בואו נמנע את ועדת החקירה הבאה

מלחמת לבנון השלישית, או מלחמת איראן הראשונה - תבחרו אתם את השם. העורף הישראלי סופג 4,000 רקטות ביום. חלקן מדויקות, רובן סטטיסטיות. כבר בימים הראשונים של המלחמה ישראל סופגת עשרות הרוגים ומאות פצועים; המשק משותק: הפסקות חשמל ממושכות, פגיעה בשיירות אספקה, תקלות בגנרטורים בבתי החולים החיוניים - כאוס.

כמו במלחמה באוקראינה בימים אלה, גם במלחמה הבאה של ישראל, זו שכולנו יודעים שעתידה להגיע, האויב ירכז את תקיפותיו במרכזי האנרגיה. ואנחנו, עשינו לו את זה נוח: במדינת ישראל, כובד המשא האנרגטי מרוכז ב-5-4 מוקדים: 4 בשטח היבשתי של המדינה, ונוסף, שכולם מכירים, בלב הים התיכון. האויב האיראני, הלבנוני או הפלסטיני, באמצעות אמל"ח מדויק, יהיה מסוגל לפגוע די בקלות באותם מוקדים ולשתק את המשק הישראלי. כמה פשוט, ככה מטריד.

המחדלים במשק האנרגיה הישראלי מוכרים לכולם: המחסור המסוכן באנרגיה, תשתיות ההולכה המיושנות, התנהלות מקוממת של חברת חשמל שנשלטת על ידי ועד העובדים, אי עמידה ביעדי האנרגיה הירוקה שהצבנו לעצמנו - והרשימה עוד ארוכה. גם כאן, כמו בתחומים אחרים, אנחנו עומדים הרבה מתחת לדרישות הסף שהציבו לעצמן מדינות ה-OECD בוועידת פריז. כבר היום, היעדר תשתיות האנרגיה מייצר הפסקות חשמל יזומות, משל היינו מדינה קומוניסטית בשנות המלחמה הקרה. אור לגויים? אין מספיק חשמל.

אבל שימו בצד את הכל. החמור והמטריד מהאיומים על משק האנרגיה הוא העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל. בואו נמנע עוד היום את ועדת החקירה שתיפתח אחרי המלחמה הבאה. בואו נמנע את הפגיעה המיותרת בחיי אדם ממחסור בחשמל. בואו נמנע את שאלות "למה לא" – למה לא טיפלנו בזה מראש? למה לא פעלנו אחרת? למה לא הקשבנו לאזהרות? הכתובת על הקיר.

מילים אלה נכתבות ממניעים ציוניים גרידא: ההערכות המודיעיניות מדברות על כך שבכל רגע נתון מכוונים לישראל כ-10,000 טילים לעבר כל אחד ממרכזי האנרגיה שציינתי לעיל. ישראל תצליח לשרוד מלחמה בת 21 ימים כשהיא מאותגרת אנרגטית. נכון, יש גנרטורים, יש תוכניות מגירה, אבל מחסור באנרגיה יהיה אסון, לא פחות. סיכון אנרגטי משמעו תבוסה במלחמה.

אז מה הפתרון? פשוט ביותר: ביזור אנרגטי של שמש ורוח בכל רחבי ישראל. אכנה זאת "שיטת זריעת האורז": במקום לרכז את מוקדי ייצור האנרגיה ולאפשר לאויב לסמן עליהם עיגולי מטרה, ניתן לפזר מאות חוות אנרגיה סולארית, באופן שלא יאפשר לאויב לפגוע לנו בתהליך ייצור האנרגיה; להרחיב את צוואר הבקבוק של הייצור וההולכה. בכל העולם כבר הפנימו שזוהי השיטה היעילה ביותר לייצר ביטחון אנרגטי בעידן המאופיין באתגרים אקלימיים. הדבר נכון כפליים בישראל שטופת השמש.

חייבים ליישם זאת בישראל ומיד. בישראל פועלות חברות סולאריות רבות ונפלאות שבשל קשיים רגולטוריים נוטשות מקצועית את הארץ ועוברות לייצר חשמל נקי ברחבי הגלובוס: ארה"ב, אירופה וצפון אפריקה. החברה שבבעלותי, לדוגמה, מייצרת אנרגיה סולארית בישראל, אבל 99% מעיסוקנו מצוי בכלל בארצות הברית. הרגולציה בישראל והתשתיות המקומיות לא מאפשרות לנו להתפתח כמו שהיינו רוצים, כאן במדינתנו האהובה שטופת השמש. מעבר לכך, ישראל גם ברוכה בהמצאות טכנולוגיות בתחום האנרגיה הסולארית והקלין-טק שיכולה להפוך את תהליך הייצור ליעיל יותר, עצמאי יותר, בטוח יותר.

בואו נמנע את ועדת החקירה. בואו נשנה את דפוס החשיבה הקיים. בואו נציל את משק האנרגיה בישראל מקריסה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

הדר גולדמן הוא בעלי חברת האנרגיה הגלובלית "המאור הגדול"