משק ללא פועלים פלסטינים: המירוץ אחרי 170 אלף עובדים זרים

מחסור של למעלה מ־ 100 אלף עובדים שנוצר בעקבות נטישת העובדים הזרים ואיסור כניסתם לישראל של עובדים פלסטינאים מאז פרוץ המלחמה בעזה, גורם למשק לנזק של עשרות מיליארדי שקלים ומחייב הכנסה מהירה של עובדים זרים בהיקפים גדולים.

הדחיפות בהבאת עובדים למשקים החקלאיים, הובילה לכך שלראשונה מזה עשור, אפשרה המדינה להביא עובדים זרים באמצעות חברות פרטיות. שר הכלכלה ניר ברקת הודיע כי בכוונתו להגיש הצעת מחליטים לאישור הבאת 170 אלף עובדים זרים. החשש הוא שאחרי שיאפשרו לעובדים הפלסטינאים מיו"ש לשוב לעבודתם, תהיה הצפת עובדים, שתפגע בעובדים הישראלים ותגביר את האבטלה.

אתמול אישרה הממשלה להתיר את כניסתם המיידית של 5,000 עובדים זרים בחקלאות, שיגוייסו ויוזמנו לישראל על ידי לשכה פרטית בעלת היתר לתיווך עובדים זרים לענף החקלאות. זאת במקביל למגעים עם שבע מדינות, עימן מבקשת ישראל לחתום על הסכמים בילטראליים (דו־צדדיים). הסכם אחד כבר נחתם השבוע והסכם נוסף צפוי להיחתם בסוף השבוע. שני ההסכמים אמורים להניב כניסה מהירה יחסית של 50 אלף עובדים זרים.

ההסכמים הבילטרליים נועדו לאפשר הבאת כוח אדם מתאים ולמנוע סחר בבני אדם ואת תופעת דמי תיווך לא חוקיים. ההחלטה החריגה לאפשר כעת לראשונה מזה עשור הבאת עובדים זרים באמצעות חברות פרטיות, נרשמה במטרה לייצר במהירות רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה, המחייבת הימצאות עובדים שיקטפו את התוצרת החקלאית במשקי העוטף ויקדמו שתילה לטובת אספקת ירקות בחורף הקרוב.

בימי שגרה מועסקים בישראל כ־137 אלף עובדים פלסטינאים. מרבית העובדים (92 אלף) מועסקים בענף הבניין, יחד עם 28 אלף עובדים זרים מסין. 14,650 פלסטינאים עובדים בענף החקלאות, יחד עם 22 אלף תאילנדים. המחסור בעובדים בחקלאות, נרשם עוד בטרם פרצה המלחמה, שכן המכסה לעובדים זרים בענף עומדת על 39 אלף.

עם פרוץ המלחמה, נאסרה כניסת פלסטינאים לישראל, ולמעלה משליש (8,500) מהעובדים התאילנדים, שעשרות מהם נרצחו ועשרות נחטפו בטבח שבוצע ביישובי העוטף, עזבו את ישראל בעידוד ממשלת תאילנד.

שר הכלכלה ניר ברקת הכריז אתמול בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, כי בכוונתו להגיש הצעת מחליטים להכנסת 170 אלף עובדים, בכדי לשחרר את ישראל מהתלות בעובדים הפלסטינאים. "מה שהיה - הוא לא מה שיהיה. לא נהיה יותר תלויים בעובדים פלסטינאים. אי אפשר לסמוך עליהם ואנחנו משלמים בגללם מחירים כבדים, לא רק ביטחוניים אלא כלכליים ואסטרטגיים", אמר והוסיף: "צריך לשנות את המאזן. הפלסטינאים לימדו אותנו לקח כבד לא רק בטבח, אלא גם בצורך לפתח עצמאות מהתלות בהם. אסור להיות תלויים בהם, וגם כשיבקשו, אסור יהיה להאמין להם".

לגישת ברקת, המדינה צריכה לכוון את העובדים הישראליים לעולמות היזמות והטכנולוגיה ולהכניס עובדים זרים לכל שאר העבודות. ברקת תקף את משרד האוצר, שמנע לטענתו הרחבת כמות העובדים הזרים. "לפני הטבח היה לנו פער מול התפיסה של אגף תקציבים מה המדיניות הנכונה. אגף תקציבים מייצרים מחסור בעובדים שמא יהיה חירום וישראלים יצטרכו להכנס לתפקידים האלו. נכנסנו למשבר עם מחסור של 70 אלף עובדים והיום חסרים 170 אלף עובדים. זה גורם לנזק אדיר של עשרות מיליארדי שקלים".

ברקת מבקש להקים מאגר של 170 אלף עובדים זרים, שכל מעסיק יוכל להגיש בקשה שתיבדק, בכדי לוודא שהדבר לא בא על חשבון עובדים ישראלים. ברקת סירב להצעה להפוך לחוקיים את עשרות אלפי העובדים הזרים הלא חוקיים - שנגמרה להם האשרה ונותרו בארץ - והדגיש את החשיבות בהבאת עובדים תחת הסכמים עם מדינות, בכדי להבטיח את חזרתם למדינת המקור בתום האשרה.

שר החוץ אלי כהן, התייחס לכוונתו להאיץ את הליך קליטת העובדים הזרים ואמר כי "יש מאות מיליוני שקלים שקבורים באדמה (תוצרת שלא ניתן לקטוף), ואין מי שיוציא אותם, ולכן ההנחיה ברורה: שהעובדים יגיעו וייכנסו לעבודה ואת הטופסולוגיה נעשה תוך כדי ואחרי. כל אחד יוכל לקלוט עובדים בהתאם למכסה שהיתה לו, בכדי שכולם יקבלו עובדים ואנחנו נבדוק בשדה התעופה רק את העניין הביטחוני, ואת הלוגיסטי נבדוק אחרי כן".

בעוד שר האוצר אלי כהן ושר הכלכלה ניר ברקת דוחפים לגיוס מאסיבי של עובדים זרים, הערכות הן כי רק 20 אלף העובדים העזתים לא ישובו לעבוד בישראל, בעוד מרבית הפלסטינאים, תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, ישובו לעבודתם. בדיון שקיימה אתמול הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, התריע על כך יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו (ליכוד): "אנחנו מבינים שבסוף תסתיים המלחמה, ושכל עוד מדינת ישראל לא החליטה ולא הכריזה שלא באינטרס שלה לוודא ולשמר את קיום הרשות הפלסטינית, לא יהיה מנוס מהחזרת עובדים מאיו"ש. אוהבים את זה או לא, בין יתר האינטרסים של מדינת ישראל, גם לוודא שהרשות הפלסטינאית לא מתמוטטת".

רביבו הוסיף ואמר כי "היו ימים שאמרנו שלעולם לעולם לא יכנסו לכאן פלסטינאים, ואני אומר לכם שאני כבר מקבל פניות לכניסות של עשרות אלפי פלסטינאים ממעסיקים. יש פה אינטרס לאומי וכל עוד אני לא מקבל הנחיה שמדיניות מדינת ישראל משתנה, צריך לקחת את זה בחשבון".

מבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במטרה לבדוק את ההשפעה הפוטנציאלית של המלחמה על התפוקה החקלאית המקומית, עולה כי המשקים בעוטף עזה, אחראים ל־30.4% מהשטחים לגידול ירקות בארץ. 47.2% משטחי גידול העגבניות הם בעוטף וכך גם 37% משטחי גידול הגזר והכרוב ו־60% מהשטחים לגידול תפוחי אדמה. למרות שרק 9.5% משטחי המטעים מצויים ביישובי העוטף, 59% משטחי מטעי הלימונים מצויים באזור וכ־30% משטחי מטעי התפוזים.

פינוי יישובי העוטף ויישובי הגבול הצפוני, והמחסור בעובדים מקשה על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק את התוצרת. מה שעלול לגרום לחוסרים ולעליית מחירים של ירקות בשל ההיצע המוגבל. בשבועיים הראשונים למלחמה, קידמו משווקי ירקות גדולים ייבוא בכמויות גדולות, שהציפו את השוק ואפשרו לקמעונאים לדחות במקרים מסוימים תוצרת שנקטפה במאמץ רב על ידי מתנדבים במשקי העוטף. אמירות קשות של נשיא טורקיה ארדואן והתגייסות ציבורית למען חקלאי העוטף, בלמה את היבוא, אך הערכות הן כי כמות הירקות שתשווק מהמשקים המקומיים תהיה קטנה ביחס לביקוש ומחירי הירקות יזנקו כבר בסוף השבוע הבא. החשש הגדול נוגע ליכולת לשתול ולספק תוצרת בחורף.

בעקבות כך, ובניסיון לתת מענה למחסור שנוצר, מבלי לפנות ליבוא מאסיבי מטורקיה ומירדן, יעניק משרד החקלאות מענקים בשיעור של 75% מההשקעה הנדרשת בהשמשת חממות ובתי צמיחה לא פעילים ברחבי הארץ, לטובת שתילה של גידולים במקום באזורי הלחימה. בנוסף, פועלים במשרד להפחית את מחיר המים לחקלאים בשיעור חד.