עשירים מזהמים יותר: איפה אחריות התאגידים?

בכל פעולה יומיומית אנו גורמים לפליטות פחמן ומשפיעים על כדור הארץ של כולנו - אין איך להימנע מזה, אבל יש פער משמעותי בין שיעור פליטות האדם הממוצע לשיעורן בקרב התאגידים הגדולים. על פי מחקר חדש, 10% מכלל האוכלוסייה באמריקה - העשירים ביותר, אחראים ל-40% מזיהום היבשת כולה, בעיקר בגלל הדלקים המאובנים שנוצרים על ידי החברות בהן הם משקיעים את כספם. לדברי החוקרים, הנתונים "מאירים על האחריות המוגזמת שיש לעשירים ביצירת משבר האקלים והנצחתו".

לעוד כתבות בערוץ TRUST

החוקרים ניתחו הכנסות משקי בית בארה"ב על פני 30 שנה וקישרו אותן לפליטות פחמן שנוצרו ישירות ובעקיפין. על פי הנתונים, רק ההכנסות של האחוז העליון לבדו - משקי בית שמרוויחים יותר מ-550 אלף דולר בשנה – היו קשורות ל-15%-17% מכלל הזיהום. הדו"ח זיהה גם "פולטי-על", העשירים ביותר שמייצרים כ-3,000 טונות של זיהום פחמן בשנה. רק כדי לקבל פרופורציות - כדי להתמודד עם שינויי האקלים, אנשים צריכים להגביל את טביעת הרגל הפחמנית שלהם לסביבות 2.3 טון בשנה מקסימום.

השפעת האקלים המוגזמת של העשירים היא לא רק עניין של ארה"ב. בעולם, זיהומים המיוצרים על ידי מיליארדרים גבוה "פי מיליון" מהאדם הממוצע, כך על פי דו"ח שפורסם בשנה שעברה. "למיליארדרים בודדים יש ביחד 'פליטות השקעות' המשתווה לטביעות הפחמן של מדינות שלמות כמו צרפת, מצרים או ארגנטינה", נכתב בדו"ח והודגש כי "למשקיעים המיליארדרים בראש הפירמידה הארגונית יש אחריות עצומה להניע את התמוטטות האקלים. הם נמלטו מאחריות יותר מדי זמן".

הדו"ח ממליץ על שיעורי מס גבוהים עבור השקעות בתעשיות מזהמות. על פי הנתונים, כ-14% מהשקעות המיליארדרים היו בתעשיות מזהמות כמו אנרגיה ומלט. רק למיליארדר אחד במדגם היו השקעות בחברת אנרגיה מתחדשת. כמו כן, צוין לשבח המיליארדר איבון צ'וינארד, מייסד מותג בגדי הספורט "פטגוניה" שהעביר בשנה שעברה את החברה לקרן חדשה שהוקמה כדי להבטיח שרווחיה יועברו למאבק במשבר האקלים.

המהלך של צ'וינארד ממחיש, אמנם באופן קיצוני אך מעורר השראה, איך אפשר למזער נזקים בעזרת הנכסים במקום להגדיל אותם. "במקום לנצל משאבי טבע כדי להשיג תשואות לבעלי המניות, אנחנו הופכים את הקפיטליזם שלהם על ראשו בכך שהופכים את כדור הארץ לבעל המניות היחיד שלנו", כתב יו"ר מועצת המנהלים של המותג.

לעשירים תפקיד מרכזי בהאטת שינויי האקלים כצרכנים, משקיעים ומודלים לחיקוי. נכון לעכשיו, אל לנו לקרקע את המטוסים הפרטיים של טיילור סוויפט וקים קרדשיאן למשל, אבל שינוי מערכתי שיתמרץ את החברות לרכוש ולייצר אנרגיה נקייה מצד אחד ויכביד על ידי מיסוי על חברות שמייצרות פחמן מנגד, יוכל להוות צעד משמעותי במאבק בשינויי האקלים - שינויים שנגרמים בעיקר מפליטות הפחמן.

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית היא בין היעדים העיקריים לצמצום קצב התחממות האקלים. ברמה האישית אפשר להקטין את קצב הפליטות באמצעות שינוי הרגלים אישיים כמו הפחתת שימוש ברכב פרטי לטובת תחבורה ציבורית, הקטנת צריכת מוצרים ושירותים וחסכון בחשמל. ברמה התאגידית והתעשייתית הקטנת טביעת רגל פחמנית כוללת בין היתר התייעלות אנרגטית, מעבר לאנרגיות מתחדשות כמו אנרגיה סולארית וצמצום בזבוז חומרי גלם.

מס פחמן נחשב לאחד הכלים היותר שנויים במחלוקת במאבק מול משבר האקלים. החוקר הראשי של הדו"ח, ג'ארד סטאר מציין שמיסי פחמן שמתמקדים במה שאנשים קונים - אוכל, מכוניות, בגדים - "מענישים באופן לא פרופורציונלי את העניים תוך השפעה מועטה על העשירים המופלגים".

כיצד ניתן מצד אחד לשלוט בפליטות הפחמן ומצד שני לא להעניש עוד יותר את רוב אוכלוסייה שמשתמשת בו במינונים נמוכים ולצרכים בסיסיים? מחקר חדש שנערך בבריטניה בדק את הפוטנציאל של מיסוי פחמן "ממוקד יוקרה". כלומר, מס פחמן שיתמקד בעיקר בפליטות פחמן כתוצאה מפעילויות פנאי ומותרות (כמו טיסות לחופשה) ולא כתוצאה מצרכים בסיסיים (כמו חימום בית). הממצאים הצביעו על כך שהטמעת שיעורי מס מובחנים בין סחורות ושירותים, עם מיסי פחמן גבוהים יותר עבור פריטי יוקרה, יכולה להפחית משמעותית את פליטות משקי הבית העולמיות. על פי הנתונים, מדיניות מס הפחמן החדשה תביא להפחתה של כ-6% בפליטות משקי בית מדי שנה, אפילו בהשוואה למצב של מיסוי אחיד לכולם.

במקביל, ההצעה של סטאר היא להתמקד בעניין הזה דווקא בחברות הגדולות. לדבריו, במקום להטיל את האחריות לצמצום הפליטות על הצרכנים, המדיניות צריכה להטילה על מנהלי התאגידים, חברי הדירקטוריון והמשקיעים, כאשר המטרה המשותפת היא הפחתת הפליטות של החברה כדי להוריד מסים לבעלי המניות.

מודל המיסוי המשודרג של סטאר מתמקד בחברות הגדולות ובאחריותן להשקעותיהן, אחריות עם משמעות כלכלית קריטית. ככל שיהיה "יקר" יותר להשקיע בתעשיות עתירות פחמן, כך למשקיעים יהיה תמריץ להעביר את התיקים לחברות פחות מזהמות כדי להימנע מהמס, ולמנהלי הקרנות יהיה תמריץ להיפטר מהשקעות מזהמות.

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.