“לא התמודדתי עם אי־שוויון בקריירה“

"שני הנערים שנרצחו בפיגוע בחווארה הגיעו אליי השבוע למיון", סיפרה ד”ר שחף שיבר, מנהלת המחלקה לרפואה דחופה ומנהלת יחידת אשפוז בית, בבית החולים בילינסון, בכנס "משפיעות על הכלכלה" של "כלכליסט". "אמרו שיש שני ילדים - בהתחלה אמרו ילדים, אחר כך נערים ולאחר מכן לפני צבא - בהחייאה במצב קשה מאוד והם מגיעים אליי למיון".

"ידענו שאחד כנראה נפטר וניסינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי להציל את השני. ואז הגיעו ההורים, והיינו צריכות ליידע אותם, תהליך שהוא שילוב של רפואה ועבודה סוציאלית. הצלחנו להציל את האיברים של אחד מהם".

לדברי שיבר, "זהו תהליך בינתחומי של מיטב העובדים הסוציאליים וטיפול נמרץ והמומחים להצלת איברים, שדרושה בו רגישות, לא רק רפואה. אולי הצלחנו לעשות משהו טוב, נקודת אור".

"אני חייבת לומר שבתחום הרפואה, מבחינת יחס לנשים - אני לא התמודדתי עם אי־שוויון. נשים וגברים כיבדו אותי. וזה לא היה ‘אישיו’. כנראה שיש לי מזל, אולי אני חיה בבועה ואני לא מרגישה שצריך את יום האישה, כי אצלנו עובדים בשוויון. אני בורכתי כנראה.

"בצוות שלי יש 50% נשים ויש לי שני סגנים שהם גברים. גם חלק מהמנהלות שלי הן נשים. אולי באופן מסורתי יש יותר נשים במערכת הבריאות כי יש יותר אחיות, אבל אני מרגישה שיש צוות שוויוני. אנחנו מטפלים בכולם ללא הבדל גזע ומין. כולם מוזמנים אלינו - רק לראות, לא להתאשפז.

"מיון זה מקום מזעזע, אני לא צריכה לומר לכם. שאלתי איך אנחנו מוציאים את הזקנה מהמסדרון, ומורידים את העומס הזה? מה אנחנו יכולים לעשות?

"בשנה וחצי האחרונות הקמנו את היחידה לאשפוז ביתי, בניהול נשי. אנשים עם אבחנות מסוימות, שיש להם מקור תמיכה בבית, אנחנו מעבירים אותם לביתם ומעניקים להם טיפול עד הבית. יש שביעות רצון ואנחנו מקבלים מכתבי תודה. יש טראומה באשפוז, בייחוד אצל אנשים מבוגרים, כשאתה קורע אותם מהסביבה המוכרת, שבה הם גם ככה קצת פחות מתמצאים וזוכרים.

"כל אשפוז מוריד את תוחלת החיים. הודות לאשפוז ביתי, אנשים נחשפים לפחות זיהומים, סובלים פחות מבלבול - ואנחנו עושים רפואה לא פחות טובה. עשינו מחקר וראינו בסופו שהתמותה ירדה, הזיהומים ירדו ושביעות הרצון עלתה. אני מקווה שנוכל לפתוח בעתיד בית חולים עם מחלקות לאשפוז בית. ככל שטכנולוגיית האשפוז מרחוק תתקדם, נוכל לקלוט עוד אבחנות בבית ולפתור, גם מבחינה כלכלית, את העומס בבית חולים ולהקל על המערכת כולה”.

"זה נעשה בהסתכלות קדימה, כדי שהמיון במחלקות הפנימיות יהיה פנוי יותר ואנשים יוכלו לומר, 'התאשפזתי בבית חולים והיה סביר'. אני מקווה שבעוד כמה שנים לא נצטרך את יום האישה, אבל לאור מה שקורה, כנראה שעוד נידרש אליו", סיכמה שיבר.