אושר בכנסת: הורה שכול לא יחויב לעזוב את עבודתו עם הגיעו לגיל פרישה

מליאת הכנסת אישרה הערב (ג') בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק של המשרד לשוויון חברתי, לפיה הורה שאיבד את ילדו והגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק לא יחויב לעזוב את עבודתו למשך ארבע שנים נוספות. החוק נולד מתוך ההבנה כי המשך העבודה עשוי לסייע לאזרח הוותיק להמשיך בחיי השגרה על אף האסון שפקד אותו, והוא נקבע כהוראת שעה למשך שנתיים כדי לאפשר את בחינת יישומו והשפעתו.

כיום, בהתאם לחוק גיל פרישה, הגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו הוא 67. החוק החדש קובע כי מעסיק של למעלה מ-25 עובדים לא יחייב הורה שילדו נפטר, ומועסק במשך שבע שנים לפחות והגיע לגיל פרישה, לפרוש מעבודתו בשל גילו, וזאת למשך ארבע שנים נוספות. 

בטרם פרסום הצעת החוק ערך המשרד לשוויון חברתי מחקר מלווה לבחינת המודעות לחוק, מידת מימושו והשפעותיו בקרב הורים שילדם נפטר. מעל ל-60% מהנשאלים לא היו מודעים כלל להוראת השעה. מודעות גבוהה יותר לחוק נרשמה בקרב עובדים במגזר הציבורי ועובדים במשרות ניהול.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן | צילום: ינאי יחיאל

מהסקר עולה כי כ-70% מההורים השיבו כי נשארו או שהם מעוניינים להישאר במקום העבודה מעבר לגיל פרישת חובה. הסיבות שציינו המשיבים הן שהעבודה מעניקה להם תחושת משמעות (75%), סיבה לצאת מהבית (66%) או מסייעת להורה לחשוב פחות על האובדן (56%) ורצון להמשיך לעבוד מסיבות כלכליות (54%). בנוסף נרשמה היענות חיובית יותר למימוש הזכויות בקרב גרושים ואלמנים, שהצהירו בהיקף של 74% כי העבודה מסייעת להם להימנע מלחשוב על אובדן ילדם. 

השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "עבודה היא הרבה מעבר לפרנסה. היא מעניקה לאנשים תחושת ערך, משמעות ועניין, והדבר נכון שבעתיים למבוגרים שחוו אסון כמו אובדן של ילד. אנו פועלים בימים אלה, במקביל, על מנת לאפשר לכלל המבוגרים בישראל את החופש לבחור עד איזה גיל לעבוד ולעשות סוף לאפליה הגילית הקיימת בשוק התעסוקה. באופן עקרוני, אני מאמינה שיש לפטר אנשים רק על רקע תפקודם ולא על רקע גילם".