החשש: הקונספציה מול טורקיה תקרוס - ארדואן יפגע ביחסי המסחר

כשלושה וחצי שבועות אחרי שכל הקונספציות של ישראל כלפי חמאס ועזה קרסו בזו אחר זו באופן ששאב אותה למלחמה בדרום, אנשי עסקים ישראליים חוששים שגם הקונספציה הישראלית מול טורקיה עשויה להגיע לכדי קריסה.

מאז המשט לעזה ב־2010 יחסי המדינות התאפיינו בקשרים מדיניים צוננים, אך ההפרדה בין הטרמינולוגיה הלעומתית שאימץ הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן כלפי ישראל לבין קשרי המסחר איתה - נשמרה.

הנתונים מלמדים כי חרף הכפור המדיני בין אנקרה לירושלים באותן השנים יחסי המסחר בין המדינות התרחבו ואף פרחו. ב־2022 היקף הסחר בין שתי המדינות היה הגדול ביותר בכל הזמנים ולפי נתונים של המינהל לסחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה הסתכם ב־9.1 מיליארד דולר.

ההשתלחות של ארדואן כלפי ישראל בעקבות התקפותיה הנרחבות בעזה היתה צפויה כמו פטריות שצצות אחרי הגשם. התעלמותו מהטבח בדרום תוך הפניית האשמה כלפי ישראל שכביכול טובחת בפלסטינים בעזה, עושה בה פשעי מלחמה וטענתו שחמאס אינו ארגון טרור צורמות לאוזניים ישראליות אך עדיין, נתפסו בארץ כפסקול קבוע שמלווה כמעט כל עימות צבאי בעצימות גבוהה בין ישראל לפלסטינים.

גורמים כלכליים ישראליים שמעורים היטב במסחר עם טורקיה תוהים בימים האחרונים כמה רחוק ארדואן יילך עם אמירותיו נגד ישראל. הם מאמינים שהימשכות המלחמה בעזה, כשברקע תמונות קשות של הרס, הרג ומשברים הומניטריים יסלימו עוד את הטרמינולוגיה של הנשיא הטורקי כלפי ישראל ולא ברור להם היכן תהיה נקודת העצירה שלו. המציאות הנוכחית בישראל ובמזרח התיכון כולו חסרת תקדים ומכאן אפשר שהימשכות המערכה תוביל לתגובה טורקית לא ראינו בעבר, כזאת שלא תסתכם רק בטרמינולוגיה מתלהמת שתהיה קשה ממילא לכל אוזן ישראלית, אלא גם במעשים ממשיים בשטח.

ב־2022 ישראל ייבאה מטורקיה סחורות בהיקף של כ־6.8 מיליארד דולר. רוב היבוא הוא של ברזל, מלט, מכוניות, מוצרי חשמל לבית (מוצרים לבנים), מזון טרי ומעובד ומוצרי פלסטיק. ישראל ייצאה לטורקיה באותה השנה בהיקף של כ־2.3 מיליארד דולר, כימיקלים, מוצרי פלסטיק מוגמרים ותזקיקי נפט. רשתות שיווק מובילות מייבאות מטורקיה ירקות, ובעיקר עגבניות וזאת באופן שצורם במיוחד בשבועות האחרונים שכן יבוא זה בא על חשבון החקלאים מיישובי עוטף עזה. בחלק מהרשתות הסבירו את המצב במחסור שנוצר בעגבניות ובכך שמחיר קילו עגבניות האמיר ליותר מ־15 שקל, ועם יבואן מטורקיה מחירן צנח בכחצי.

על רקע העדפת התוצרת החקלאית הזמינה בטורקיה חקלאים בעוטף עזה הזהירו כי בנוסף למשבר העמוק שבו האזור כולו נתון מאז מתקפת החמאס, הם עשויים להיקלע למשבר כלכלי קשה בשל פגיעה נרחבת בענפי החקלאות.

חברת הבטון רדימיקס, בשליטת התאגיד המקסיקני CEMEX, מייבאת מטורקיה מוצרי גמר לבנייה ובחודשים האחרונים החלה לייבא ממנה גם מלט, כדי להשלים מלאים שבהם היא מצטיידת מיצרנית המלט הישראלית היחידה, נשר שבשליטת לן בלווטניק בדרך כלל תעשיות. לדברי היו"ר והמנכ"ל שלה, יצחק בז'רנו: "אני לא יודע לאן הטורקים ייקחו את המשבר הזה ואם הם יחרימו אותנו. אם הם יעשו לנו שרירים אני אוכל לייבא מלט ממקומות אחרים, אבל אני חלק מקבוצה בינלאומית גדולה כך שזאת לא בעיה. לבי לבי עם החברות שמתבססות רק על היצרן הטורקי במצב שמישהו שם יחליט לעשות חרם. זו תהיה בעיה".

מתחילת השנה יובאו לארץ מטורקיה כ־3 מיליון טון מלט, כחצי מיליון טון יובאו מיוון ועוד כ־600 אלף טון מקפריסין. בכירים בענף המלט אומרים כי היבואנים יכולים לבסס את כל היבוא שלהם ממדינות אחרות באזור פרט לטורקיה וזאת גם בלי להישאב למחירים שאינם סבירים. כיום מחיר של טון מלט בשער המפעל עומד על כ־400 שקל בשער המפעל.

ממשלת ישראל עודדה במהלך השנים האחרונות את היבוא תוך הסרת מכסים נרחבת, גם אם היא באה על חשבון התעשייה המקומית. בכיר בגוף כלכלי גדול אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "נראה שאנחנו מתחילים לשלם מחירים על כך שקידשנו את היבוא. כל פעם במהלך השנים האחרונות היה בא שר חדש ועל כרטיס הביקור שלו הוא חרט את המאבק ביוקר המחיה ובשם המאבק הזה התמסרנו ליבוא, של הכל".

בז'רנו מרדימיקס תקיף יותר. לדבריו, "הממשלה ייבשה את התעשייה ואי אפשר בבת אחת לחדש את כל מה שהוזנח. קווי ייצור כבר יצאו מפה, עובדים פוטרו, יכולות אבדו. גם אם תגיד עכשיו לנשר לייצר את כל כמות המלט שהמשק הישראלי צורך בשנה היא לא תהיה מסוגלת לספק אותה. היא תצטרך להקים קווים חדשים, זה ייקח לה ארבע שנים".

גורם אחר, שמעורב ביחסי המסחר בין שתי המדינות, אמר אתמול כי "בשונה מכל עימות אחר שהיה עד כה עם טורקיה, הנוכחי הרבה יותר אקוטי וחמור כי הנסיבות מסביב הרבה יותר אקוטיות וחמורות. יש כאן אירועים בעצימות ובעוצמות שלא ידענו וארדואן רק מגיב להם. הוא לא השחקן המרכזי בזירה הזאת, וגם ישראל לא. התקופה הקרובה תהיה קריטית".