שבב של אופטימיות: אינטל מאשררת את האמון בישראל

אינטל תגדיל את ההשקעה המתוכננת שלה בהקמת מפעל שבבים חדש בקריית גת ב־15 מיליארד דולר, וצפויה להשקיע בהקמתו 25 מיליארד דולר בסך הכל — כך אישרה אתמול ענקית השבבים. זאת לאחר שמשרדי אוצר, הכלכלה והתעשייה כולל רשות המסים ומנהלת רשות ההשקעות אישרו השבוע את תנאי ההשקעה. במקביל, התחייבה אינטל לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראלים בהיקף של 60 מיליארד שקל בעשור הקרוב. במסגרת ההסכם עם ממשלת ישראל, תקבל אינטל תמריצים בגובה 3.2 מיליארד דולר, שיתפרסו על פני כמה שנים. כחלק מהסכם ההשקעה, מס החברות שאינטל תשלם יעלה מ־5% ל־7.5%. מדובר בהישג מבחינת משרדי האוצר והכלכלה שכן אינטל מייצאת מישראל בהיקף משמעותי של 8.7 מיליארד דולר בשנה, שהם 5.5% מכלל יצוא ההייטק הישראלי.

לישראל תפקיד אסטרטגי בתוכנית העבודה ארוכת הטווח של אינטל, הן כמרכז פיתוח של מעבדי המחשב המתקדמים ביותר של החברה והן כמרכז ייצור שלהם. המפעל החדש שיוקם צפוי לצרף את ישראל למהלך האסטרטגי המשמעותי שמוביל המנכ"ל, פט גלסינגר: להפוך את אינטל מחברה שמייצרת שבבים שעיצבה ופיתחה בעצמה בלבד, לספקית של שירותי ייצור שבבים בעבור חברות אחרות דוגמת אנבידיה ואפל. המפעל החדש צפוי להצטרף לשורה של מפעלים שמקימה החברה, בעיקר בארה"ב, במטרה לספק שירותים אלו. המפעל צפוי להתחיל לפעול בתוך ארבע עד חמש שנים, והוא יכלול ייצור שבבים באמצעות טכנולוגיית ליטוגרפיה אולטרה סגולה (EUV) חדשנית.

שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר

בסבבי השקעות קודמים בשנים האחרונות, התמריצים שקיבלה אינטל עמדו על 10% לכל היותר מסך ההשקעה עצמה. הפעם, עומדים התמריצים על 12.8%. רק ב־2005 קיבלה אינטל תמריץ יחסי גבוה יותר. זאת, דווקא לאחר שישראל כבר הוכיחה את עצמה הן כמרכז ייצור משמעותי בעבור אינטל והן כמרכז ידע עולמי בפיתוח שבבים לא רק בעבור אינטל אלא בעבור כל השחקניות הגדולות בתחום, ובהן אנבידיה, קוואלקום ואפל. אלו, לכאורה, אמורים להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר ולכל הפחות לשמור על שיעור זהה של תמריצים ביחס להשקעה. התמריצים וההטבות שמקבלת אינטל מהמדינה בתמורה להשקעתה, בסך 3.2 מיליארד דולר, גבוהים לא רק מבחינה אבסולוטית, זו נגזרת גם של גובה ההשקעה עצמה, שגדולה יותר מכל ההשקעות הקודמות של אינטל בבניית ופיתוח מפעלים בישראל גם יחד. הוא גם גדול מבחינה יחסית לעומת התמריצים שקיבלה אינטל בעבור השקעות קודמות, ולמעשה הגדול ביותר מבחינה יחסית מאז 2005.

מנכ"ל אינטל העולמית פט גלסינגר. הצהיר שאין למלחמה השפעה על פעילות אינטל בישראל | צילום: ערן יופי כהן, אלכס קולומויסקי

אז למה הפעם משלמת המדינה לאינטל אחוזים גדולים יותר? יש כמה סיבות אפשריות. המלחמה בעזה היא דווקא לא אחת מהן — הסכם המסגרת עם אינטל סוכם כבר בקיץ שעבר. אבל כן ייתכן שהמדיניות שהובילה הממשלה הנוכחית תרמה לכך. למשבר הפוליטי שיצרה המהפכה המשפטית היו גם השלכות כלכליות מהותיות, שהורגשו בין השאר בדמות עלייה בשער הדולר וירידה בהיקף ההשקעות בהייטק במהלך החציון הראשון של 2023. ייתכן שבממשלה ובמשרד האוצר היו, לפיכך, נואשים יותר על מנת לרשום לזכותם הישגים כלכליים משמעותיים, כמו השקעת ענק של אינטל, ולכן היו נכונים יותר להיענות לדרישות החברה לתמריצים מוגדלים. לכל הפחות אפשר להגיד שהמצב הבעייתי שבו היתה ישראל בראשית הקיץ שעבר לא תרם למעמדה במו"מ עם אינטל.

גורם נוסף רלבנטי הוא סוג ההשקעה. בניגוד להשקעות מ־2011, 2014 ו־2018, שעיקרן היה הרחבה ושדרוג של המפעלים הקיימים, הפעם מדובר בהקמת מפעל חדש לגמרי, המפעל החדש הראשון שמקימה אינטל בישראל מאז 2005. מפעל זה צפוי לעשות שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר שקיימות- חלקן עדיין לא בשימוש במפעלים קיימים. מפעל שכזה מביא לא רק זינוק משמעותי בהיקף התעסוקה, הרבה יותר מהרחבת מפעל, אלא גם באיכותה. הוא מכניס לישראל ידע וטכנולוגיות, ויטפח דור חדש של מהנדסים בעלי יכולות לעבוד עם הפיתוחים המתקדמים ביותר בתחום. קשה לשים סכום כסף על ידע ויכולות כאלו, אבל ייתכן מאוד שהם שווים את התמריצים המוגדלים שמקבלת אינטל, ושבעוד שנים יעשו את דרכם בחזרה לקופת האוצר בדמות מסים שיגבו ממשכורות גבוהות יותר ומאקזיטים.

בניגוד להשקעות קודמות שעיקרן היה שדרוג של המפעלים הקיימים, הפעם מדובר בהקמת מפעל חדש שיכניס לישראל ידע וטכנולוגיות, ויטפח דור חדש של עובדים בעלי יכולות איכותיות

60 מיליארד השקלים שצפויה אינטל להוציא בישראל בדמות רכישות מספקים מקומיים עתידים לכסות את כלל הצרכים השוטפים שנוגעים לתפעול המפעל. החל ממשאבים שדרושים על מנת לבצע את פעולות הייצור עצמן, כמו כימיקלים, אנרגיה, מים וחומרי גלם שדרושים על מנת לבנות את המפעל ולייצר את השבבים, ועד דברים יומיים כמו ציוד משרדי, רהיטים, אנשי מקצוע דוגמת נגרים או חשמלאים, וכמובן שגם שירותי קייטרינג ושירותי ניקיון לעובדים. באינטל שואפים, עד כמה שאפשר, לרכוש את כל מה שדרוש להפעלת המפעל מספקים ישראליים.

שילוב של עולם התכנון והייצור

בימים אלו מציינת אינטל 50 שנות פעילות בישראל. החברה, שהחלה את דרכה עם חמישה עובדים מעסיקה כיום בצורה ישירה כ־12 אלף איש, והיא נחשבת למעסיק הפרטי הגדול בישראל. בשיחה עם "כלכליסט" הסביר דניאל בן עטר, מנכ"ל אינטל ישראל ומנכ"ל מפעלי הייצור העולמיים של אינטל, שהמפעל החדש יוכל לייצר את השבבים המתקדמים ביותר ולענות על הצרכים של חברות כמו אפל ואנבידיה. "המפעל תומך באסטרטגיה החדשה לייצר מוצרים הן של אינטל והן של לקוחות חיוניים, והוא יהיה חלק משרשת האספקה הרציפה שבונה אינטל לשבבים מאוד מתקדמים. ישראל היא חלק מאוד מרכזי בנושא הזה", אמר.

מנכ"ל אינטל ישראל דניאל בן עטר. "המפעל החדש הוא חלק משרשרת האספקה הרציפה שבונה אינטל לשבבים מאוד מתקדמים" | צילום: באדיבות אינטל

לדברי בן עטר, לאינטל מחויבות משמעותית לישראל, וזו לא הושפעה כלל מהמלחמה הנוכחית. "רק לפני שבוע גלסינגר התראיין בארה"ב ואמר שאין למלחמה השפעה, במיוחד בהתחשב בנוכחות המשמעותית והארוכה של אינטל בישראל", אמר. "אנחנו עצובים ממה שקרה וקורה, אבל אין לזה השפעה על ההשקעה שלנו. להפך, זוהי הבעת האמון של אינטל העולמית בישראל ובאינטל ישראל. זו מחויבות שמבוססת על ידידות ארוכת שנים ויש לנו שבב של חיוך".

בן עטר גם התייחס למעמד הייחודי של ישראל בעבור אינטל, המדינה היחידה מחוץ לארה"ב שבה יש לחברה הן פעילות פיתוח והן פעילות ייצור אסטרטגיות: "יש משהו מיוחד במדינת ישראל. אנשים עם מוטיבציה להצלחה עצומה, חוצפה ויצירתיות. משלבים את כל אלה וזה מביא את סיפורי ההצלחה גם בעולם התכנון וגם בעולם הייצור".

למנהלת המפעל החדש מונתה מירב בן חמו קריאף. היא למדה תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני במנהל עסקים, שניהם באוניברסיטת בן גוריון, והחלה לעבוד באינטל כבר במהלך לימודי התואר הראשון. בתחילת דרכה עבדה במחלקת הנדסה, משם עברה למגוון תפקידים והכשרות באתרים בחו"ל.