כמה באמת בג"ץ פוסל החלטות נגד הממשלה

שופטות ושופטי בית המשפט העליון בחרו את רשימת פסקי הדין המרכזיים שניתנו בשנה היוצאת. ברשימה 58 פסקי דין – 14 במשפט הציבורי, 13 במשפט הפלילי ו-31 במשפט האזרחי. בחינת פסקי הדין במשפט הציבורי מאפשרת לבחון את רמת האקטיביזם השיפוטי – עד כמה מתערב בג"ץ והופך את החלטותיהן של הרשויות השלטוניות. השנה לא נדרש בג"ץ לביטול חוקי כנסת וכל ההחלטות מתייחסות לממשלה ולרשויותיה.

בחינת 14 פסקי הדין שניתנו במישור הציבורי מגלה שהתוצאה היא תיקו. תוצאה שמשקפת כנראה גם את התיקו הפוליטי במדינה. בשבעה פסקי דין נדחו העתירות נגד השלטון ובשבעה הן התקבלו. להלן, סקירה קצרה של ההחלטות.

עתירות נגד הממשלה שהתקבלו

1. ביטל החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן לבטל מעכשיו לעכשיו את סבסוד שכר הלימוד עבור פעוטות במעונות יום למשפחות חרדיות שאינן ממצות את כושר השתכרותן. השופטים קבעו שלאזרח אין זכות קנויה להמשיך ולקבל סבסוד, אולם בנסיבות המתאימות עשויה לקום לו זכות משפטית לכך שהסבסוד אותו הוא מקבל מהשלטון לא ישונה באבחה אחת.

2. התקבלה עתירה נגד הפרקטיקה של ניתוק מאספקת חשמל של צרכנים החיים בעוני כאמצעי לגביית חובם, ונקבע כי הזכות לאספקת חשמל היא חלק מהזכות לקיום מינימלי בכבוד.

3. בפסק הדין שעסק בהתאבדותו של הלוחם ניב לובטון ז"ל, אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של המחוזי שביטל את החלטת הרמטכ"ל להדיח את רס"ן גלעד פרנקן בשל מעורבותו הנטענת באירועים שהובילו להתאבדות. נקבע שההחלטה להדיח את פרנקן חרגה מהוראות נוהל ההדחה הצה"לי ולכן היא נמנית עם המקרים החריגים שבהם בית המשפט יתערב בענייני כוח אדם בצבא.

4. בית המשפט הורה לשרת החינוך לפעול על פי המלצתה של ועדת פרס ישראל ולהעניק את פרס ישראל לשנת התשפ"א בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך. בית המשפט קבע שפרס ישראל לתולדותיו ניתן על בסיס שיקולים מקצועיים מובהקים, בעוד ששיקולים חיצוניים, כמו התבטאויות פוליטיות או ערכיות של מועמדים עשויים להיות רלוונטיים רק במקרים חריגים וקיצוניים ביותר.

5. עתירה שעסקה במכסה שביקשה שרת הפנים איילת שקד על כניסת אזרחים אוקראינים בזמן המלחמה. בית המשפט דחה את הפרשנות המצמצמת שהציע משרד הפנים לצו הכניסה לישראל וקבע שאין להסיק מהמגבלות שמוטלות על תיירים בזמן שגרה למצב הנוכחי חירום ומלחמה.

6. פסק דין שעסק בשתי בקשות ראשונות מסוגן לשלילת אזרחות משני מחבלים שהורשעו ונדונו לעונשי מאסר ממושכים. הבקשות הוגשו על ידי שרת הפנים. נקבע כי לנוכח פגמים מהותיים שנפלו כבר בשלב הגשת הבקשות לביטול האזרחות, יש לדחותן. וזאת, למרות שאין פגם בהסדר החוקתי לביטול אזרחות של מי שהפר אמונים כלפי מדינת ישראל, כאשר מעשה הפרת אמונים מוגדר בחוק כמעשה טרור, מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור.

7. נפסלה מדיניות שהנהיגה מועצת מקרקעי ישראל שאפשרה לאגודות שיתופיות להקים שכונות הרחבה ולהקצות את המגרשים למועמדים שהומלצו על ידן בפטור ממכרז. מדיניות זו פתחה פתח לפרקטיקה פסולה של גביית סכומי כסף ניכרים ממועמדים בתמורה לקבלת המלצת האגודה. פרקטיקה זו זכתה לכינוי "כספים אסורים". בפסק דינו חזר בית המשפט העליון וקבע כי האיסור על גביית כספים אסורים חל גם על מקרקעין המנוהלים על ידי הממונה באזור יהודה ושומרון.

עתירות נגד הממשלה שנדחו

1. דחיית עתירה נגד החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים המעורבים בפרשת אום אל חיראן שבה נהרגו שוטר ואזרח במהלך מבצע לילי להריסת בנייה בלתי חוקית בנגב. השופטים קבעו שלא היתה עילה להתערב בהחלטת פרקליט המדינה שי ניצן להסתפק בבדיקה המקדמית שערכה מח"ש ולהימנע מפתיחה בחקירה מלאה נגד השוטרים שהיו מעורבים באירוע.

2. דחיית העתירה של האופוזיציה על קיפוחה בהרכב ועדות הכנסת. השופטים קבעו שבהינתן השינויים שנעשו בהרכב מאז הגשת העתירה שנועדו להגדיל את ייצוג האופוזיציה - הקשיים שנותרו בהרכב הוועדות אינם מצדיקים התערבות שיפוטית בהחלטות מליאת הכנסת לנוכח הרף הגבוה להתערבות בהחלטות בעניינים פנים-פרלמנטריים.

3. דחיית עתירה נגד שר הבריאות שסירב להתיר לקופת החולים מכבי לגרוע מתוכנית שירותי הבריאות הנוספים שלה "תרופות יתום" (תרופות שנועדו לטפל במחלות נדירות). השופטים קבעו שסירובו של השר מוצדק בגלל שאינו מוסמך לאשר אפליה, במקרה זה אפליה בין מצטרפים חדשים לעמיתים קיימים בכל הנוגע לשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) שהיא מפעילה.

4. דחיית ארבע עתירות שהוגשו נגד התוכנית להקמת רַכֶּבֶל לעיר העתיקה בירושלים. הודגש, כי ההכרעה בין ההשקפות התכנוניות השונות ובין האידיאולוגיות החברתיות השונות המפעמות בהן ובכללם שיקולי הגנת הסביבה מסורה לגופי התכנון שנקבעו לשם כך על ידי המחוקק.

5. בדומה לעתירה הקודמת - נדחתה עתירה שעסקה בעומק שיקוע הכביש שנקבע לדרך רפאל איתן המצויה בין כפר אז"ר לבין שכונת קריניצי החדשה. בנסיבות המקרה, פסקו השופטים, לא נפל פגם במישור הסמכות לסטות מעומק השיקוע שנקבע בתכנית המקומית, ואף לא נפל בהחלטה שהתקבלה לגופה פגם אחר המצדיק התערבות בה.

6. בית המשפט העליון קיבל את ערעור שר הפנים נגד בית המשפט המחוזי שהחליט להעניק מעמד בישראל לאישה שנישאה לתושב קבע בישראל בידיעה כי הוא נשוי לאישה אחרת ולשניים נולדו בישראל מספר ילדים. השופטים הדגישו את קשר הביגמיה שהיה מקבל הכשר אילו בקשת האישה היתה נענית. ולעניין הילדים המשותפים נקבע שיש להבחין בין עצם קיומם של ילדים משותפים - שלא מהווה טעם הומניטרי מיוחד לצורך קבלת היתר או רישיון - לבין טובתם של הילדים. מכאן שהחלטת השר שבה על מקומה ובוטל פסק דינו של המחוזי.

7. עיריית רעננה ושכני ראש הממשלה עתרו נגד המתווה שקבעה המשטרה לגבי קיום הפגנות ליד ביתו הפרטי (והממשלתי) של נפתלי בנט. במתווה נקבע כי ניתן לקיים הפגנות במקום בתדירות של שלוש פעמים בשבוע, וכי חל איסור להשמיע בהן רעש בלתי-סביר. בית המשפט קבע שלא קמה הצדקה להתערבות שיפוטית. אבל קיבל את העתירה בחלקה כשקבע כי מלכתחילה נדרש היה לקבוע מתווה מצומצם יותר, הן לגבי תדירות ההפגנות, הן בכל הנוגע למיקומן בסמוך לבתי מגורים. נקבע לעתיד שכאשר המשטרה תידרש למתווה מחדש, עליה לשקול את צמצומו.