המדינה לא יודעת כמה מבנים פטורים מארנונה

ועדת הכספים של הכנסת דנה בחודש שעבר ביוזמת משרד האוצר לקיצור הפטור מארנונה לנכסים נטושים, כאלה שלא משתמשים בהם (סעיף 82 לתיקון פקודת העיריות). על פי הצעת החוק, כדי לשנות את מערך התמריצים לשימוש בנכס נטוש, ייערך שינוי של התקנות כך שתקופת הפטור המלא מארנונה תקוצר משלוש שנים לשנתיים.

אחרי שנתיים יחויב בעל הנכס הנטוש בתעריפי הארנונה הרגילים לאותו סוג נכס, ולאחר עשר שנים יחויב בתעריפים המרביים לפי תקנות הארנונה. "כך ביחס למבנים המיועדים למגורים בעיקר, אך גם ביחס למבנים המיועדים לתעשייה, מסחר ותעסוקה, אשר השמשתם צפויה לתרום להכנסות הרשויות המקומיות ולהיטיב עם תושביהן, כמו גם למנוע מפגעים סביבתיים המהווים מטרד לתושבי הרשויות המקומיות", נכתב בהצעה.

אלא שדו"ח חדש של מרכז המחקר של הכנסת, שהוכן לצורך הדיונים ולא פורסם עד כה, מציג נתונים המעידים על כך, שבפועל, אין למדינת ישראל שום מידע אמין על היקף התופעה ולכן יהיה קשה ליישם את ביטול הפטור. לפי נתוני משרדי הפנים העדכניים, המשמעות האופרטיבית של הפטור מארנונה לנכסים שאינם בשימוש היא אובדן הכנסות של 190 מיליון שקל בשנה.

כאמור, לפי נתוני משרד הפנים, במדינת ישראל יש כ־19,500 נכסים שנכנסים לקטגוריה של פטור מארנונה. בפילוח הנתונים לפי מחוזות עולה כי כ־56% מהנכסים הם במחוז תל אביב, כ־22% במחוז מרכז, כ־10% במחוז דרום וכ־7% במחוז צפון. במחוזות ירושלים ויו"ש היו מקרים מעטים יחסית, פחות מ־1.5% מהמקרים. רוב הנכסים הפטורים הם נכסים למגורים (71%), אך מבחינת שטח, רוב השטח של הנכסים הפטורים הוא לא למגורים (58%). אם בוחנים את היקף הפטורים לפי מחוזות מגלים כי כ־61% מהיקף הפטור (כ־121 מיליון שקל) הם במחוז תל אביב, כ־19% במחוז מרכז, 11% במחוז דרום, כ־6% במחוז צפון, כ־2% במחוז חיפה וכ־1% במחוז ירושלים.

הדו”ח שנערך על ידי מתן שחק, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מגלה שנתוני הלמ"ס לגבי נכסים שפטורים מארנונה "בשל אי־שמישות", שנאספו לבקשת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הם שונים לגמרי. לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2022 היו כ־12,900 נכסים שהיו פטורים מתשלום ארנונה בשל אי־שמישות, בשטח כולל של כ־2.5 מיליון מ"ר. מהם, כ־9,000 בייעוד מגורים, בשטח של כ־1.1 מיליון מ"ר וכ־4,000 נכסים בייעוד לא למגורים, בשטח של כ־1.4 מיליון מ"ר.

פילוח נתוני 2022 של הלמ"ס לפי מחוזות מעלה כי במחוז חיפה נמצא המספר הגדול ביותר של נכסים לא ראויים לשימוש הפטורים מארנונה — 7,114 נכסים בשטח כולל של כמיליון מ"ר, שהם 55% מכלל הנכסים הפטורים, ו־42% מהשטח הכולל של הנכסים הפטורים. 16% מהנכסים הפטורים הם במחוז מרכז, 12% במחוזות ירושלים ויהודה ושומרון יחד, 7% במחוז דרום, כ־5% במחוז צפון ובמחוז תל אביב (ללא העיר תל אביב־יפו).

כאמור, אין התאמה בין שני מקורות המידע, ודו"ח מרכז המחקר של הכנסת אף מחדד את ההבנה שיש בעיה יותר מהותית: "ההגדרה בפקודת העיריות בסעיף 330, ל'נכס שנהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו' משאירה מרחב פרשני גדול, וניכר כי יש חוסר אחידות בפרשנות הקטגוריה הזו ובשימוש שלה לסיווג מבנים ברשויות מקומיות שונות". במילים אחרות, לאף אחד אין באמת מידע על היקף הבעיה, בין היתר כי ההגדרה של מהו מבנה פטור מארנונה אינה ברורה. מאחר שהיקף התופעה לא ידוע קשה מאוד לדעת מה תהיה משמעות התיקון, במידה שיתקבל.

התיקון לחוק כבר נדון בכנסת בעבר. בדצמבר 2021 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ מיכל שיר לביטול פטור מארנונה למבנים נטושים. הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת ה־19 על ידי ח"כ בועז טופורובסקי ועל שולחן הכנסת ה־20 על ידי ח"כ רועי פולקמן, אך לא קודמו.