אי הסדרים באשראי החוץ-בנקאי: כרטיסים צהובים לשומרי הסף

בבוקר יום חמישי האחרון מניית חברת האשראי החוץ־בנקאי גיבוי נכנסה להשעיית מסחר זמנית. זאת על רקע דיווח של החברה אודות חשש לכשלים ניהוליים של סניף החברה בקיבוץ מזרע. החברה מינתה רואה חשבון לבחינה חשבונאית חיצונית של ספרי הסניף. הוא צפוי לבדוק אם ובאיזה היקף יש אי־התאמות בין הרישום בספרי הסניף לבין האשראי שניתן בפועל. עם סיום יום המסחר הודיעה החברה למשקיעים כי עקב אי־בהירות במצבה של החברה, לא התקיימו התנאים שיאפשרו את חידוש המסחר במניה ובשתי סדרות האג"ח שלה.

גיבוי היא אחת מחברות האשראי החוץ־בנקאי הקטנות בענף, אולם המתחולל בה כעת הוא בעל משקל סגולי גבוה משום שמדובר בחברת האשראי החוץ־בנקאי השנייה שנקלעת לסחרור בתוך זמן קצר. הראשונה היא יונט קרדיט, שמניותיה אינן נסחרות זה כחודש בשל שורה של שערוריות – קושי בגביית הלוואה בגובה רבע מהתיק, היעלמות צ'קים בהיקף של מיליוני שקלים וחשד לביצוע מעילה – שהובילו להדחת המנכ"ל ואחד מבעלי השליטה צחי אזר, ולעזיבת היו"ר משה כחלון.

סביר להניח שבמהלך הימים הקרובים בכירי גיבוי ינסו לעמוד על ההבדלים בין המתחולל בחברה לבין מה שהתחולל ביונט קרדיט. אולם הדומה רב על השונה. מדובר בשתי חברות שסימני השאלה הקשים שמרחפים מעליהן התאפשרו גם בזכות חולשה ברגולציה שנוצרת כתוצאה מכך שמדובר בחברות שבמידה רבה "נופלות בין הכיסאות". כלומר, בין שנים הרגולטורים שאחראיים עליהן – רשות ני"ע (שאחראית להגנה על ציבור המשקיעים בחברות ציבוריות, ועל הפיקוח על תפקודן התקין ככאלו) ורשות שוק ההון (שאחראית על היציבות של החברות האלו). חברות האשראי החוץ־בנקאי הקטנות בענף עוסקות בעיקר בניכוי צ'קים. יונט וגיבוי פועלות שתיהן באמצעות סניפים בצפון הארץ (גיבוי במזרע ויונט בנצרת), שם יש פעילות ערה מצד אנשי עסקים מהמגזר הערבי שלעיתים נדרשים להתמודד עם חשבונות מעוקלים, ובמקרים אחרים אף ממתנהלים ללא חשבון. זו קרקע פוריה לפעילות מסוג זה של חברות אשראי חוץ־בנקאי. אך מדובר גם בפתח לצרות, בעיקר עם הבקרה הפנימית בחברה אינה חזקה.

העובדה שבתוך חודש שתי חברות אשראי חוץ־בנקאי נקלעות לסחרור, מהווה כרטיס צהוב משמעותי לשומרי הסף – רשות ני"ע, רשות שוק ההון, רואי החשבון וקציני הציות. במקרה של גיבוי, נראה היה שבכל הנוגע לאחריות של רשות ני"ע, הכתובת כמעט הייתה על הקיר. החתם יהונתן כהן רכש את השליטה בחברה (62.8%) מהאחים אריאל ואביטל פרדו בהנחה של 27% על שווי השוק באותה העת. זאת בשעה שענף האשראי החוץ־בנקאי נהנה מפריחה משמעותית, מה שעל פניו היה אמור לעודד את מכירת החברה בפרמיה. אך בכל זאת האחים מכרו את השליטה בחברה בהנחה. האם הדבר לא הדליק נורה אדומה אצל רשות ני"ע? האם היא בדקה באופן אקטיבי מדוע נעשתה המכירה בהנחה? ובכל הנוגע לרשות שוק ההון – האם לאחר הסחרור שאליו נקלעה יונט, לא היה ראוי לבדוק את מידת העמידות וההקפדה על הנהלים בקרב חברות דומות?

הרגולטורים באופן עקבי אינם מגיבים על פעילותם מול החברות המפוקחות, וכרגיל מסבירים שככל שיש מידע שצריך להגיע לידיעת הציבור, הדבר יבוא לידי ביטוי בדיווחי החברות. כמו כן, מסבירים באופן עקבי שחקירה היא דבר שלוקח זמן, שאין אפשרות להשיג תוצאות מיידיות, ושגילוי המהלכים יביא לפגיעה בחקירה. הכל נכון, אולם ישנה סכנה שהדברים יגיעו לכדי מיצוי לאחר שהסוסים כבר יברחו מהאורווה, ויש לזכור שלגם מראית העין חשובה, ובכל הנוגע לכך, נראה שהרגולציה מאפשרת לחברות לפעול במעין מערב פרוע.

מי שכעת מודאגים במיוחד אלו מחזיקי האג"ח של גיבוי. לחברה יש שתי סדרות בהיקף של כ־140 מיליון שקל. לפי ההערכות, כ־20% מתיק האשראי של גיבוי מצוי בסכנה, מה שאומר שיש סימן שאלה מעל היכולת של החברה לשרת את החוב שלה. הדבר מוביל לגוף נוסף שמשמש כמעין שומר סף שלא הצליח להבחין בבעיות בחברה – חברת הדירוג. חברת אשראי חוץ־בנקאי אינה יכולה לגייס חוב ללא דירוג במטרה לעשות בו שימוש כדי לספק אשראי ללקוחות. את גיוסי האג"ח שלה ביצעה גיבוי לאחר שקיבלה ממדרוג את הדירוג Baa1. במסגרת דו"ח הדירוג לא ניתן למצוא התייחסות למה שהיום הפך לסימני שאלה כבדים. בדו"ח כן ניתן למצוא התייחסות לעלייה בהכנסות וברווחים של החברה. עם זאת, חשוב להדגיש, חברת הדירוג, בניגוד לרגולטורים, אינה אמונה על ההיבטים של הפרוצדורות במתן הלוואות, אך היא כן נותנת את דעתה על רמת הממשל התאגידי, והיא הייתה עשויה להבחין גם כן בסימני שאלה. במדרוג מצביעים על כך כי הם אכן התייחסו לעלייה בתיק האשראי בחברה ואף כתבו כי חלה עליית סיכון בהשקעה באג"ח החברה.

גם רואי החשבון גילו חולשה בפרשות האלו. על הבקרה הפנימית בחברות האשראי החוץ־בנקאי מופקדים קציני הציות ורואי החשבון המבקרים. שתי החברות שמוקד הסערה כעת שכרו את שירותיהן של שתיים מהפירמות הגדולות בעולם – דלויט (גיבוי) ו־EY (יונט). אולם שתי הפירמות המכובדות האלו לא הצליחו לגלות שבחלק מסניפי החברה מתרחשים דברים בלתי מקבלים על הדעת ושהדבר מוביל לכאורה לרישומים שגויים בספרים. קציני הציות, שהם עובדי החברה, נכשלו גם הם בביצוע תפקידם באותם המובנים, ואף יותר מכך, משום שהם חלק מהחברה. יואב צבר, קצין הציות של יונט, מנהל בימים אלו מאבק מול המנכ"ל שהודח בכל הנוגע לשאלה מי אשם בצ'קים שנעלמו, וזאת במטרה לטהר את שמו. קצינת הציות של גיבוי, ג'ולי שאמה, התפטרה לפני חודשיים על רקע גילויים ראשוניים שסיפקו אינדיקציות לאי־סדרים בסניף של החברה במזרע. בשל כישלון קציני הציות, החברות נאלצו למנות בודקים חיצוניים שינסו להבין מה השתבש ולאן נעלמו הכספים.