עוצר תשלומי החוב בגאנה מאיים על לסיכו ורובוגרופ

המשבר הפיננסי, שאליו נקלעה גאנה, עלול לפגוע בחברות ישראליות רבות, ציבוריות ופרטיות, הפועלות במדינה ומבצעות בה פרויקטים בסכומים המוערכים במאות מיליוני דולרים. בימים האחרונים החלו כבר כמה מהן לדווח לבורסה על השפעת האירועים עליהן.

בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר של גאנה על עצירת חלק מתשלומי החוב החיצוניים של המדינה עד לארגון חובותיה מחדש. זאת בעקבות מה שהוגדר "משבר כלכלי־פיננסי גדול", והוא תולדה של כמה גורמים ובהם מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה־אוקראינה והמשבר העולמי בשוקי ההון.

אלה ועוד הביאו את גאנה לאינפלציה גבוהה, פיחות בשער המטבע ולחצים שמקשים על מימון תקציב המדינה. בעקבות זאת פנתה גאנה כבר לפני כמה חודשים לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בבקשת סיוע לאור ההרעה במצב הפיננסי של המדינה, והיא צפויה לקבל ממנה הלוואה של כ־3 מיליארד דולר. במקביל תנסה גאנה לקדם הסדר חובות עם נושיה, כדי למנוע הידרדרות נוספת. "השעיית החובות", נכתב בהודעת משרד האוצר בגאנה, "היא אמצעי חירום זמני עד להסכמים עתידיים עם כל הנושים הרלבנטיים".

מנכ"לית בססח עדי נוב. "ניתן להעריך שרוב החוב יוחזר" | צילום: מאיה כרמי דרור

לצעד זה של גאנה יש השפעות על חברות ישראליות הפועלות במדינה, על בנקים שמעניקים מימון לפרויקטים שלהן ועל חברות הביטוח הישראליות בססח הפרטית, שמבטחת עסקאות קצרות טווח, ואשרא הממשלתית, שמבטחת עסקאות ופרויקטים ארוכי טווח. לדברי מנכ"לית בססח, עדי נוב, "בגאנה פועלות כמה עשרות חברות ישראליות, בעיקר בתחומי הגנה, תשתיות, תחבורה, מים ובריאות. ישראל היא שחקנית מרכזית בגאנה, שנחשבה בשנים האחרונות למדינה יציבה, והיקף הפרויקטים של חברות ישראליות בה מגיע לכמה מאות מיליוני דולרים. בהחלט סכום משמעותי".

החוב הכולל של גאנה עומד כיום על כ־55 מיליארד דולר, כ־32 מיליארד דולר מתוכו חוב חיצוני. "גם אם מדובר בעצירת תשלום זמנית, לוחות הזמנים עד הגעה להסדר חוב יהיו ארוכים", אומרת נוב, "גאנה גם ציינה שתבחן פרויקטים הומוניטריים שונים, למשל בתחומי המים והתשתית, וכמובן שלמצב זה תהיה השפעה רבה על החברות הישראליות הפועלות בה. הבעיה היא שפרויקטים שנמצאים כבר בביצוע עשויים להיתקע, כי אין גוף מממן שיהיה מוכן להמשיך במימונם, וכך החברות יישארו עם חוזה חתום, אף ללא אפשרות לממשו".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי יש כמה חברות ישראליות שכבר מושפעות מהמצב, ושתיים מהן, שנסחרות בבורסת ת"א, כבר דיווחו בשבוע שעבר על ההשפעות הצפויות. הראשונה היא חברת התשתיות לסיכו, שמבצעת עבור חברת המים הלאומית של גאנה פרויקט להקמה ושדרוג של מתקנים למי שתייה, בהיקף של כ־85 מיליון יורו. בסוף 2020 דיווחה לסיכו כי הפרויקט יחל בתוך כמה שבועות וייארך כשלוש שנים.

הפרויקט מבוצע באמצעות חברה־בת של לסיכו הרשומה באיטליה, במימון של דויטשה בנק, שמעביר כספים לחברה בהתאם להתקדמות העבודה. העסקה הזו מבוטחת בחברה האיטלקית לביטוחי סחר חוץ — עם ביטוח משנה של חברת הביטוח הממשלתית של ישראל, אשרא. ב־20 בדצמבר דיווחה לסיכו כי דויטשה בנק עדכן אותה על "עיכוב תשלומים של ממשלת גאנה להחזר החוב שלה כלפי הבנק המממן, ועל השהיית תשלומים המבוצעים על ידו ביחס להלוואות שניתנו על ידו לגאנה, בין היתר בקשר עם הפרויקט". לסיכו ציינה כי התשלומים ששולמו לה עד כה עבור העבודות "עולים על סך ההוצאות בפועל על הפרויקט". עם זאת הוסיפה לסיכו, ש"החברה בוחנת את משמעויות ההודעה כאמור על הפרויקט". מאז הדיווח הזה ירדה מניית לסיכו ב־21%.

המדווחת השנייה לבורסה היא חברת רובוגרופ ט.א.ק, המפתחת מערכות הדרכה באמצעות רובוטים ולימוד מרחוק, שמקימה עבור משרד החינוך של גאנה עשרות מרכזי הוראה מתקדמים. הפרויקט החל לפני כמה שנים, הורחב כבר פעמיים, והיקפו הכולל כ־60 מיליון דולר. כבר במהלך השנה הנוכחית החלו חריקות בתשלומים של גאנה, כשמשרד האוצר הגנאי עיכב את התשלום, ורובוגרופ ביקשה להפעיל את פוליסת הביטוח שלה בחברת בססח, שגובהה המקסימלי 6 מיליון דולר. אולם בקשתה נדחתה באוקטובר האחרון, בין השאר בטענה שגאנה ממשיכה לשלם לחברות ולספקים שונים.

נכון לסוף יוני, החוב של גאנה כלפי רובוגרופ עמד על כ־15.7 מיליון דולר. התשלום האחרון שהיא קיבלה היה 800 אלף דולר ביולי, ולדבריה, כ־4 מיליון דולר כבר אושרו לה לתשלום מיידי בידי האוצר הגנאי. רובוגרופ, שצבר ההזמנות שלה מול גאנה עמד על 10.9 מיליון דולר, דיווחה מוקדם יותר השנה כי לאור העיכוב בתשלומים אין באפשרותה לצפות את מועדי האספקה של יתר השירותים והמבנים שהיא אמורה למסור לגאנה, וכי היא ממשיכה לספק שירותי הדרכה, שאינם מהותיים, רק לצורך המשך הפעילות.

עם ההודעה הרשמית של גאנה דיווחה רובוגרופ ב־23 בדצמבר, כי קיבלה הצעת פשרה מבססח לתשלום חלקי של הביטוח, אולם החברה דחתה אותה ומתכוונת לפעול משפטית להפעלת מלוא הפוליסה. מאז הדיווח ירדה מניית רובוגרופ ב־14.5%.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי יש חברות ציבוריות נוספות שפועלות או פעלו בגאנה, ועשויות להיות חשופות למשבר. למשל, חברת תהל שבבעלות קרדן אן.וי הציבורית. חברת תשתיות המים ביצעה לפני עשור כמה פרויקטים עבור חברת המים של גאנה, בהיקף של יותר מרבע מיליארד דולר. הפרויקטים אמנם הסתיימו, אולם ל"כלכליסט" נודע שהתשלום עבור העבודה באחד מהם עדיין מתבצע בפריסה ארוכת טווח ונמשך גם כיום, כאשר הבנק המממן הוא הפועלים.

החוב הנוכחי של גאנה לתהל מוערך בכמה מיליוני דולרים, כאשר מדי שנה אמורה החברה לקבל כ־1.5 מיליון דולר. נכון לרגע זה, לא התקבלה בתהל או בבנק הפועלים כל אינדיקציה על עצירה או עיכוב בתשלומים. עם זאת, ייתכן שבעקבות הודעת משרד האוצר של גאנה יושהו גם תשלומי החוב האלה, ובחברה עוקבים כעת אחר ההתפתחויות.

חברה נוספת שחשופה לגאנה, אך באופן שולי, היא חלל תקשורת, שהלוויין שלה עמוס 17 מספק שירותים למדינות רבות באפריקה. גאנה רוכשת ממנה, לדברי החברה, שירותים בכ־100 אלף דולר בשנה בלבד, והיא תמשיך לספק אותם כל עוד התמורה תשולם.

בגזרת החברות הביטחוניות פועלות בגאנה אלביט מערכות ומספנות ישראל, שביצעו בה עסקאות גדולות בשנים האחרונות. שתיהן, כך לפי הערכות בשוק, לא קיבלו התרעות על פגיעה צפויה בעסקיהן שם. לפי דיווחי עבר בתקשורת הגנאית, אלביט מכרה לצבא גאנה 19 רכבי קרב משוריינים (רק"מים), ובהם נגמ"שים עם חימוש, להובלת לוחמי חי"ר. עוד דווח אז כי הבנק המלווה הוא דיסקונט, וכי הפרלמנט בגאנה אישר לקיחת הלוואה של כ־86 מיליון דולר לצורך הרכישה.

מאלביט נמסר ל"כלכליסט" כי "היקף העסקאות בגאנה אינו מהותי לעסקי החברה, ומבנה העסקאות הוא כזה שהתשלומים מתבצעים כנגד מסירה בכל שלב ושלב, כך שלא קיימת חשיפה פיננסית".

מספנות ישראל דיווחה לבורסה ב־2021 על שתי עסקאות גדולות עם לקוחות ממשלתיים באפריקה (ללא ציון שמות המדינות). אחת מהן להחכרת כלי שיט ואספקת שירותים למשך חמש שנים תמורת כ־102 מיליון שקל, כאשר כלי השיט יירכשו מיצרן במזרח אסיה ויימסרו ללקוח כנגד תשלום מקדמה, מכתב מתן אשראי וערבות בנקאית להבטחת החזרת כלי השיט. עסקה זו, לפי דיווחים בתקשורת בגאנה, היתה עם הממשלה המקומית.

בינואר השנה מסרה מספנות ישראל לחיל הים בגאנה, בטקס חגיגי, ארבע ספינות מתוצרת סינגפור, שנועדו לאבטח אסדות קידוח ותשתיות של חברות הנפט הבינלאומיות הפועלות במדינה, ולהחליף ספינות פיראטיות שפעלו קודם לכן במקום. מספנות ישראל קיבלה את כל התמורה מגאנה עבור העסקה, ואין לה כיום שום חשיפה למדינה.

גם שיכון ובינוי היתה פעילה בגאנה עד לפני כמה שנים, כשביצעה באמצעות החברה־הנכדה SBI פרויקט לשדרוג כביש באורך 94 ק"מ. בחברה מסרו כי הפרויקט כבר הסתיים, התשלומים התקבלו והחברה המקומית אף נסגרה ב־2020, ועל כן אין להם עוד חשיפה לגאנה.

גם חברות ישראליות פרטיות פועלות בגאנה ומקימות פרויקטי תשתית שונים. כך, למשל, קבוצת LR, שפעילה ביבשת אפריקה בתחומי החקלאות, האנרגיה, המים, הבריאות והמזון, מבצעת עבור חברת המים של גאנה פרויקט המוערך בכ־133 מיליון יורו, שנכון לרגע זה ביצועו ממשיך כרגיל.

חברת ההנדסה הפרטית EDC מקימה בית חולים חדשני בגאנה, בעסקה המלווה בידי בנק דיסקונט והיקפה עומד על כ־140 מיליון יורו. הפרויקט מבוטח באמצעות אשרא ומקבילתה באיחוד האמירויות. רק בחודש יוני השנה התגאו בבנק דיסקונט במימון לפרויקט, שיועמד עבור משרד האוצר של גאנה, ונכון לרגע זה לא קיבלו בבנק כל אינדיקציה על השפעת המצב הכלכלי במדינה על העסקה.

נציג מספנות ישראל בטקס שנערך בינואר השנה להעברת 4 כלי שיט לחיל הים של גאנה | צילומים: Directorate of public Relations GHANA ARMED FORCES

ישראלים נוספים שפעילים מאוד בגאנה הם האחים רפי, אייל ומשה אדרעי, שלפי מסמכי פנדורה, שנחשפו לפני שנה ב"שומרים", מנהלים עסקים נרחבים במדינה באמצעות חברות זרות שבבעלותם, וביצעו פרויקטי תשתית רבים. בין השאר דווח בגאנה בשנת 2020 כי חברת אמנדי שבבעלותם חתמה על חוזה לבניית התשתית לקו המערבי של הרכבת במדינה, פרויקט בהיקף כ־560 מיליון יורו. היקף הפעילות של האחים הישראלים במדינה עלול, באופן טבעי, לחשוף גם אותם למשבר הנוכחי בגאנה, כמו גם את שאר הפרויקטים שצוינו כאן.

לדברי יניב טסל, ראש הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בגאנה, היקף הפעילות הכלכלית בין המדינות עמד בשנה שעברה על כ־45 מיליון דולר — 25 מיליון דולר יצוא סחורות והיתרה יצוא שירותים עסקיים.

"גאנה מראה התקדמות וצמיחה משמעותית בתחומים כמו פיננסים, חקלאות, אבטחת סייבר ובריאות, ויש הזדמנויות משמעותיות לחברות ישראליות מסקטורים אלה ונוספים במדינה", אומר טסל, "הודעת ממשלת גאנה על עצירת התשלומים עשויה להשפיע על החברות הישראליות שאמורות לקבל תשלומים מגורמי הממשל במדינה, וחשוב לציין שישראל, באמצעות חברת אשרא, מבטחת חלק מהעסקאות עד תקרה מסוימת".

ההגעה להסדר חובות מול גאנה אמורה להתנהל במרוכז דרך "מועדון פריז", המייצג את חברות הביטוח של 21 מדינות מפותחות ובהן ישראל, ודרך "מועדון לונדון", המייצג את חברות הביטוח הפרטיות והבנקים המממנים. לדברי נוב, היות שהפרויקטים של החברות הישראליות בגאנה מלווים בידי מוסדות פיננסיים ומבוטחים בבססח או אשרא, "רוב החוב מכוסה בעצם בידי מדינת ישראל או השוק הפרטי. לנו יש חשיפה לגאנה היות שאנו מבטחים פרויקטים שם. מניסיון — זה יקח זמן, אבל ניתן להעריך שרוב החוב יוחזר, גם אם ייפרס ליותר שנים, היות שמדובר בכלכלה מסודרת שיש בה ערכים".