חניקות, אגרופים, בעיטות: הוגשו עשרות תלונות נגד שוטרים

מאז תחילת ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית הוגשו למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שנמצאת תחת משרד המשפטים עשרות תלונות על אלימות חריגה של שוטרים בהפגנות.

חלק מהתלונות נבחנו אך העדויות והראיות לא הספיקו כדי לזמן את השוטרים לחקירה באזהרה, אך ישנם מקרים שהועברו על ידי מח"ש לטיפול של היחידה לתלונות הציבור במשטרה להמשך טיפול משמעתי, מאחר שלא הגיעו לרף הפלילי. במספר מקרים — יש בקרב אנשי המחאה שמבקרים וטוענים שבפחות מדי — אף נחקרו שוטרים באזהרה.

כך, למשל, היה במקרה של השלכת רימוני הלם על מפגינים בתל אביב בחודש מרץ, לכאורה בניגוד לנהלים. במקרה זה נחקרו שישה שוטרים באזהרה, בהם רפ"ק מאיר סוויסה, שתועד משליך רימון הלם בסרטון שהופץ. התיק ממתין כעת לקבלת החלטה אם להעמידם לדין. מקרים אחרים שנחקרו נגעו לפרשי משטרה שתועדו פוגעים במפגינים.

בשבוע שעבר נחקרו שני שוטרים באזהרה. האחד בחשד לתקיפת מפגין, לאחר שבסרטון שהופץ הוא נראה מכה את המפגין בעודו אזוק ומובל לניידת. השוטר השני — בחשד לשיבוש מהלכי משפט לאחר שלא כתב בדו"ח הפעולה את כל תיאור האירוע.

תלונות נוספות, שבעקבותיהן נפתחה חקירת מח"ש, הוגשו נגד סנ"צ יאיר חנונה, מפקד יס"מ תל אביב, על אלימות שכללה חניקות, אגרופים, קללות — בין השאר בעקבות התמונה שהפכה ויראלית שבו הוא נראה מניף אגרוף לעבר אמיתי עבודי, לאחר מעצרו בנתיבי איילון בשבוע שעבר. חנונה וארבעה שוטרים נוספים זומנו למח"ש בעקבות אירועי האלימות האחרונים.

לא מעט מכתבים ובהם טענות על שימוש מופרז בכוח, אלימות חריגה של שוטרים וקיפוח זכויות עצורים במחאה נשלחו למפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בימים האחרונים. האגודה לזכויות האזרח שלחה מכתבים על שימוש באמצעים לפיזור הפגנות בניגוד לדין לכאורה וכן על "שימוש בכוח בלתי סביר לפיזור הפגנה", שהופעל על ידי המשטרה.

סיון תהל, רכזת שטח וחופש המחאה באגודה, ועו"ד הגר שחטר כתבו כי "ריבוי המקרים של אלימות קשה של שוטרים כלפי מפגינים מורה כי לא מדובר על מקרים יחידים אלא על מדיניות". הן ציינו במכתב שורת מקרים פרטניים מתועדים וכתבו כי "הפעלת מכת"זיות לכיוון ראשי המפגינים, זריקת חפצים בוערים לכיוון מפגינים, הכאת מפגינים מכות נמרצות כאשר הם מוטלים על הכביש, הטחתם בבטון, אינן שמירה על הסדר הציבורי, אלא אלימות מפורשת, וניצול שלא כדין של כוחה של המשטרה שנועד לטפל בהפרות סדר באירועים שאינם כאלה".

מכתבים אחרים שנשלחו למפכ"ל נגעו לטענות על קיפוח זכויות עצורי המחאה, שמספרם מאז פברואר כבר נושק ל־1,000, לפי נתוני מערך "עוטף העצורים", הכולל עשרות עורכי דין מתנדבים המלווים את עצורי המחאה נגד ההפיכה המשטרית. הן עו"ד דניאל חקלאי והן ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר פירטו במכתביהם לשבתאי על "ליקויים חמורים בתפקודן של תחנות משטרה" הן בסוגיית שמירת זכויות העצורים והן בסוגיית היחס לעורכי הדין שמייצגים אותם. הליקויים האלה כוללים, בין השאר, הפרת חובת המשטרה לעדכן מיידית לאן יובאו העצורים, מניעת כניסת עורכי דין לכמה מתחנות המשטרה או הוצאתם מהן במשך שעות ארוכות, ועוד.

אל מול ריבוי התלונות — שלפי משרד המשפטים אינו חריג ביחס לשגרה - גם במח"ש משרטטים את הגבולות, שלעתים עשויים להיות מטושטשים במפגשים בין מפגינים לשוטרים. הפעלת כוח הולם ומידתי, על פי הסמכות המוקנית לשוטרים בחוק, מותר. זה כולל לפעמים אפילו מה שמכונה "אגרופי ריכוך" למפגינים שכובים על הקרקע שמתנגדים להתפנות או אוחזים בשוטרים. אך הכאת מפגין שכבר נעצר או נאזק ושאינו מתנגד - אסורה בהחלט. "ריסון הכוח הוא חשוב ביותר. אין לשוטרים עילה לשימוש בכוח ובאלימות כשאדם מנוטרל, אזוק, לא מתנגד וכבר נעצר או מובל לניידת. במקרים אלה אין ספק שזה פלילי, גם אם זו רק סטירה או אגרוף. במקרים כאלה מח"ש תחקור ותעמיד לדין", אמרו לאחרונה גורמים בכירים במשרד המשפטים בשיחות פנימיות.

"במקום המפכ"ל לא הייתי מחכה למח"ש אלא יוזם בדיקה פנימית בתוך הארגון בכל אותם מקרים שיש לי בהם סמכות", אומר ל"כלכליסט" מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי. "למפכ"ל יש אינטרס לבדוק את הדברים ולהפיק לקחים עוד לפני חקירת מח"ש, הן לקחים משמעתיים והן מבצעיים. זה עצוב שמח"ש צריכה להיות גורם מרתיע מפני אלימות שוטרים. אני מכיר תקופות שבהן המפקדים היו גורם מרתיע, וכך נכון שיהיה".

קראדי מוסיף כי "כשאנחנו רואים איך מפזרים הפגנות, כואב הלב. זו קריסה של כל תורות ההפעלה שמשטרת ישראל למדה, הדריכה והכשירה. המשטרה לא צריכה להיראות ככה, זה נראה כמו קטטה בשכונה. היתה תורה לפיזור הפגנות שכתבנו והכנו - איך פרש על סוס עובד עם מכת"ז ועם יס"מ, וכל זה התפרק ולא קיים היום. אני רואה אובדן מקצועיות מוחלט של שוטרים שלא יודעים לפזר הפגנות בלי נפגעים. כישלון בביצוע המשימה פוגע בכושר ההרתעה של המשטרה".

מצד אחד, נשמעה בימים האחרונים ביקורת על מח"ש מצד אנשי המחאה, שהיא פסיבית ואינה יוזמת מספיק חקירות, אם באמצעות שליחת חוקרים לשטח ואם באמצעות חיפוש אקטיבי של תיעודים באינטרנט ובתקשורת לאלימות שוטרים, ובעיקר מחכה שהמפגינים יגיעו אליה להתלונן. אגב, בפני כל אזרח עומדת האפשרות לפנות למח"ש ולתלונות הציבור במשטרה ולהגיש תלונה מקוונת בהליך פשוט ומהיר. מצד שני, מוטחת במח"ש ביקורת כמו מצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמיהר להוציא הודעת גיבוי לסנ"צ חנונה, עוד בטרם זומן לחקירה, ומסר בנבזיות אופיינית ש"מח"ש מנסה להלך עליו אימים".

במשטרה סירבו למסור נתונים על כמות התלונות הוגשו ליחידה לתלונות הציבור או כמה שוטרים הועמדו לדין משמעתי והפנו להגשת בקשה לפי חוק חופש המידע. "יש בעיה שהמשטרה לא משתמשת בסמכויות האלה שלה כנגד שוטרים באופן מספיק", מעיר בעניין בכיר במערכת אכיפת החוק. כל שוטר לובש מדים מחויב על פי פקודת המשטרה ונהליה לענוד תג שם, ושוטר בלבוש אזרחי מחויב להזדהות בפני אזרח. האגודה לזכויות האזרח כבר פנתה בעבר לייעוץ המשפטי של המשטרה בהתראה כנגד מקרים מתועדים של שוטרים ללא תג גלוי, ובגל המחאה הנוכחי מצטברות עדויות על מקרים דומים, כמו של שוטרים שחובשים קסדות אופנוע באופן שמקשה את זיהוים. בנוסף ישנם שוטרים שיוצאים לשטח ללא מצלמות גוף. "המצלמות יכולות גם להגן על השוטרים וגם להרתיע אותם מלהשתמש באלימות חריגה", אומר בכיר לשעבר במשטרה.

ממשטרת ישראל נמסר כי "משטרת ישראל התמודדה עם עשרות רבות של אירועי מחאה ללא תיאום, שהתפתחו להפרות סדר חמורות, לרבות חסימות צירים, פציעת למעלה מ־20 שוטרים, שיבוש מתמשך של מרקם החיים למשך שעות ארוכות וגרימת נזק. משטרת ישראל פועלת לאפשר את חופש המחאה כחוק, באופן שוויוני וללא קשר לזהות המוחים, אולם לא תאפשר את הפרת הסדר הציבורי וניסיונות לפגוע ולסכן שוטרים ואת משתמשי הדרך בניגוד לחוק. משטרת ישראל מקפידה על זכויותיהם של חשודים ובכללן גם על מימוש זכות ההיוועצות בעורך הדין. ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בין היתר בהתאם לצורכי החקירה וחומרת העבירה".