מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו במגה אירוע, הפעולות שנעשה יכריעו לאן פניו של ההייטק הישראלי"

"אנחנו נמצאים במגה אירוע. מה אנחנו חווים עכשיו לא חווינו מאז שנות ה-70. ואז ההייטק הישראלי לא היה במצב שבו הוא נמצא בעת הזו. כך אמר היום דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בכנס TechTLV של כלכליסט בשיתוף בנק לאומי ופאפאיה, בהתייחס למצב הענף מול המלחמה.

אנחנו ברגע מכונן והפעולות שכולנו נעשה – התעשיה והממשלה יחד - יכריעו לאן פניו של ההייטק הישראלי". הוסיף בין.

"כולנו משתמשים בקלישאה הקטר הישראלי - יש מספרים שמראים את זה", אמר בין, שפירט: "ההייטק הישראלי אחראי על 28% מהתוצר הלאומי הגולמי שלנו, אנחנו מקרה ייחודי בכלכלת העולם. 12% מהשכירים עובדים בהייטק וכאן אנחנו מקום ראשון בעולם. בה בעת, כ-6% מהתמ"ג מושקע חזרה במחקר ופיתוח. אנחנו רחוקים מהממוצע בפער".

בין התייחס לעוד היבט מרשים בענף המקומי, ולמשמעות הגלובלית שלו. "יש בישראל כ-9,000 חברות הייטק, מקום 3 בעולם מבחינת כמות חברות הייטק אבסולוטית. שני המקומות שמשיגים אותנו זה עמק הסיליקון והאזור המטרופוליטני של ניו יורק. פגיעה בהייטק הישראלי היא גם פגיעה בהייטק העולמי".

למשקל המהותי הזה של הענף המקומי יש גם משמעות בימי המלחמה. "עם פרוץ הקרבות החשש העיקרי היה מה יחשוב העולם, ואני שמח להגיד שתעשיית הטק הגלובלית עמדה לצידנו ותמכה בנו". עם זאת, ציין בין, "בסוף אף אחד לא רוצה לעמוד מול הדירקטוריון שלו שלו בסוף הרבעון ולהגיד שבגלל המלחמה בישראל הוא לא עמד ביעדים. לכן חשוב מאד שתעשיית ההייטק תמשיך לספק את הסחורה גם בתקופת המלחמה. מי שאמר את זה הכי טוב מכולם היה מנכ"ל אינטל שהאמין שכל הדברים שישראל התחייבה להם יקרו, ושהם לא מזיזים שום תכנית מפה".

לדברי בין המסר חשוב אך לא מספיק. "המהלך הראשון שהוצאנו לדרך ברשות החדשנות, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, היה הערוץ המהיר שמטרתו להגן על סטארט אפיים בשלבי ה-early stage שעדיין ממומנים על ידי קרנות הון סיכון, לפני הכנסות.

גילינו שבמאות חברות, הן הולכות לסיים את הכסף בקופה ותוך שישה חודשים לסגור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו מצב כזה. מטרת הערוץ המהיר היא להגן על חברות עם נכסים טכנולוגיים עסקיים עם אופן שרידות של מתחת לשישה חודשים".

בין פירט בעניין זה: "אישרנו כבר 120 בקשות, מחברות שיקבלו מאיתנו מענקים של מיליוני שקלים כל אחת. הוצאנו כבר מעל 200 מיליון שקל מהסכום שהוקצה לתוכנית, 400 מיליון שקל. רק שהסכום הזה לבד לא יזיז את המחוג. ברור לכולם שהממשלה צריכה להשקיע הרבה יותר כדי להבטיח את ההתעצמות של ההייטק הישראלי אחרי המלחמה".

מעבר למענקים לחברות הקיימות רשות החדשנות השיקה את קרן תנופה, לתמיכה ביזמים בשלבים מקדמים. "יזם שרוצה לפתח רעיון יכול לקבל 200 אלף שקל לצאת לדרך; במקביל החברה הכריזה על הקמה של תשעה מרכזי חדשנות ברחבי הארץ".

קרן החדשנות הגיבה כאמור למלחמה עם מענקי התמיכה, במסלול המהיר, ובבקרן תנופה - לפני אישור התקציב של 2024. עתה היא מצפה לתמיכה תקציבית כדי להמשיך לתת דחיפה לענף.

"שני מהלכים גדולים וחשובים צריכים לעבור בתקציב המדינה: קרן הזנק חדשה בהיקף של חצי מילארד שקל כל שנה שתשקיע בסנכרון עם השוק הפרטי בחברות, כדי לייצר גלי חדשנות וצמיחה חדשים בהייטק הישראלי; קרן יוזמה חדשה שמטרתה לעודד מוסדים ישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות, על מנת למנוע קיפאון בהשקעות", אמר בין.

"כל זה צריך להיות בנוסף לתכניות לאומיות משמעותיות, כל אחת בהיקף של מיליארד שקל, שכבר יצאו לדרך לפני שנה ושנתיים, ושלא יקצצו במהלך הנוכחי", הדגיש בין. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות שאנחנו בונים לצורך גלי הטכנולוגיה הבאים בהם כמובן בינה מלאכותית ו- Bio Convergence שהיא הגל הבא, טרנספורמציה ביולוגית. וישראל צריכה להיות בחזית החדשנות גם בה".

לסיכום דבריו ציין בין שמדובר על חבילת מהלכים שיתנו מענה לאתגרים ארוכי טווח. נעשה כל מה שצריך כדי שההייטק הישראלי יצא חזק מהמשבר הזה. מהלכים שמטרתם להבטיח התעצמות ולחזק את התחרותיות שלנו מול מרכזי חדשנות בעולם".