רילמי Neo GT 3 | רפאל קאהאן
בדיקה
רילמי GT Neo 3: לא הסמארטפון הכי מרשים אבל עם טעינה מהירה בטירוף
הסמארטפון האחרון של רילמי שמגיע לישראל הוא דגם יחסית ישן וגם אין לו את המצלמה הכי מדהימה, אבל אחרי שינוי יבואן הוא אמור להיות זה שיספק מכירות. בדקנו אותו כדי לראות אם יש לו את מה שצריך להצליח במשימה
רילמי כבר לא. כלומר, היא כבר לא רק משווקת על ידי באג בישראל. מותג הביניים של תאגיד BBK הסיני, שהוא ביתם של מותגים כגון Oppo, וואן פלוס ו-Vivo, הצטרף לאחרונה גם KSP ומשום כך הוחלט להרחיב את היצע הדגמים הזמינים לצרכן הישראלי. הדגם האחרון ששווק כאן הוא ה-GT 2 פרו, שהוא למעשה מכשיר הדגל של החברה. סדרת ה-GT Neo היא הגרסה המוזלת של סמארטפוני הפרו. רק שבגלל האיטיות של פיתוח המותג בארץ קיבלנו עכשיו את ה-GT Neo 3 שהושק בעולם עוד במרץ שעבר. לא מדובר במכשיר דגל אלא בסמארטפון שמספק הרבה מאוד תמורה למחיר.
היתרון שלו הוא בטעינה מהירה בת 150 וואט - למעשה המהירה ביותר בעולם בעת ההשקה. מאז כבר הופיעו עוד כמה מכשירים עם טעינה מעין זו - אבל לא סמארטפוני ביניים, אלא מכשירים מאותה קטגוריה - כלומר מכשירי דגל מוזלים או "קוטלי מכשירי דגל". המכשיר הזה אינו מתחרה בקטגוריה של חובבי אפל או סמסונג. הוא מכוון ישירות לשיאומי וליריבה האחות וואן פלוס שמוכרת מכשירים בעלי יכולות דומות במחירים דומים מאוד. ככזה הוא מציע כמובן המון תמורה למחיר, אבל האם הרבה מאוד רכיבי פרימיום הם ערובה לסמארטפון שיכול להציע משהו שלאחרים אין?
עיצוב ומבנה: משעמם בקטע טוב, אבל שביר
ה-GT Neo 3 הוא לא מכשיר חתיך שיסובב ראשים. לפחות לא הגרסה שאנחנו קיבלנו לסקירה. ישנה גרסה מיוחדת עם עיצוב צבעים שמועתק מעולם מירוצי המכוניות, המכשיר שאנחנו קיבלנו הציג צבע שחור-אפור מטאלי נאה למדי אבל מאוד דיסקרטי ומשעמם. ניתן להשיג אותו גם בלבן עם שני פסים שחורים באותו עיצוב מוטורי כמו הכחול. כיאה למכשיר ביניים השלדה שלו בנויה מפלסטיק, אבל באיכות גבוהה מאוד. למעשה הוא מצליח לדמות היטב תחושה של מתכת כגון אלומיניום. המשקל הקל יחסית של ה-GT Neo 3 שעומד על 188 גרם בלבד, מסגיר את העובדה שזה לא מכשיר ממתכת. עוביו כ-8.2 מ''מ מה שמספק לו יכולת להידחק גם לכיסים קצת צמודים. אבל מדובר במכשיר גדול יחסית, הוא יותר גבוה מהסמסונג גלקסי S22 פלוס בכמה מילימטרים. אבל מנגד, הוא גם מעט צר יותר, כך שקל מאוד להחזיק אותו ולתפעל אותו.
אין כאן שום הגנה מפני מים ואבק ואנחנו לא יודעים איך הוא יצליח להתמודד עם נפילות. ההגנה של המסך היא עם זכוכית גורילה 5, לא החזקה ביותר בהיצע של היצרנית. ה-GT 2 למשל מציע זכוכית גורילה ויקטוס חזקה מאוד. ואם זה לא מספיק, הגב לא מצויד בשום זכוכית משורינת. לפחות לא אחת שהיה שווה לציין. מה שכן עיצוב החלק האחורי נאה מאוד, הזכוכית זכתה לחספוס עדין המונע הצטברות של טביעות אצבע. בכל אופן זה לא טלפון שהיינו זורקים בכל מקום או מתעללים בו. הסיכוי שהוא יסבול משבר בגוף גבוה יחסית. כלומר לא המכשיר לשלומיאלים. מגרעת המצלמה האחורית בנויה ממלבן זכוכית ועליה שלוש עדשות. הראשית מוגנת על ידי טבעת חיצונית מוגבהת מעט אבל אין הגנה על השתיים האחרות. בכל אופן, העיצוב שלה מאפשר להניח את המכשיר על הגב ולהקליד עליו בקלות בלי שיתנדנד.
חומרה: מעבד מהיר ומסך מצוין
כדי לספק קצת תמורה למחיר, ה-GT Neo 3 מצויד במעבד דיימנסיטי 8100 - סדרת הדגל הזולה של מדיה טק הטאיוואנית. זהו שבב מהיר ביותר בגודל 5 ננומטר. מבחנים סינטטיים הראו שהוא מהיר יותר מהסנאפדרגון 888 ואף מיורשו ה-8 Gen 1 של קוואלקום במקרים מסוימים. בכל מקרה הוא מספק הרבה מאוד עוצמה ל-GT Neo 3 ומאפשר לו להתמודד בקלות עם כל משימה המוטלת על סמארטפון מודרני. כדי לסייע בעדו הוא מצויד בזכרון פעולה בן 12 גיגה-בייט, ובנוסף יש כאן מנגנון להגדלת נפח הזיכרון על חשבון מרחב האחסון שמאפשר להוסיף עד 7 גיגה-בייט. כלומר אין כאן בעיית זיכרון וגם התקן שלו - UFS 3.1 - מאפשר לשמור על ביצועים מהירים. מרחב האחסון בן ה-256 גיגה-בייט קבוע שכן אין כאן אפשרות להרחבה עם כרטיס חיצוני. המערך הזה מאפשר גם להריץ משחקים בעלי דרישות חומרה כבדות יחסית. כדי לשמור על חום נמוך, היצרנית מתהדרת במנגנון צינון מבוסס על "חדר אדים" מה שזה לא יהיה. אבל הוא עושה את העבודה. המכשיר לא מתחמם בצורה קיצונית אפילו במשימות קשות - אם כי אל תצפו לגוש קרח אחרי שעתיים משחק.
המסך בן ה-6.7 אינץ' מבוסס OLED וברזולוציית FHD אינו הכי חד או מרשים שתוכלו למצוא - אבל ברמת המחיר של הטלפון הזה הוא בהחלט אחד מהטובים שתשיגו, אם לא הטוב שבהם. אין לו את כל הטכנולוגיות החדישות כגון LTPO, אבל הוא כן תומך בתקן תצוגה HDR10 פלוס ויש לו קצב רענון גבוה בן 120 הרץ. עוד יתרון? המסך ישר לגמרי בלי קימורים או שוליים משתפלים. איכות הצפייה מצוינת והבהירות טובה מספיק ליום שמש בהיר - אם כי זה לא ברמה של המתחרים מבית שיאומי למשל שמסוגלים ליותר.
אבל השוס האמיתי כאן זו הטעינה המהירה. כאמור, כשהוא יצא, לא היה סמארטפון עם טעינה מהירה יותר. 150 וואט מאפשרים למלא את סוללת ה-4,500 מיליאמפר שעה שלו ב-14 דק' מאפס (!). אבל גם אם יש לכם חמש דקות, הסוללה תתמלא מאפס לחצי. הבעיה היחידה כאן זה הצורך להיסחב עם המטען שכבד יותר מהסמארטפון, כמו כן אין טעינה אלחוטית ובסך הכל המכשיר לא שרד יותר מיום וקצת בשימוש רגיל. לסיכום פרק החומרה, מדובר במכשיר בעל מפרט משובח שיכול גם לשמש מכשירים במחיר גבוה הרבה יותר, אבל הוא לא נדיב בתכונות שמעבר לבסיס.
תוכנה, ממשק ומולטימדיה: נקי ונוח
ממשק ה-Realme UI 3 הוא כנראה ממשק האנדרואיד הטוב מבין כל היצרנים הסינים. הוא קל לשימוש ומזכיר מאוד את ממשק האנדרואיד המקורי שניתן למצוא בסמארטפוני פיקסל של גוגל או במכשירי וואן פלוס (בעבר). גם מי שמגיע ממכשיר אחר של קבוצת BBK ירגיש מיד בבית. מתחת לממשק תמצאו את אנדרואיד 12. מה שחבל כאן זה שרילמי מסתפקת בשני עדכוני תוכנה - כלומר עד אנדרואיד 14 ותו לא. או במילים אחרות, אחרי שנתיים המכשיר שלכם יפסיק להתעדכן ויזכה רק לעדכוני אבטחה קריטיים. אבל מעבר לכך יוק. יצרניות שאינן סיניות מעניקות הרבה יותר באותו המחיר - בסמסונג עד חמש שנים למשל ובאפל עד שש. אם כי צריך להודות שזה עניין חדש יחסית. בעבר למעט אפל כל היצרניות היו מסתפקות בהרבה פחות עדכוני גרסאות - לפעמים אפילו לא אחד.
היתרון העיקרי של הממשק הוא ביכולות ההתאמה האישית. אבל למרות האפשרות לנבור בתוך התפריטים ולהתאים כמעט כל דבר כמו משתמשים מנוסים, גם משתמש מתחיל יהנה ממנו. יש כאן את כל השטיקים הרגילים, מצב אפל, תצוגה תמידית על המסך הכבוי ואפשרות לחלונות צפים והגדרות פרטיות מתקדמות. בסך הכל הכל עובד חלק ובזמן שהיה איתי הוא לא הראה באגים או לגים. הכל עבד בקלות. סורק טביעות האצבעות מהיר ומזהה את הטביעה בשבריר שניה. בנוסף החברה חשבה נכון ומיקמה אותו בצד התחתון של המסך ולא גבוה יותר כמו רוב היצרנים, כלומר קל יותר להגיע אליו בעיקר אם יש לכם ידיים קטנות. אם יש לי ביקורת אחת על ממשק ההפעלה כאן זה שהוא עמוס לעייפה באפליקציות נוספות שרילמי דחפה, גם משלה וגם של אחרים כגון בוקינג או פייסבוק שכנראה שילמו יפה כדי להופיע כאן.
הממשק מהיר ומגיב בזריזות לכל מגע. מבחינת מדיה, המסך משובח אבל הרמקולים מקבלים ציון סביר בלבד. הרמקול התחתון החזק והעליון באפרכסת לא ממש מסוגלים להתמודד עם משהו שהוא מעבר לדיבורית. מנגד, אם תחברו אוזניית בלטות' ותפעילו את האופציה - תוכלו במקביל גם לחבר אוזניות חוטיות וכך להאזין ביחד עם מישהו למוזיקה במכשיר. חמוד.
מצלמה: חיישן ראשי טוב, השאר לא מרשים
בואו נודה על האמת, ה- GT Neo 3 אינו סמארטפון לחובבי צילום. עבורם יש את הרילמי 9 פרו או את המכשירים של שיאומי באותו המחיר. זה לא שהמצלמה גרועה - היא לא - אבל היא לא עושה שום דבר מעבר לתכונות הבסיסיות, במילים אחרות, היא מוגבלת. החומרה טובה, החיישן הראשי של סוני בן 50 מגה-פיקסל מצויד בייצוב אופטי ומספק ביצועים טובים מאוד באור יום - כאלה שמשתווים למכשירים הרבה יותר יקרים. אבל צילום באור יום זה לא קונץ גדול בימינו. הייצוב האופטי מסייע מאוד גם בצילום לילה, אבל כאן המגבלה של האלגוריתם של רילמי כבר מתחילה לצוץ. תמונות בתנאי תאורה קשים אמנם שמישות - אבל יותר בכיוון של שיתוף לרשתות חברתיות או שליחה בצ'ט. זה לא מצלמה לתמונות כאלה שתרצו להגדיל או להדפיס. חיישן הזווית הרחבה בן 8 מגה-פיקסל מוגבל לשימוש באור יום בלבד. אל תנסו אותו בלילה, זה לא יעבוד לכם והתמונות ייראו מגורענות ומלאות ברעש דיגיטלי.
החיישן השלישי הוא המיותר שבהם. חיישן מאקרו ענתיקה בן 2 מגה-פיקסל מהסוג שאפשר למצוא במכשירי מדבקה סיניים שנמכרים ב-200 שקל באליאקספרס. אגב, רילמי לא היחידה שעושה שימוש בחיישן הזה. גם שיאומי ציידה בו את ה-12T פרו שסקרנו בשבוע הקודם. כנראה שהיצרניות הסיניות כל כך לחוצות להראות שלמצלמה שלהם יש שלושה חיישנים שלא אכפת להן מה החיישן השלישי שהם תוקעים בה. העיקר שיש אחד כזה בשביל המפרט.
מבחינת מצלמת הסלפי בת ה-16 מגה-פיקסל הביצועים טובים פלוס, התמונות מפורטות ובעלות טווח דינמי רחב. הצבעים טבעיים וצבע העור לא נראה כאילו פיזרו לכם פודרה על הפרצוף. עם זאת מצב הדיוקן מעט אגרסיבי ונוטה לפספס לפעמים את גבולות הטשטוש בין הרקע לפנים למשל. מצלמת הווידאו מציעה רזולוציה של עד 4K ב-60 FPS שזו איכות טובה מאוד - הייצוב האופטי מסייע לשמור על הסרטונים חלקים וללא קפיצות גם בריצה או בנסיעה. עם זאת משום מה אין ייצוב בצילום סרטוני סלפי - אז חובבי טיקטוק או רילז היזהרו לכם.
סיכום ואלטרנטיבות: לא לחובבי צילום או לשלומיאלים אבל מעולה לגיימרים ולסטודנטים
נתחיל עם החלק הטוב, ה-GT Neo 3 עולה בישראל 2,000 שקל בלבד. הוא מתחרה ישירות בסדרת הפוקו F4 של שיאומי או במכשירי הנורד של וואן פלוס, כמו גם בשיאומי 12 לייט. הסמסונג הכי קרוב למחירו הוא ה-A73 שלו מעבד פחות חזק אבל מצלמה טובה יותר והגנה מלאה מפני מים ואבק. בסך הכל לא מדובר במכשיר גרוע, פשוט צריך להבין את המגבלות שלו ולהתייחס אליו בהתאם. המצלמה אינה גולת הכותרת וכך גם העמידות. כלומר זה לא מכשיר למי שאוהב לרוץ בחוף הים או להיות הרבה בחוץ בפעילות.
זה גם לא מכשיר למי שנוטה להפיל ולשבור דברים. אין כאן הגנה ממים, זכוכית גורילה חזקה מאוד או זכוכית משוריינת בגב. והשלדה מפלסטיק. אז למי הוא כן מתאים? בעיקר למי שצריך הרבה מאוד כוח עיבוד בזול או טעינה מהירה. כלומר גיימרים, סטודנטים או אנשים עובדים שרוצים מכשיר נוח לשימוש ובעל עיצוב דיסקרטי. הוא לא מספק סמל סטטוס, אין לו עדכוני גרסא לאחר שנתיים וסביר להניח שהוא יישבר לפני כן. אבל הוא כן מציע תמורה טובה למחירו אם התכונות הטובות שלו הן בדיוק אלה שאתם מחפשים.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה