לחמעג'ון בסגנון ויוולדי

אלרן שרפלר הוא "אבן עזרא" כלומר הבן של עזרא — ועזרא הוא הלא "עזורה" האגדי משוק מחנה יהודה. לפני כמה שנים פתח שרפלר הבן את הסניף התל־אביבי של המסעדה הירושלמית המיתולוגית בת שנות הדור. אחר כך, באו עבודות הרכבת הקלה באזור ודי גמרו על המקום. עזורה התל־אביבית אמנם לא נסגרה אבל שרפלר עזב אותה וקצת נעלם. עכשיו הוא חוזר עם אבן עזרא בשוק לוינסקי.

המפגש הראשון מפתיע ואפילו מצחיק: אוכל של מסעדה מזרחית מוגש לצלילי "ארבע העונות" של ויוואלדי. האוכל מוגש על ידי ברמנית בעלת מראה יפני ומוכן על ידי טבחית בעלת מראה של דוגמנית על.

אבל אי אפשר לטעות. התפאורה המודרנית והאופנתית לא מצליחה לכסות לרגע על האסליות של האוכל של שרפלר שמנצח על הקונצרט הזה ביד רמה ממרום מעמדו ליד המנגל.

התחלנו בסוללת סלטים שמוגשות על חשבון הבית לכל מי שמזמין מנה עיקרית: פיתה תוצרת בית עם סומאק מעל,לוהטת וממכרת. טחינה אל ג'אמל עם שמן זית פתורה ומלא לימון. איזו טחינה. כולה טחינה, ובכל זאת. כרוב קצוץ עשוי על פחמים עם זרעי עגבניה, שום ולימון. מדהים מה אפשר לעשות מכרוב אם רוצים ויודעים. סלט זעלוק: פלפל קלוי, שום וכוסברה. סחוג תוצרת בית, מלפפונים חמוצים וזיתים עם פלפל חריף כבוש ותפוחי אדמה על פחמים עם פטרוזיליה ובצל.

כל צלוחית שהוגשה טובה מקודמתה, כל אחת מושלמת ממש. אל תתנו לשפה המודרנית של "זרעי עגבניות" בסגנון איל שני, להטעות אתכם. שני היה מת לעשות אוכל כזה.

לפני שהמשכנו שרפלר הזמין את כל הבר לטעימה מהכנפיים קונפי בשמן זית, מדהים מה אפשר לעשות מכנפי עוף. שרפלר בישל אותן שעות בשמן זית ועשה מהן משהו אחר לגמרי. ועוד טעימה און דה האוס: חתיכות חזה טלה שומניות על הגריל. הייתי מוכן לעצור כאן.

אבל המשכנו בברבוניות מטוגנות מצופות בקמח סמולינה. זו היתה המנה היחידה שהיתה כאילו סטנדרטית. כלומר, בכל מקום אחר הייתי עף ממנה, כאן היא כאילו קצת נעלמה בין כל הבשר. אבל לא לטעות, זה היה נהדר.

בקבב על לחמעג'ון הוגשו קציצות קבב שמנמנות, שרופות מבחוץ וכמעט חיות מבפנים, על לאפה דקה תוצרת בית עם ממרח בשר. בקיצור, בשר עם בשר. מי היה יכול לדמיין דבר כזה? עכשיו תוסיפו לזה עגבניות ובצל על האש ופטרוזיליה טריה ותקבלו, ובכן, כבר אמרנו, קונצרט.

קינוח. במה מקנחים במקום כזה? כמובן, בשיפוד חאלוויאת. כלומר שקדי עגל.

לפני שהלכנו לכאן הציע שותפי לארוחה שניסע לשיפודי אולגה עליהם כבר סיפרתי כאן לפני כמה חודשים. לא היה לי כוח לנסוע רחוק ואיכשהו שלפתי את השמועה על המסעדה החדשה. שיפוד שקדי העגל של שרפלר הצעיר נותן פייט לכל שיפוד שקדים שאכלתי בחיי כולל זה של אולגה. וזו אמירה מאוד מחייבת.

'אבן עזרא' היא סנסציה של ממש ולדעתי תוך שתי דקות לא יהיה שם מקום לשנה הקרובה. כי היא מגישה קונצרט של אוכל הכי אותנטי וכאילו הכי פשוט שיש שמוגש באווירה ומחירי רצח הכי תל־אביביים. אבל מה, כידוע לא יפה לדבר על כסף כשפוגשים באמנות. והאוכל הזה הוא אכן אמנות. אפילו קצת נכחדת. מישהו שמכין אוכל כמו שצריך בלי קשקושים וסלסולים ועושה את זה עד הסוף ואפילו מעבר לו. סחתיין אלרן שרפלר. ברוך שובך.

אבן עזרא, המשביר 2, תל אביב. פתוח כרגע רק בצהריים

לפני הטיפ

ברבוניות - 88 שקל

קבב - 122

שקדים – 88

5 בירות סן מיגל מהחבית – 120