אחרי ועידת האקלים בגלזגו | shutterstock
אחרי ועידת האקלים בגלזגו
עם שוך האבק אחרי וועידת האקלים בגלזגו והפרספקטיבה שמתאפשרת לנו כעת כחודש מאז סיומה, הגיע הזמן למאזן ביניים ובחינת הדרך שלפנינו.
גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
לפי מרבית העוסקים בתחום, היא הביאה לתוצאות חלקיות: לא פריצת דרך דוגמת הסכם האקלים בפריס מ2015 אך גם לא כישלון. בעוד מרבית מכרעת של מדינות העולם התחייבה לפני הועידה ובמהלכה להגיע למצב של אפס פליטת גזי חממה עד "אמצע המאה", מהלך שלפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית מביא את התחממות הגלובלית במהלך המאה לכ 1.8 מעלות, הרי שהמחויבויות שלהן לטווח הביניים עד 2030, משאירות את כדור הארץ על נתיב התחממות קשה ביותר של 2.4 מעלות.
על רקע זה, כל מי שעוסק בתחום מבין ויודע שהתוצאות של ועידת האקלים הזו אינן סוף פסוק והמאמצים להפחית פליטה של גזי חממה ולמנוע את האסון שייגרם מחציית רף התחממות של 1.5 מעלות יימשכו ביתר שאת בוועידה הקרובה אותה תארח מצרים בשררם אשייח בעוד שנה ובזו שאחריה באיחוד האמירויות בנובמבר 2023.
אם כן, היכן משתלבת ישראל בתמונה העולמית הכוללת ומה סדרי העדיפויות שלה וכיווני הפעולה העיקריים שעליה לקחת על עצמה? במאמר זה ברצוני להציע 3 כיוונים עיקריים. הראשון שבהם עוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מיטיגציה. היעד שישראל קיבלה על עצמה בהחלטת הממשלה של צמצום פליטות בסך 27% עד 2030 נמוך מהסף הבינלאומי הדרוש במטרה לשמור את ההתחממות הגלובלית מתחת לרף של 1.5 מעלות צלזיוס.
https://www.gov.il/he/departments/policies/dec171_2021
דו"חות האו"ם השונים קובעים כי יש להפחית פליטות ב 45% עד 2030 בכדי להימנע מחצייה של התחממות גלובלית של 1.5 מעלות. האיחוד האירופאי קבע יעד של 55% צמצום פליטות עד 2030, ארה"ב קבעה יעד של 52% עד שנה זו ובריטניה 68% - בכדי להמחיש את המגמה.
https://newclimate.org/2021/11/09/cat-global-update-glasgows-2030-credibility-gap/
חשוב להדגיש שהאינטרס הישראלי המובהק הוא מניעת ההתחממות גלובלית והגבלתה ליעדים כמה שיותר נמוכים, שכן אזור המזה"ת בו מצויה ישראל חווה התחממות גבוהה בערך פי שניים מהממוצע העולמי, וכל שבריר התחממות נוסף מקרב את המזרח התיכון לעבר אסונות שקשה לתאר אותם. גם ישראל עצמה מתחממת בקצב מוגבר ובעוד שהטמפרטורות העולמיות עלו בכ 1.1 מעלות פה הן כבר נושקות ל 1.5 מעלות. אירועי הקיצון שאנו חווים בשנים האחרונות דוגמת גלי חום, יובש, שריפות והצפות הן דוגמאות מאוד מוחשיות למה שצופה לנו העתיד הקרוב. מכאן, שעלינו להגביר משמעותית את יעדי הביניים ל 2030 ולכל הפחות ל 2035 מתוך שאיפה לצמצם פליטות ב 45% כפי שהמדע אומר לנו שעלינו לעשות. נדבך מרכזי בכך יהיה קביעת יעדים משמעותיים לאנרגיות מתחדשות בישראל.
המהלך השני שעלינו לנקוט בו היא בניית חוסן והיערכות למשבר האקלים, קרי, אדפטציה או הסתגלות. משבר האקלים כבר כאן והוא ילך וייעשה מוחשי יותר ויותר ובקצב מואץ. אנו נחווה יותר ויותר גלי חום קיצוניים, פני הים שכבר עולים באזורנו בכחצי סנטימטר בשנה, יאיצו את עלייתם, אירועי קיצון כשיטפונות, הצפות, סופות חול, בצורות, שריפות ועוד יהפכו לשגרה קבועה ומאיימת, וכמויות הגשמים תרדנה. כל אלו פורטו היטב במספר דו"חות חשובים של השירות המטאורולוגי. המדע ידוע. תחזיות והערכות אמינות מצויות על השולחן – אסור לנו להמשיך בעסקים כרגיל.
https://ims.gov.il/he/node/228
ההיערכות צריכה להיות מתורגמת לעשייה של משרדי הממשלה השונים. התכנון, הבנייה ותכניות הפיתוח חייבות להתחשב בכך כפי שכתב מבקר המדינה. תכניות מתאר עירוניות או לתשתיות ותכניות עבודה שאינן כוללות התייחסות למשבר האקלים הן בהכרח חסרות. יש לקחת בחשבון מקדמי בטיחות מבוססי מדע בבניית תשתיות חופים, במניעת שיטפונות, בשמירה על השטחים הפתוחים, במניעת אפקט אי החום העירוני ועוד. יש להבין שהבנייה מכלה כל שנה כ 20,000 דונם שטחים פתוחים וחקלאיים שנחוצים כעתודה אסטרטגית בכדי להבטיח את ביטחון המזון של ישראל ולעצור את התהליך הזה שמסכן אותנו. כבר כיום אנו יודעים שסוגיית ביטחון המזון הינה מכרעת בעולם של משבר אקלימי ומגפות ומדינות רבות בעולם משקיעות מאמצים רבים בכדי להגביר את עצמאותן בתחום זה.
מבחינת ההסתגלות, המנהלת להסתגלות לשינויי אקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה פרסמה המלצות מפורטות, ומבקר המדינה עשה שירות מעולה עם כולנו כאשר הציף את הפערים והתחומים הראויים לשיפור בדו"ח על משבר האקלים בישראל. כל שעלינו לעשות הוא לחזור אל ההמלצות במסמכים אלו ולפעול ליישומם.
https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Publications/855.aspx
היעד השלישי הוא קידום החדשנות האקלימית. זו יכולה, ואף צריכה, להיות תרומתה הגדולה ביותר של ישראל למשבר האקלים העולמי. למעלה מ 1,200 חברות וסטרטאפים ישראלים נמצאים כבר בתחום זה ומספרם הולך וגדל בהתמדה. כך לפי דו"ח של רשות החדשנות וקהילת פלאנטק שהתפרסם ערב ועידת האקלים. החדשנות האקלימית הישראלית חיונית הן בהיבטים של הפחתת פליטות והן בהיבטים של בניית חוסן והסתגלות. העולם משווע לפתרונות מעשיים וישראל יכולה להיות המעבדה העולמית לפיתוח פתרונות מעשיים למשבר האקלים.
בהקשר זה קיבלה הממשלה החלטה חשובה ביותר לפיתוח החדשנות האקלימית. יש כעת לפעול ליישומה ולעודד חדשנות אקלימית במחקר, האקדמיה, הפיתוח ויישום של חדשנות זו עצמה בישראל. מדובר בהזדמנות חסרת תקדים לטובת המשק הישראלי בעולם משתנה במהירות, אך גם בתרומה ובשליחות עבור העולם כולו.
https://www.gov.il/he/departments/policies/dec544_2021
לסיכום, מפת הדרכים לעשייה פרוסה לפנינו וכך גם כלי היישום בצורה של החלטות ממשלה, דו"חות והמלצות לביצוע שבהן הושקעו זמן ומחשבה רבים. הרבה נעשה בישראל לקראת וועידת האקלים בגלזגו, אך עדין לא מספיק, ולוועידת האקלים ה 27 בשארם אשייח בעוד שנה אנחנו צריכים להגיע מוכנים טוב יותר.
השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ