נמשכת הירידה בהוצאות באשראי - ענפי האופנה, התיירות והמסעדנות במצוקה

מנכ"ל רשת אופנה שמפעילה עשרות חנויות בקניוני ישראל מדגים את המצב שבו נמצאים השוכרים בימים אלה: מצד אחד הם עדיין לא זוכים למענה מהאוצר בדמות מתווה פיצויים מסודר נוכח מצב החירום במדינה ומצד שני הפדיונות שלהם ממשיכים לצנוח, כשהקניונים לא תמיד מוכנים לתת פיצוי. "יש לי ירידות בפדיונות של בין 30% ל-70%", הוא אומר. "זה מאוד תלוי במתחם. במתחם ביל"ו, למשל, יש לי ירידה של 70%, אבל במתחם ויצמן הפדיון לא השתנה. יש קניונים שנוהגים בחזירות וחוסר רגישות ויש מי שמוכן להקשיב ולבוא לקראתנו".

נתוני חברת ריס שהגיעו לידי כלכליסט מלמדים כי בענף האופנה צנחו הפדיונות בקניונים ב-40% בממוצע בחודש הלחימה. השנה, ערבי חג סוכות נפלו על סופי שבוע, בעוד שבשנה שעברה הם נפלו על אמצע שבוע ולכן יש פער של יומיים בין שתי תקופות החג. כדי לנטרל את הפער הזה נכון יותר להסתכל על המכירות ולא על הפדיון למ"ר.

על פי חברת ריס, הבוחנת פדיונות בקופות של 2,800 חנויות אופנה, בין 29.9 (ערב סוכות) ל-27.10 השנה ירדו הפדיונות בקניונים האזוריים ב-40% והמכירות הסתכמו ב-103 מיליון שקל לעומת 171.6 מיליון שקל בתקופה מקבילה בשנת 2022. מגמה דומה נרשמה גם בפאוור סנטרים, בהם הפדיונות נפלו ב-35% בתקופה המדוברת והסתכמו ב-70 מיליון שקל לעומת 108 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בממוצע ארצי, צנחו פדיונות חנויות האופנה ב-37% ל-264 מיליון שקל לעומת 417 מיליון בתקופה מקבילה.

בתוך כך, נתוני חברת שבא - מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי - מראים המשך ירידה חדה בהוצאות באשראי על אופנה ומסעדות. אמנם בשבוע השלישי של מלחמת חרבות ברזל נרשמה התאוששות בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי ועכשיו הן נמוכות רק ב-17.4% מהיקף ההוצאות בשבוע ממוצע במהלך שנת 2023, אבל הן עדיין לא הגיעו לרמתן לפני המלחמה.

מנתוני שבא עולה עוד כי בשבוע השלישי של המלחמה (22 עד 28 באוקטובר) נרשמה עלייה של 8.3% בסך ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת השבוע השני של המלחמה. סך ההוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי הגיע לסכום של 7.5 מיליארד שקל, לעומת 6.9 מיליארד שקל בשבוע השני (15 עד 21 באוקטובר). ביחס לשבוע הראשון של המלחמה (8-14 באוקטובר), בו ההוצאות הסתכמו ב-6.5 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 15.6% בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, אבל עדיין מדובר שנתון רחוק מהיקף ההוצאות בשבוע ממוצע מתחילת שנת 2023, שעמד על 9 מיליארד שקל.

על פי שבא, בענפי ההלבשה וההנעלה ההוצאות בכרטיסי אשראי בשבוע השלישי של המלחמה ירדו ב-33% ל-385 מיליון שקל - זאת, לעומת ירידה של 40% בשבוע השני ושל 64% בשבוע הראשון.

ההוצאות על מסעדות ובתי קפה בכרטיסי אשראי ירדו בשבוע השלישי של מלחמת חרבות ברזל ב-33% ל-411 מיליון שקל, לעומת ירידה של 42% בשבוע שני ושל 55% בשבוע הראשון. בתחום החשמל והאלקטרוניקה ירדו ההוצאות באשראי ב-14% בשבוע השלישי ווהסתכמו ב-461 מיליון שקל לעומת ירידה של 15% בשבוע השני ושל 41% בשבוע הראשון.

הוצאות הציבור ברשתות המזון בשבוע השלישי דווקא עלו ועמדו על 4.4% ו-1.2 מיליארד שקל, לעומת עליה של 3.7% בשבוע השני ושל 44% בשבוע הראשון. לעומת רשתות המזון הגדולות, ההוצאות במכולות ובפיצוציות ממשיכות לרדת. בשבוע השלישי הן ירדו ב-6% לעומת ירידה של 7% בשבוע שני ו-3.7% בשבוע ראשון.

המגמה בבתי המלון ובחדרי אירוח היא החרפת הירידה בהוצאות באשראי. ענף זה רשם ירידה של 75% בהוצאות בשבוע השלישי למלחמה, של-48 מיליון שקל, לעומת ירידה של 67% בשבוע השני ושל 54% בשבוע הראשון. חברות התעופה נהנהו בשבועיים הראשונים של המלחמה מעליה בהוצאות באשראי, נוכח ביקוש רב לטיסות של ישראלים אל ומחוץ לישראל, אבל בשבוע השלישי ירדו ההוצאות באשראי על חברות תעופה ב-22% ל-39 מיליון שקל לאחר שבשבוע הראשון רשם התחום עליה של 202%בהוצאות באשראי. גם בסוכנויות הנסיעות מעמיקה הירידה בהוצאות באשראי בשבוע שלישי ועומדת על 67% ו-75 מיליון שקל. זאת לעומת שבוע שני שבו ירדו ההוצאות ב-57.5% ובשבוע ראשון ב-31%.

תחום הספרים והצעצועים ירד ב-17.4% ל-73 מיליון שקל לעומת ירידה של 20% בשבוע שני ו-39% בשבוע ראשון. בענף הציוד לחיות מחמד ההוצאות באשראי עדיין בעליה של 5% לאחר שבשבוע השני הן עלו ב-8% ובשבוע הראשון ב-24%.