פועלים IBI סגרה את הרבעון השלישי בלי אף הנפקה מובטחת

הקיפאון בשוק ההנפקות ברבעון השלישי פגע באופן משמעותי ברווחי פועלים IBI. הדו"ח הכספי של חברת החיתום לחודשים יולי־ספטמבר מציג ירידה של קרוב ל־60% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל — מ־7.7 מיליון שקל ל־3.3 מיליון שקל.

לפי נתוני IBI, אחת מחברות החיתום הגדולות בישראל והיחידה בענף שמניותיה נסחרות בבורסה, היא לא היתה מעורבת ולו בהנפקה מובטחת חיתום אחת ברבעון המדווח. מדובר בהנפקות שבמסגרתן החברה המונפקת משלמת יותר לפועלים IBI, וזו מתחייבת לרכוש, כמעין ביטוח, את ניירות הערך שהונפקו במחיר המוסכם, במקרה שאין להם דורש בשוק בעת ההנפקה.

ההנפקות האלה הן המכניסות ביותר, דבר שמסביר את הירידה בהכנסות הרבעוניות של החברה ל־11.1 מיליון שקל לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2021 — ירידה של כ־51%. בפועלים IBI צופים כי המגמה השלילית תימשך אל תוך 2023, כל עוד הבנקים המרכזיים נלחמים באינפלציה והחששות ממיתון עולמי גוברים.

אף שהחברה לא השתתפה ברבעון בהנפקות מובטחות חיתום, ולא נטלה התחייבות חיתומית כלשהי, הדו"ח חושף כי ברבעון השני היא נכנסה לפוזיציה משמעותית בתחום האשראי החוץ־בנקאי. פועלים IBI רכשה ביוני אג"ח של חברת האשראי החוץ־בנקאי מלרן בהיקף 14.6 מיליון שקל. מדובר בכ־10% מהסדרה שהונפקה בהיקף של 150 מיליון שקל. אג"ח ד' של מלרן משלמות ריבית של 6.7% במח"מ של 3.1, ומועד הפירעון הסופי הוא יוני 2027. היום הן נסחרות בתשואה ברוטו של 7.2%.

פועלים IBI רוכשת ניירות ערך סחירים בעיקר משתי סיבות: לעודד חברות להגיע לשוק ההון; ורכישה של ניירות שהיא עצמה הביאה לשוק, ולא היה להם ביקוש מספיק.

מלרן, בהובלת המנכ"ל מואנד ריאן, פועלת בעיקר במגזר הערבי בישראל. גיוס החוב שלה נעשה בדיוק בחודש שבו החלו ההסתבכויות של חברות האשראי החוץ־בנקאי — יונט קרדיט וגיבוי אחזקות. שתי החברות פועלות במגזר הערבי — פעילות שהובילה אותן לחובות של עשרות מיליוני שקלים.

האירועים החמורים ביונט קרדיט ובגיבוי מערכות פגעה באמון המשקיעים בחברות האשראי החוץ־בנקאי הקטנות כמו מלרן, וזו ככל הנראה סיבה לכך שפועלים IBI החליטה לרכוש חלק מהותי מהאג"ח של מלרן. המהלך הזה הוא שאחראי לפוזיציה של קרוב ל־15 מיליון שקל — יותר מ־50% מתיק ההשקעות לטווח קצר של החברה, שמסתכם ב־29.4 מיליון שקל.

הנקודה החיובית בדו"ח פועלים IBI, בניהול עופר גרינבאום, נוגעת להנפקות האג"ח ברבעון השלישי בהיקף של 24.2 מיליארד שקל ובמסגרת 56 הצעות לציבור ו־27 הנפקות פרטיות. מדובר בעלייה של 20% בגיוס הרבעוני לעומת 19.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו גיוסי החוב ב־64 מיליארד שקל לעומת 42 מיליארד בתקופה המקבילה.

על פי החברה, ענף גיוסי החוב לא נפגע עדיין בבורסה, למרות העלאות הריבית ועליית התשואה בחלק מהאג"חים בדירוגים נמוכים. מרבית גיוסי החוב השנה מגיעים מהסקטור הפיננסי — בעיקר מהבנקים הגדולים. בפועלים IBI מסבירים כי אלה הגדילו את חובותיהם, כדי לתמוך באשראי שהעמידו לענף הנדל"ן, מהלך שתמך, כאמור, בהכנסות חברת החיתום.

בחודשים האחרונים ביצע דירקטוריון פועלים IBI אובר־רולינג ואישר את הגדלת התגמול לבכירי החברה, למרות התנגדות בעלי המניות. לפי המתווה החדש, תגיע עלות השכר השנתית של גרינבאום ל־8 מיליון שקל, של המשנה למנכ"ל שי נבו ל־7.5 מיליון שקל, ושל מנכ"ל החברה הציבורית ירון מוזס ל־6.8 מיליון שקל.

זאת לעומת 6.2 מיליון שקל עד כה לכל אחד מהם. בנק הפועלים, שמחזיק ב־24.9% מהמניות, התנגד להחלטה, בין היתר על רקע חישוב שהצביע על כך שהשלושה אמורים לקבל מ־2022 תגמול שנתי המקביל לכ־25% מהכנסות החברה בשנה שעברה ו־13% מהרווח לפני מס. המאבק מול בנק הפועלים אינו מוזכר בדו"ח.