ורוניס פיתחה פתרון להגנה מפני כניסת גורמים לא מורשים לקבצים במערכות מידע ארגוניות ובימים אלה היא מנסה לעבור למודל SAAS, כפי שעשתה סייברארק בהצלחה בשנתיים האחרונות. במקביל, היא מתאימה את הטכנולוגיה שלה לעולמות הענן, בדומה למאמץ של צ'ק פוינט בשנים האחרונות. אף שגם בצ'ק פוינט וגם בפאלו אלטו הרבעון השלישי היה מעט חלש ושתי החברות דיברו על התארכות מחזורי המכירות וקושי בסגירת עסקאות, הפיזור הרחב של לקוחותיהן מאפשר להן להמשיך לצמוח. צ'ק פוינט, אגב, היא עדיין חברת הסייבר שצומחת בקצב האיטי ביותר מבין המתחרות, אך נהנית משינוי הטעמים של המשקיעים לטובת צמיחה רווחית.

החברה של גיל שויד, אחד המנכ"לים הוותיקים ביותר בוול סטריט, היא הרווחית ביותר מבין חברות הסייבר, אך נסחרת במכפיל המכירות הנמוך מכולן. לאקורד הסיום החזק של מניות הסייבר ב־2023 יש משמעויות רחבות ומעניינות גם לשוק הסטארט־אפים בתחום, שהוא אחד המרכזיים בישראל. כמעט כל חברות הסייבר הגדולות עשו רכישות בשנה האחרונה. פאלו אלטו היא המובילה עם רכישת טאלון ודיג בכמעט מיליארד דולר. צ'ק פוינט כאמור קנתה את פרימטר 81, קראודסטרייק קנתה את ביוניק הישראלית ב־350 מיליון דולר ו־TENABLE קנתה את ארמטיק ב־265 מיליון דולר. מגמה זו צפויה להימשך גם ב־2024 ולעודד גם קרנות הון־סיכון וקרנות השקעה פרטיות להזרים כסף לסטארט־אפים חדשים בסייבר, משום שהאופק לאקזיט הופך לברור יותר ובהיר יותר מאי פעם.