רווח נקי: מייסדי וויקס משקיעים בזירת מסחר ישראלית לפליטות פחמן

מייסדי וויקס אבישי אברהמי, גיורא קפלן וניר זוהר חוברים לד״ר אבי לובצ׳יק ולקבוצת משקיעים, ומקימים את אופורטו קרבון (Oporeto Carbon) - זירת מסחר בפחמן שתסדיר תעודות פחמן עבור חברות שתבקשנה לקזז את פליטות הפחמן שלהן באמצעות השקעה בפרויקטים בעלי משמעות אקלימית. עד כה גייסה החברה החדשה כ-50 מיליון שקלים לשם רכישת מיזמים להפחתת פחמן בישראל בהיקף של יותר מ-500 אלף טון. לדברי אברהמי, מנכ"ל וויקס: "היכולת לייצר תמריצים כלכליים להתייעלות היא קריטית. יש לנו כדור ארץ אחד וחשוב לשמור עליו״.

בישראל, גזי החממה אינם ממוסים וההכרזה של הממשלה היוצאת כי יוטל מס פחמן בישראל נותרה ללא יישום. כשהמדינה נעדרת מהזירה לא קיים גם שוק פחמן שיאפשר לחברות לנהל באופן פיננסי את פליטות גזי החממה. המשקיעים במיזם החדש מקווים שהוא יצליח לאסדר את השוק באופן וולונטרי ולאפשר לחברות להיות חלק מהמגמה הגלובלית. כעת, מתחילה החברה בהליכי משא ומתן עם חברות ישראליות ובינלאומיות לרכישת תעודות פחמן בהיקפים של מאות אלפי טונות של הפחתת פחמן. תעודות אלה כבר אושרו על ידי המנגנונים הבינלאומיים המקובלים בעולם.

לדברי ד"ר אבי לובצ'יק, לשעבר סמנכ״ל פיתוח בקרן ההון סיכון קפיטל נייצ׳ר ועמית ממשק באגף התקציבים באוצר, העומד בראש אופורטו קרבון, ״צריך לזכור שמשבר האקלים כבר כאן ועלינו לפעול במהירות ולהגדיל את האחריות התאגידית של החברות גם בתחומי הסביבה. חברות צריכות לשלם על הנזק הסביבתי שהמוצרים שלהן מייצרים - נזק שכיום אינו מגולם במחירי המוצרים. כדי לקדם כלכלה דלת פחמן צריך לעודד את השוק המקומי ולקדם מנופים כלכליים כפי שבאירופה הבינו לפני יותר מעשור״.

בשנים האחרונות נדרשות חברות ברחבי העולם לעמוד ברגולציה הדורשת מהן לשלם קנסות על פליטות גזי חממה מעל מכסה מוגדרת או להפחיתן בפועל. לצורך כך, הוקמו שווקי פחמן בעולם (הגדולים שבהם פועלים באיחוד האירופי ובסין), הסוחרים בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה ומאפשרים לחברות שאינן מקזזות בפועל את הזיהום שהן יוצרות לרכוש הפחתה של חברה אחרת. בשנת 2021, לפי ארגון הסחר בפליטות ICAP, השווקים לסחר בפליטות גייסו 161 מיליארד דולר.

בעולם יש ביקורת רבה כלפי התחום, בין השאר על כך שהוא מאפשר לחברות להתחמק בפועל מהפחתת פליטות ולהסתמך על פרויקטים שהחיסכון הפחמני שלהם אינו חד משמעי. כך למשל, מחקר שבדק לאחרונה קיזוזי פחמן שבוצעו על בסיס יערות בקליפורניה גילה שלא הייתה להם כל משמעות אקלימית ושהיקף כריתת העצים באזור נותר כשהיה. חברות רבות אף אינן יודעות אם הקיזוז שביצעו על בסיס יער קיים מנע, למשל, כריתה שלו בהמשך.

באופורטו-קרבון מתכננים בשלב הראשון להשקיע בפרויקטים מקומיים של כלכלה מעגלית, שיאפשרו לחברות לקנות תעודות הפחתת פליטות גם אם אינן קשורות באופן ישיר לתהליך. למשל, בשוק החלב בישראל יש עודפים רבים שאינם מגיעים לשוק, ונזרקים, תוך בזבוז משאבים וזיהום כבד. המיזם יאפשר לחברה שיכולה לעשות זאת להשתמש בעודפים הללו לשם יצירת מזון לבעלי חיים, לקבלו מהמשקים, ולמנוע בזבוז. צד שלישי, דוגמת חברות כמו ויקס, יוכלו לרכוש את תעודת הקיזוז של הפליטות שנחסכו מאופורטו קרבון, ולייחס את אותו חיסכון לעצמן מבלי לבצע בפועל הפחתה של פליטות.

מיזמים סביבתיים רבים - מיוזמות טכנולוגיות להפחתת פליטות ועד פרויקטים סביבתיים לשיקום שטחי טבע פגועים שביכולתם לספוח פחמן - סובלים מתת-תקצוב כרוני ומקווים שפרויקטים של קיזוזי פליטות יזרימו הון לאפיקי קיימות ובכך יאפשרו להם לצמוח. עם זאת, אף על פי שקיזוזי הפליטות נמכרים בשווקים באופן מיידי, בחלק מהמקרים כלל לא ניתן לדעת מתי תתרחש הפחתת הפחמן בפועל והאם היא תעמוד בהערכות הראשוניות שניתנו.

לפי ד״ר לובצ׳יק, החברה תוודא שלא תתבצע חשבונאות כפולה על הקיזוזים – כלומר, שכמה חברות ירכזו את אותה התעודה - מצב המתרחש כיום לא אחת בשווקים ויוצר כשל משמעותי. לצורך כך, תבצע החברה רכישה של תעודה במנגנון בינלאומי עם מספר סידורי שאינו מאפשר את הכפלתה. החברה מלווה ע״י ד״ר רות דגן ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, וחברת הייעוץ BDO.