גם בשעת חירום: "משרד ראש הממשלה לא מתפקד, זה מזעזע"

"חייבים להתעקש שיוסי שלי לא ימשיך לנהל את משרד ראש הממשלה", זו הקריאה שיוצאת מפי בכירי המשרד בעבר ובהווה, ומפי בכירים במשרדים אחרים. הקריאה הזו מגיעה מתוך תסכול וייאוש, לא רק בשל חוסר התפקוד של שלי אלא גם משום שהוא לא מאפשר לאנשים לסייע בתקופת הלחימה בדרום.

יוזמות מתוך המשרד נחסמות או מקודמות לאט ובכירים לשעבר במשרד המבקשים להתנדב נדחים על הסף. משרד ראש הממשלה ושלי בראשו אמורים להניע את המערכות האזרחיות ולחבר בינן לבין הצבא. אבל בכירים במשרד אומרים כי עד עתה לא קיבלו הנחיות. לטענתם, לשכת המנכ"ל עובדת במנותק מאגפים ועובדים אחרים במשרד. הניתוק הוא גם פיזי משום שעובדים לא מגיעים למשרד בירושלים, ומי שביקש להגיע - סורב. "הם פשוט לא מתפקדים, זה מזעזע", אומרים גורמים מתוך משרד רה"מ.

בנוסף, נטען כי אין תיאום בין שלושת הגופים המרכזיים במשרד ראש הממשלה: המטה הכלכלי־חברתי שכפוף ישירות למנכ"ל שלי, המועצה הלאומית לכלכלה שבראשה אבי שמחון, והמל"ל בראשות צחי הנגבי.

עמדות מפתח אינן מאוישות

בתקופה שבה ראש הממשלה היה נפתלי בנט נוסח בפעם הראשונה נוהל להתמודדות עם מצבי חירום, כמו רעידת אדמה, זיהום סביבתי בעקבות דליפה של חומרים מסוכנים וכמובן מלחמה, שהגדיר הנחיות לכל אירוע. אך מרבית סעיפי הנוהל לא מבוצעים כעת בפועל.

הבעיות רבות ולא ניתן לחשוף אותן כאן. דוגמה מהמעטות שאפשר להציג היא החובה להקים צוות שיקשר בין הרשויות המקומיות לממשלה, אבל עד עתה איש לא מונה לעסוק בכך. יש לכך השלכות רבות, בין היתר השלטון המקומי נאלץ לפעול בעצמו על פי הבנתו. התוצאה היא שאין מענה ממשלתי לרשויות מקומיות שהמרחק שלהן מגבול רצועת עזה גדול מ־4 ק"מ. תושבים שמתפנים מהיישובים האלה ליישובים אחרים עושים זאת באופן עצמאי ובעזרת מתנדבים. זאת אף על פי שיש נוהל שמגדיר לאן כל יישוב אמור להתפנות. התוצאה היא שאין מעקב אחר המפונים, והדבר רק מוסיף לכאוס שגם כך קיים בעת מלחמה. נוסף לכך, לאחר טראומה מומלץ לשמור על הקהילה מלוכדת, ולכן בעבר ההנחיות היו לפנות תושבי יישוב מסוים יחד לאותו המקום. אלא שכעת נראה כי קהילות פוצלו בין כמה יישובים.

אין במשרד ראש הממשלה מי שיעשה סדר במצב היישובים הסמוכים לרצועת עזה: מי נעדר, מי פצוע, ומי נמצא בריא ושלם. גל הירש, הממונה החדש על השבויים והנעדרים, אמור לעשות זאת, אך הוא צריך להקים אופרציה חדשה מאפס בעוד שאפשר להשתמש בגופים הקיימים ועובדים במשרד רה"מ.

בעיה נוספת שמציפים הגורמים ששוחחו עם "כלכליסט" היא סוגיית התשתיות הלאומיות. אין כרגע תוכנית פעולה למקרה שתהיה פגיעה בתשתיות חשמל, מים או תקשורת. בניגוד לציפיות, לא הוקם חמ"ל אזרחי שיעקוב אחר הנושא, ולא הוגדר מי אחראי ועל מה. מרואיין מגוף ממשלתי שבקיא בתחום אומר כי בעקבות המצב "היו צריכים לכנס הרבה מאוד ועדות מנכ"לים וגורמים מקצועיים כדי לוודא רציפות תפקודית בעתיד".

"כשפרצה המלחמה באוקראינה קיימנו יותר דיונים וכונסו ועדות שרים", אומרים אחרים במשרד רה"מ. "משרד רה"מ אמור לזמן דיונים של ועדות שרים, וכשצריך לפעול לאישור טלפוני. אבל השרים לא נמצאים ולגורמי המקצוע במשרד רה"מ שמזהים קשיים ומנסים לקדם דברים אין כתובת. בכירים ממשרדים אחרים שמכירים את המנכ"ל לא סומכים עליו ולא רוצים להגיע לישיבות אצלו".

"אין לו יכולת וכישורים כדי לטפל באופרציה האזרחית בזמן הלחימה ובתוכנית השיקום", אומר מנהל בכיר באחד ממשרדי הממשלה. "גם ככה יש חולשה גדולה של המשרדים, אז הפעם גם המנצח חירש. הוא לא מבין תהליכים ולא את המטריה המקצועית".

המלחמה הזו תפסה את משרד ראש הממשלה כשעמדות מפתח בו אינן מאוישות, ואם הן מאוישות, אוחזים בהן אנשים לא מתאימים. התקינה מאפשרת לאייש את לשכת מנכ"ל רה"מ ב־8 יועצים לפחות, כמעט פי 3 מאשר במשרדים אחרים. אלא שכעת לצדו רק ראש מטה בחצי משרה. הדס שון לוי, ראש המטה של שלי, מונתה ביולי לסמנכ"לית אגף פנים, תכנון ופיתוח במטה החברתי כלכלי של המשרד. לפני כן היא דורגה 46 בפריימריז של הליכוד.

משום שלא מונה לה מחליף, היא אוחזת בשני התפקידים הקריטיים בעת מלחמה. האגף שבראשו היא עומדת צריך להיות בקשר הדוק סביב השעון עם הרשויות המקומיות. וכראש מטה המנכ"ל היא אמורה להיות מוצפת באינספור משימות שמלחמה מייצרת. מלבדה אין לצדו של שלי אף אדם שיכול לסייע לו.

קשיי ביצוע ואווירה קשה

בראש אגף ממשל פנים וחברה במטה הכלכלי חברתי עומדת אחייניתו של יעקב ברדוגו. האגף הזה אמור לקדם סוגיות חשובות ביותר בעת מלחמה בתחומי חינוך, בריאות ורווחה. אבל ממכתב ששלחו הכפופים לה למנכ"ל שלי ביולי השנה, אפשר להתרשם מהביקורת החריפה. נטען בו כי "האגף מתקשה לבצע את משימותיו והאווירה השוררת בו קשה. רבים מעובדי האגף חווים מיקרו־ניהול שאינו מבחין בין טפל לעיקר ושגורר עיסוק מרובה בסוגיות שוליות במקום בליבת העשייה".

במאי השנה הזיזו מתפקידו את אפני אלון, סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה, ועד עתה לא מונה לו מחליף. גם לבן מיוסט, ששימש מנהל תפקידים מיוחדים בתקן סמנכ"ל ועזב בינואר השנה עם כניסתו של שלי למשרד, לא מונה מחליף.

המינויים והפיטורים שבוצעו בסערה עם תחילת כהונתו של נתניהו היו כדי לוודא שנותרו לצדו רק הנאמנים ביותר. התחושה היא כי השיקולים האלה מנחים את שלי גם עתה. אחד מהם טען כי הרגיש שבסביבת נתניהו כבר נערכים לוועדת החקירה שתקום אחרי המלחמה.

הקריאה של עובדי המשרד הגיעה גם לבכירים לשעבר במשרד רה"מ ובמגזר הציבורי. קבוצה כזו של אנשים מנוסים ביקשה להתנדב ולסייע אך נדחתה על הסף. "יש יוזמות של עובדים מכל הדרגים שרוצים לחזור לעבוד. יש קבוצות שלמות של אנשים שעבדו במשרד בעבר במזכירות הממשלה, בלשכה המשפטית, באגפים המקצועיים וגם במועצה הלאומית לכלכלה. כולם מנסים להתנדב אבל הם דוחים אותם. לא נותנים להיכנס אפילו לכאלה שעבדו בעבר עם ביבי. גם אנשים שמזוהים עם הליכוד נדחים בגלל חשש שהם מהמחנה הלא נכון בליכוד".

תגובת יוסי שלי לא התקבלה.